ארוחת החלומות: הקשר בין מספר שעות השינה ואיכותה לצריכת המזון

ההתמודדות עם השמנה מאתגרת רבים לא רק בהיבט האישי, אלא גם במישור המשפחתי, הלאומי ואפילו הגלובלי. מחקרים ועבודות נעשו בעשרות השנים האחרונות, והתוצאות אינן מעודדות, כיוון שהסיבות להשמנה מורכבות. הטיפול בה מתייחס להתערבות בתפריט, בדפוסי האכילה ובפן הרגשי, ולרוב גם מדגיש את החשיבות של שילוב הפעילות הגופנית כחלק מהשגרה. אבל מתברר שגם השינה מהווה מרכיב חשוב בטיפול בהשמנה.

התייחסנו כאן בעבר לחשיבות של מספר שעות השינה ולא פחות מכך לאיכותה ולהשלכות שלה על התפקוד במהלך היום. כתבנו גם על ההשפעה של מזונות ומשקאות על השינה, אבל הפעם נתמקד בקשר ההפוך והפחות מדובר - השפעת השינה על צריכת המזון.

מתברר שיש קשר בין הפרעות בשינה - בעיקר מספר שעות שאינו מספק בקרב מבוגרים וילדים - למשקל הגוף שלנו. בזמן השינה הגוף מוציא פחות אנרגיה, כך שמחסור בשעות השינה מוביל למחסור באנרגיה. הגוף מנסה לפצות על מחסור זה ומאזן על ידי אכילת יתר. מחקרים מצביעים על עלייה של כ־20% באנרגיה אצל נשים וגברים כתוצאה ממחסור בשינה ואכילת מנות גדולות יותר. נוסף על כך, מחסור בשינה משפיע על מערכות המוח ומגביר את החשק לאוכל, תוך העדפה למזון עתיר קלוריות, פחמימות ושומן. מחקר שנערך בתינוקות בני שישה חודשים הראה כי אלה שסבלו מקשיי שינה היו בסיכון גבוה יותר לצריכת מזון באופן לא מסודר מאוחר יותר, בגילים שנתיים עד 4.

על מנת להסביר את ההשפעה של שינה על האכילה יש להבין את המנגנונים שכנראה גורמים לאכול יותר כאשר השינה מופרעת.

במאה האחרונה מספר השעות ביממה המוקדשות לשינה הולך ויורד בהשוואה לפעילויות אחרות: עבודה, נסיעות ושימוש במסכים לסוגיהם (מחשב, טלפון נייד, טלוויזיה). השינה חיונית בכל שלב בחיים. אצל מבוגרים פחות משש שעות שינה במהלך היממה תפגע בבריאות ואף בתוחלת החיים. שינה של יותר מעשר שעות ביממה יכולה להעיד על בריאות לקויה (אנמיה לדוגמה). ההנחיה היא לישון שבע־תשע שעות בלילה.

עם זאת, האיגוד האמריקאי American Thoracic Society, המתמחה בחקר תחום בית החזה והריאות, לא פרסם בדף העמדה שלו המלצות חד־משמעיות בנושא, כיוון שמספר השעות הנדרש לתפקוד מיטבי שונה מאדם לאדם ומותנה בגיל, בגנטיקה, בפעילות במהלך היום, בגורמים סביבתיים ובאיכות השינה.

קושי נוסף שמנע פרסום המלצות הוא שחלק מהמחקרים הסתמכו על הצהרות הנבדקים על כמות השינה בלי שהובאה בחשבון איכות השינה. כמה מהם לא יכלו להעריך הפרעות בשינה כמו נדודי שינה ודום נשימה, ולא יכלו לדווח על נמנום במהלך היום. שונות נוספת בין המשתתפים הייתה בסטטוס הבריאותי שלהם, שמשפיע על איכות השינה. למשל, השמנת יתר, מחלות לב, סוכרת, דיכאון ושימוש בתרופות.