האם יש מישהו שאינו מכיר חברים, מכרים או בני משפחה עם הפרעת קשב? קרה שתהיתם פעם או פעמיים אם מי שנמצא מולכם בעבודה, בלימודים, בקולנוע או בתור לקבלת שירות הוא עם הפרעת קשב?

קצב החיים המהיר, שפע המידע ועומס המשימות לעתים גורמים להרבה מאיתנו לחשוב שהם עצמם לוקים בהפרעת קשב. על פי הנתונים המוצגים באתר משרד הבריאות, 5%־10% מכלל תלמידי בית הספר לוקים בהפרעות קשב וריכוז. זוהי הפרעה המתפתחת בחמש השנים הראשונות לחיים ואינה דועכת עם הגיל.

הפרעת קשב היא הפרעה נוירו־התפתחותית, שהתסמינים העיקריים שלה הם קשיי קשב, היפראקטיביות (פעלתנות יתר) ואימפולסיביות (קושי לשלוט בדחפים). לא כל התסמינים חייבים להופיע על מנת להיות מאובחנים עם הפרעת קשב. המרכיב הגנטי חזק, אם כי גורמי סיכון סביבתיים מרובים נחשבים כתורמים לביטויה. הפרעת קשב עלולה לפגוע בתחומי חיים מגוונים. בלמידה, בעבודה, בקשרים בינאישיים, בהתנהלות היומיומית - וגם בתזונה.

לא חייבים רטלין: הכירו את הטכניקה שתעזור לכם להתמודד עם בעיות ריכוז
הצצה לספר "תזונה קשובה": על הקשר בין הפרעת קשב ותזונה

הפרעות קשב ושינה

מחקרים תצפיתיים הראו קשר בין הפרעות קשב לתזונה ירודה. אם באופן ישיר ואם באופן עקיף, להפרעת קשב יכולה להיות השפעה על האכילה, הסטטוס התזונתי והמשקל. למשל, צריכה נמוכה של פירות, ירקות, מוצרי חלב, דגים שומניים, פסטה ואורז, וצריכה גבוהה של סוכר, חטיפים, בשר מעובד, דגני בוקר, קפאין ומזון מהיר. גם דילוג על ארוחות בתדירות גבוהה יכול להשפיע על הפרעת קשב.

במציאות של העולם המערבי במאה ה־21, עם מבחר עצום של מוצרי מזון וארוחות, אחת הדרכים לשמור על תזונה מאוזנת היא התארגנות ותכנון. לדאוג לזמינות של מוצרי מזון, לערוך קניות, להכין את האוכל ולבשל מבעוד מועד לימים הבאים. אפשר לבשל כמויות גדולות, לחלק לקופסאות מתאימות ולהקפיא. כך ניתן לצמצם את הזמן הנדרש להכנת ארוחות ולהגדיל את המגוון, כאשר מחליטים מראש על התפריט של השבוע הבא ואף יותר. חשוב גם לדאוג לשתייה בהישג יד לצד הארוחה.

עבור מי שלוקה בהפרעת קשב לעתים ההתארגנות הזאת אינה פשוטה, ובמקרה של ילדים, לדפוסי האכילה הנהוגים בבית יש השפעה. השפעה לטובה - כשהארוחות בשעות קבועות למשל, או ללא הסחת דעת (צפייה במסכים למיניהם במהלך הארוחה) או לרעה במצבים ההפוכים. במקרים שבהם האימפולסיביות דומיננטית, מצטרף גם קושי לדחות סיפוקים ויש צריכה עודפת של מזונות עתירי סוכר ומזונות אולטרה־מעובדים, כמו חטיפים, עוגיות מהמזווה או שניצלונים מהמקפיא.

הפרעת קשב אינה נרדמת בלילה, ורבים מדברים על הפרעת שינה משנית - קשיי הירדמות, שינה קלה או בעיה להתעורר וישנוניות בשעות הבוקר מאפיינים את הלוקים בהפרעות קשב. במהלך היום, מחסור בשינה או שינה שאינה איכותית גורמים לעייפות, והדבר פוגע מחד ביכולת לדחות סיפוקים, ומאידך מעודד אכילת מזונות עתירי סוכר, כדי "לפצות" את הגוף באנרגיה החסרה.

הפרעות קשב מעלות את הסיכון גם להפרעות נוספות כמו חרדה, הפרעת התנגדות (המאופיינת בהתנהגות מתריסה ורגזנית בתכיפות גבוהה), הפרעות אכילה, שימוש בחומרים מסוכנים וקשיים בתפקוד החברתי והאקדמי. אלו יכולים לעורר קשיים רגשיים שיובילו לאכילה מוגברת ולאפשרות לפגיעה בבריאות כמו עלייה במשקל ויתר לחץ דם.

יש מחקרים המצביעים על גורמי סיכון נוספים, בקרב ילדים, הפוגעים בבריאות. רבים מהם קשורים זה בזה, בהם בילוי זמן רב יותר מול מסכים ומיעוט בביצוע פעילות גופנית בהשוואה לילדים ללא ההפרעה.

נער הסובל מהפרעת קשב וריכוז, אילוסטרציה (צילום: ingimage ASAP)
נער הסובל מהפרעת קשב וריכוז, אילוסטרציה (צילום: ingimage ASAP)

טיפול תרופתי בהפרעות קשב

טיפול בהפרעות קשב כולל תרופות במקרים מסוימים, בעיקר בקרב תלמידים וסטודנטים. אף שנדמה שהתרופות להפרעת קשב "מרגיעות" הן למעשה "מעוררות". הן מעלות את הריכוז של מוליכים עצביים במוח, בעיקר דופמין ונוראפינפרין, ובכך מתאפשרת הולכה עצבית תקינה יותר באזורים במוח הקשורים ללמידה, לזיכרון, לריכוז ולקשב.

אחת מתופעות הלוואי של התרופות היא דיכוי התיאבון בשעות שבהן התרופה פעילה. אצל ילדים ומתבגרים שנמצאים בשלב התפתחותי קריטי של הגדילה, ובמיוחד אצל ילדים במשקל גוף נמוך, דיכוי התיאבון יכול להוות פגיעה ממשית בגדילה ובהתפתחות. זו הסיבה שחשוב מאוד לבצע מעקב גדילה (גובה ומשקל) אצל ילדים ונוער במהלך טיפול בתרופות אלה. חשובה במיוחד נקודת הפתיחה שתאפשר לראות אם הילד ממשיך להתפתח באחוזונים המתאימים לו. אם יש ירידה במשקל, חשוב לבחון באיזה קצב היא מתרחשת ועד כמה היא משמעותית. מתוך מגוון התרופות ישנן כאלה שאינן פוגעות בתיאבון, ולעתים זהו שיקול מרכזי בבחירת התרופה המתאימה.

רכיבים תזונתיים

קיימים מחקרים שבחנו את ההשפעה של תוספת של רכיב תזונה בודד או שילוב של רכיבי תזונה על תסמינים של הפרעת קשב. נכון להיום אין הוכחה מובהקת שרכיב כזה או אחר יכולים לסייע במקרה של הפרעת קשב, אך יש מחקר התחלתי וקיימות עדויות לרכיבים מסוימים שעשויים לסייע, במיוחד במקרים שבהם יש מחסור בהם. המשמעותיים ביותר הם חומצות השומן אומגה 3 מסוג EPA, שנמצאות במזונות שמקורם בים - דגים, אצות ופירות ים.

רכיב תזונתי נוסף שנחקר הוא קרניטין, המהווה נגזרת של חומצת אמינו בשם ליזין. הגוף מייצר אותו באופן טבעי, אך נדרשת גם אספקה מהמזון, כשהמקורות העיקריים הם בחי - בשר, עוף ומוצרי חלב. עוד נחקרים המינרלים ברזל, אבץ ומגנזיום.

גורמים שונים משפיעים על איכות התזונה של הילד או המבוגר עם הפרעת קשב. לא ניתן להתאים המלצות כלליות או תוכנית תזונה אחידה עבור מי שיש לו הפרעות קשב. לעוצמת ההפרעה ולתסמינים השפעה, וגם אלה שונים מאדם לאדם. עם זאת כדאי לבדוק עם תזונאית את הרגלי התזונה, איכות התפריט והמכשולים שבדרך להשגת תזונה מאוזנת, בפרט בתחילת שנת הלימודים.