אם צבע הצלחת משפיע על הטעם? מחקר שנערך במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת פורטסמות' בבריטניה, חשף תובנות מרתקות על הקשר בין צבע לתפיסת טעם - במיוחד אצל אכלנים בררניים.
אכילה בררנית היא תופעה נפוצה למדי. לא כל אנין טעם או ילד עקשן הם בררניים. בררנות מתבטאת בצריכת מזון מוגבלת והימנעות ממזונות חדשים. החשש בבררנות אכילה הוא שדפוס זה עלול להוביל לחוסרים תזונתיים משמעותיים ולבעיות בריאות כמו מחלות לב ואוסטיאופורוזיס, נוסף לקשיים נוספים שעלולים להתעורר כמו מתחים במשפחה, התמודדויות חברתיות ועוד.
במחקר שבו השתתפו 47 מבוגרים, מתוכם 20 אכלנים בררניים ו־27 שאינם, הציעו החוקרים לכל משתתף חטיפי צ'יפס זהים. את החטיפים הגישו בשלוש צלחות בצבעים שונים: אדום, כחול ולבן. התוצאות היו מפתיעות - צבע הצלחת השפיע משמעותית על תפיסת הטעם, אבל רק בקרב האכלנים הבררניים.
אצל האכלנים הבררניים אותו חטיף בדיוק נתפס כמלוח יותר כשהוגש בצלחות הכחולות והאדומות בהשוואה לצלחות הלבנות. לא רק זאת, כשהחטיף הוגש בצלחת האדומה, המשתתפים דיווחו על פחות חשק לאכול אותו. לעומתם, אצל המשתתפים שאינם בררניים, צבע הצלחת לא השפיע כלל על תפיסת הטעם.
ולכן, בפעם הבאה כשתשמעו שמישהו מתעקש על צלחת בצבע מסוים - זכרו שיש לזה בסיס מדעי. לפעמים שינויים קטנים יכולים להוביל לתוצאות משמעותיות.
אך השפעת הצבע על חוויית האכילה שלנו מורכבת הרבה יותר. ארבעת הטעמים המוכרים - מתוק, חמוץ, מלוח ומר - וגם האומאמי, הטעם החמישי, החלבוני, הפחות מוכר, הם רק חלק מחוויית האכילה שלנו. למעשה, הטעם מתחיל הרבה לפני שהמזון נוגע בלשון. מחקרים מראים שחלק גדול מפעילות קליפת המוח מוקדש לעיבוד גירויים ויזואליים - הרבה יותר מאשר לגירויי טעם. כך שלפני שהמזון נכנס לפה, העיניים כבר סרקו אותו והעבירו למוח מסר ברור: זה טעים או לא.
הקשר בין צבע לטעם אינו מולד, אלא נרכש במהלך החיים. בעבר, צבעם של מזונות בטבע היה מדד אמין לטריות ולבשלות. היום המצב שונה - חברות המזון מנצלות זאת היטב ומוסיפות צבעי מאכל כדי להשפיע על תפיסת הטעם שלנו. הן משתמשות בצבעי מאכל כדי ליצור רושם של טריות ואיכות, החל ממזון אולטרה־מעובד בשקיות וכלה בפירות וירקות טריים.
הוספת גוון אדום לקליפת תפוח, למשל, יכולה לגרום לנו לחשוב שהוא מתוק יותר, גם אם הטעם לא השתנה כלל. ופה המקום להבהיר, יש החושבים שתפוח ירוק וחמוץ מכיל פחות סוכר מתפוח אדום ומתוק, אבל הסיבה היא רכיב הממסך את הטעם המתוק בתפוח הירוק ולא כמות סוכר גבוהה יותר בתפוח האדום. כך שבפועל בשני התפוחים, אם הם בגודל דומה, יש כמות סוכר דומה.
מחקרים מראים עד כמה הצבע משפיע על תפיסת הטעם שלנו. למשל, כשאנשים התבקשו לשתות שני משקאות מתוקים זהים - אחד שקוף ואחד אדום - רובם טענו שהמשקה האדום מתוק יותר, אף שהיו זהים לחלוטין. בעוד כשטעמו את אותם משקאות בעיניים מכוסות, לא הצליחו להבחין בכל הבדל.
ההשפעה של הצבע על תפיסת הטעם חזקה כל כך, שאפילו מומחים אינם חסינים מפניה. במחקר, שנערך באוניברסיטת קורנל בניו יורק, התגלה שאפילו טועמי חלב מיומנים התקשו להבחין בין רמות שונות של שומן בחלב, כשלא יכלו לראות את צבעו. מתברר ש"הגוונים" של הלבן משפיעים יותר מתחושת הטעם עצמה.
כל זה מוכיח שהעיניים הן חלק בלתי נפרד ממערכת העיכול שלנו. הן לא רק רואות את המזון - הן טועמות אותו עוד לפני שהוא מגיע לפה.
התרעות פיקוד העורף