במהלך ההדגמה חילק פרופ' פורת את המלפפונים לשלוש קבוצות. הקבוצה הראשונה הונחה באריזה מפלסטיק כשהם חשופים לאוויר. הקבוצה השנייה הוכנסה לשקית ניילון, ללא כל עטיפה נוספת. הקבוצה השלישית עוטפה תחילה בנייר סופג יבש, ולאחר מכן הונחה גם היא בשקית ניילון. כל המלפפונים הוכנסו לאחסון במקרר.
התוצאות נבחנו לאחר תשעה ימים. בקבוצה הראשונה, שבה המלפפונים היו חשופים בתוך האריזה, הירק הפך מקומט ומאבד מפריכותו. בקבוצה השנייה, המלפפונים אמנם נותרו פחות או יותר שלמים אך הפכו רכים מאוד ומכוסים בלחות רבה. לעומתן, בקבוצה השלישית, המלפפונים שמרו על מוצקותם, היו יבשים מבחוץ ונראו כמעט כמו ביום שנארזו.
ההסבר טמון במבנה הביולוגי של המלפפון. מדובר בירק שמכיל כ־96% מים, מה שהופך אותו לרגיש מאוד לאיבוד נוזלים ולתהליכי ריקבון. כאשר הוא חשוף לאוויר הקר במקרר, המים מתאדים מתאי הצמח והמלפפון מתכווץ ומתקמט.
כאשר שמים אותו בשקית ניילון בלבד, האידוי אכן נעצר, אך נוצר עיבוי על פני הקליפה. הלחות הזו מזרזת התפתחות חיידקים ועובשים, וגורמת לריקבון ולריכוך. השילוב של נייר סופג בתוך השקית עוצר את הלחות, שומר על סביבה יבשה יחסית ועדיין מונע מהירק להתייבש.
לאחר ניסוי ההדגמה מכון וולקני ניתן לקבוע בבירור: הדרך הטובה ביותר לשמור מלפפונים היא לעטוף כל אחד מהם בנייר סופג יבש, ולאחר מכן להכניסם לשקית ניילון סגורה למחצה. כך נמנעת התייבשות, מצטמצם עיבוי פנימי והירק נשמר פריך במשך כשבועיים. חשוב להקפיד שהשקית לא תהיה אטומה לחלוטין, כדי לאפשר מעט אוורור.
ואם תרצו הנה טיפ נוסף: אל תשטפו את המלפפונים לפני האחסון, שכן טיפות המים שנותרות על הקליפה מאיצות את תהליך הריקבון. יש לשטוף אותם רק רגע לפני השימוש.
התרעות פיקוד העורף