אם אתם מתחילים את הבוקר עם כוס מיץ תפוזים סחוט, ייתכן שהוא משפיע על הגוף שלכם הרבה מעבר לרמת הוויטמין C. מחקר חדש מגלה שמיץ תפוזים עשוי לשנות את פעילות הגנים שקשורים ללב, לדלקת ולשימוש של הגוף בשומנים - אבל חשוב להבין גם את מגבלות הממצאים.
במחקר, שפורסם לאחרונה ב-Molecular Nutrition & Food Research, השתתפו 20 מבוגרים בריאים. במשך חודשיים הם שתו מדי יום בערך שתי כוסות של מיץ תפוזים 100% טבעי. החוקרים, מברזיל וארה"ב, לקחו מהם דגימות תאי דם ובדקו איך השתנתה פעילותם של יותר מ-1,700 גנים שונים.
לאחר חודשיים של שתיית מיץ תפוזים מדי יום, נמצאו שינויים נרחבים בפעילות הגנים. חלק גדול מהם היה קשור בתהליכים של דלקת, תפקוד כלי דם, לחץ דם ואופן שבו הגוף משתמש בשומן ובאנרגיה. במילים פשוטות: הגוף כאילו כיוון מחדש חלק מהמערכות שקשורות לבריאות הלב והחילוף החומרים.
אחד הדברים המעניינים היה שהתגובה לא נראתה זהה אצל כולם. אצל משתתפים במשקל תקין בלטו יותר שינויים בגנים שקשורים בתהליכים דלקתיים. אצל משתתפים עם עודף משקל נראו יותר שינויים בגנים הקשורים בחילוף חומרים של שומנים ובשימוש באנרגיה. החוקרים מציעים שזה רמז לכך שהגוף של כל אחד "מתרגם" את מיץ התפוזים אחרת - בהתאם למצב המטבולי שלו.
ההשפעה הזו מיוחסת בעיקר לפלבונואידים - קבוצת תרכובות צמחיות טבעיות שנמצאות בפירות הדר, בפירות יער, בתה ובקקאו. לפלבונואידים מייחסים כבר שנים תפקיד נוגד חמצון ונוגד דלקת, וגם השפעה מיטיבה על כלי הדם. המחקר הנוכחי לא בדק ישירות את הפלבונואידים עצמם, אלא את "טביעת האצבע" שלהם ברמת הגנים.
כדי להבין טוב יותר את התמונה, החוקרים מסבירים שהשינויים שנראו הם ברמת המולקולה, לא ברמת "התחושה". המשתתפים לא עברו בדיקות קליניות מורכבות של לב וכלי דם, אלא בדיקות שמסתכלות על מה קורה בתוך התאים. לכן, בשלב זה אפשר לומר שמיץ תפוזים משפיע על פעילות הגנים, אבל עוד אי-אפשר לדעת אם זה מתרגם בטווח הארוך לפחות התקפי לב או פחות סוכרת.
מעבר לזה, חשוב לזכור שמדובר במחקר קטן מאוד - רק 20 אנשים - וללא קבוצת השוואה ששתתה למשל משקה אחר או מים. בלי "קבוצת ביקורת" אי אפשר לדעת בוודאות שהשינויים שנמצאו קשורים רק למיץ, ולא לשינויים אחרים בסגנון החיים בזמן המחקר. החוקרים עצמם מדגישים שהממצאים מראים קשר, לא סיבה ותוצאה.
נושא הסוכר חשוב במיוחד. גם כשמדובר במיץ 100% פרי, בלי תוספת סוכר, מדובר במשקה מרוכז יחסית - בלי הסיבים שיש בפרי שלם. לכן, גם אם למיץ יש רכיבים מועילים כמו פלבונואידים, שתייה מוגזמת שלו עלולה להוסיף הרבה קלוריות וסוכר פשוט לתפריט היומי. החוקרים לא בדקו במדגם הקטן הזה השפעה ישירה על משקל או על סוכר בדם, ולכן אי אפשר להסיק מסקנות בהקשר הזה.
ובכל זאת, יש כאן פתח מעניין לעתיד. החוקרים טוענים שהשינויים השונים שנראו בין אנשים במשקל תקין לבין אנשים עם עודף משקל עשויים לעזור בעתיד לפתח המלצות תזונה מותאמות אישית יותר - כאלה שייקחו בחשבון איך הגוף של כל אחד מגיב לביואקטיבים כמו פלבונואידים. במקום "תפריט אחיד לכולם", ייתכן שנראה בעתיד תפריטים שבנויים לפי תגובת הגוף ברמת הגנים.
המסר המרכזי מהמחקר הנוכחי הוא לא שצריך להתחיל "לטפל בעצמנו במיץ תפוזים", אלא שעוד ועוד מחקרים מראים עד כמה יש למזון השפעה עמוקה על הגוף - עד רמת הגנים. כוס מיץ בבוקר לא תחליף פעילות גופנית, שינה טובה ותזונה מאוזנת, אבל היא יכולה להיות חלק קטן מפסיפס רחב יותר של הרגלים שעושים טוב לבריאות לאורך זמן.
התרעות פיקוד העורף