בניסיון להציל את ענף השום בישראל, הודיע היום (רביעי) משרד החקלאות על פרסום נוהל תמיכה בסך של כשלושה מיליון שקל לסיוע בשימור גידול השום המקומי. משרד החקלאות הבהיר, כי התמיכה תינתן גם למגדלים, אשר יישמרו את חומר הריבוי, במטרה להבטיח את המשך הייצור המקומי גם בשנה הבאה ובשנים שלאחר מכן.
סנוואר שתק: זה מה שהחטופה יוכבד ליפשיץ ששוחררה אמרה למנהיג חמאס
התמיכה תהווה חלק מהסיוע לחקלאים המגדלים שום יבש, אשר ביצעו זריעת שום בעונת הסתיו של שנת 2023.
בשונה מזריעה רגילה, גידול שום מתבצע בטכניקת שתילה המוכרת כנעיצת שננות. שן שום ננעצת באדמה בכל שנה בחודש ספטמבר, ומכל שננה מתפתח בצל ובו ראש שיני שום. הפסקת נעיצת אף לשנה אחת תדרוש לאחר מכן הנבטה מחודשת שנמשכת כחמש-שש שנים.
לפיכך, נוהל התמיכה מהווה ניסיון אחרון להצלת ענף השום בישראל, או שמא יושבת לעוד שנים ארוכות.
במרץ 2022 ירד המכס על שורה ארוכה של מוצרים חקלאיים, ובהם גם השום, אשר המכס עליו ירד ל-0%. במשרד החקלאות טוענים, כי צעד זה הביא לירידה במחיר השום לצרכן, בעוד מרווח היבואן עלה בכ-15% בממוצע ביחס לרווח טרום הורדת המכס. המהלך פגע קשות בגידול המקומי של שום ישראלי, ובצרכן שאיבד את המוצר הישראלי האיכותי לעומת השום המיובא.
סך הצריכה הישראלית של שום בישראל עומדת על כ-14-12 אלף טון בממוצע בשנה. לפני הסרת המכס, עמד הייצור המקומי על כ-50% מהצריכה בשוק המקומי. אבל לאחר הסרת המכס צנח חלקו של השום הישראלי לכ-20%-30%, במהלך שנת 2022.
בנוסף, בעוד שבשנת 2022 עמד שטח הגידול של שום בישראל על כ-9,000 דונם, כיום נותרו כ-4,000 דונם וכמות המגדלים הצטמצמה מ-60 ל-20 בלבד.
השום גדל בישראל ב-100 השנים האחרונות. הזן המקומי, זן "שני", נחשב לאיכותי בזכות ריכוז חומר פעיל (אליצין) גבוה. השום, כחומר ריבוי אשר ננעץ ספטמבר, מבשיל לאחר כשבעה חודשים, נקטף בחודש אפריל, מיובש בחודש מאי ומשווק לאורך השנה מקירור. דונם שום מניב תוצרת של כטון אחד, אשר 80% ממנה משווקים ו-20% מופרשים לטובת חומר ריבוי לעונה הבאה. במסגרת התמיכה, התמיכה תוענק למגדלי שום יבש על סך של 3,000 שקל לדונם.