הקיץ בעיצומו, ועונת האבטיחים והמלונים בשיאה. בישראל מגדלים מדי שנה כ-150 אלף טון אבטיחי מאכל וכ-35 אלף טון מלונים, כך מסר אתמול (שני) משרד החקלאות. שטחי גידולי האבטיחים למאכל משתרעים על פני כ-23 אלף דונם ורובם ללא גרעינים. בנוסף, קיים בישראל ענף לגידול אבטיחים לגרעינים לפיצוח בשטח של כ-70 אלף דונם, המייצר 6,000-7,000 טון של גרעינים. ולגמרי יש הצדקה לנתונים הגבוהים האלו, שכן נמסר גם כי הישראלי הממוצע צורך מדי קיץ כ-20 קילו אבטיח.

גידול אבטיחים בשטח (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
גידול אבטיחים בשטח (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

האבטיחים המיוצרים בארץ מיועדים כולם לשוק המקומי, ונחשבים לפרי הקיץ האהוד ביותר בישראל החמה, שכן רובם משווקים בחודשים אפריל עד אוגוסט. עם זאת, הודות למחקר ופיתוח חקלאי ניתן למצוא אבטיחים גם בחודשים פברואר-מרץ וספטמבר-אוקטובר. בתחילת עונת האבטיחים התוצרת מגיעה מאזור הערבה, לאחר מכן מצפון ים המלח, עמק בית שאן, הגלבוע והנגב המערבי, ולקראת סוף העונה האבטיחים מגיעים מאזור הגליל המערבי, רמת הגולן, הנגב והמרכז.

עוד עולה מנתוני משרד החקלאות כי בישראל מגדלים מדי שנה כ-35 אלף טון מלון על פני כ-12 אלף דונם בכל רחבי הארץ, החל מאזור הערבה, הבקעה ודרום הנגב, ועד לעמק בית שאן ורמת הגולן, ואף באזור השרון. בשנים האחרונות התפתחו גידולי אבטיחים ומלונים בתוך מבנים מוגנים, בניסיון להבטיח פרי איכותי ונקי מווירוסים שמורידים מאיכותו. באבטיח ובמלון ניתן למצוא כ־90% מים מתוקים, וזו אחת הסיבות שבזכותה נשמר להם מקום בטוח בקופסת הפירות כאשר הולכים לנפוש בים.

ואיך יודעים לבחור את האבטיחים האיכותיים? האבטיח צריך להיות בעל גוון מט. במשרד החקלאות ציינו כי צבע מבריק וחיוני אמור להעיד על חוסר בשלות, וצבע דהוי מעיד על אחסון ממושך שלעתים עלול לפגוע באיכות הפרי. לגבי המלון, חשוב שיהיה בעל גוון כתמתם ועדיף שצבע הקליפה יהיה רענן ואחיד. אם מדובר בזן מרושת, כדאי לשים לב שהרישות מלא לאורך כל הפרי.