קלאסיקה לאור נרות במנזר עתיק ליד הים
כאן הקלאסיקה, שכולנו רגילים אליה, תישמע אחרת.
“ארבע העונות” של ויוואלדי יתעוררו לחיים בגלי הים: מנשימתה השמשית של “אביב” ועד לסיום הדרמטי של “הסערה”.
מוצרט — קליל כמו ערב קיץ.
הסרנדה הלילית שלו תהיה פתיחה רומנטית למסע, ואנרגיית “מלכת הלילה” תקבל נועזות חדשה בביצוע כלי הקשת.
המוזיקה של אלבינוני ושוברט, עם הליריות הרכה שלהם, האש של הריקודים ההונגריים של ברהמס, החושניות הצרפתית של “כרמן” תחת כינורות הנישאים אל העננים.
הוואלסים של שטראוס ירימו אתכם מעל גגות העיר העתיקה, ופיאצולה יוסיף תשוקה וחושניות בטנגו שלו.
קלאסיקה יכולה להיות חיה, נוגעת, מלאה ברגש. בערבים כאלה אפשר להרגיש את כל היופי של הרגע. אור הנרות, קירות המנזר העתיקים והים התיכון ממש מאחורי הנגנים. “אונה קבזה” יישמע כמו סצנה מתוך סרט המתרחשת ממש מול עיניכם.
הקונצרט הזה אינו על ז’אנרים או תקופות, לא על כיסאות ישנים עם ריפוד שחוק ווילונות כבדים. הוא עלינו, על העיר הנצחית הזו שנרדמת לאור אורות דועכים במרחק. הים נושם למטה, והמוזיקה נשמעת כל כך קרוב.
ברגעים כאלה מבינים שאין דבר עכשווי יותר מקלאסיקה.




















