דודתו של עומר נאוטרה בכיכר החטופים: "אין אוויר לנשום, כי רק כשנחזיר, נקום"

אסנת גץ – דודתו של עומר נאוטרה: אני, אסנת גץ, דודה של  סרן עומר נאוטרה ז״ל עומר הציוני והערכי שנולד וגדל ניו יורק, ורגע לפני קולג', לעזוב הכל, לעשות עלייה  ולהתנדב  לצבא כחייל בודד. עומר התגייס לשריון, יצא לקורס קצינים, התמנה למפקד מחלקת טנקים ובאותו בוקר נורא היה מפקד מוצב ה"ביתהלב|", בין נירים לניר עוז"

"במשך 421  ימים, קיווינו שעומר שלנו שורד את השבי אבל, ביום ה 422 קיבלנו את ההודעה הקשה מכל, עומר לא שרד. ומאז הימים עוברים וסערת הרגשות ממשיכה וגואה". 

"681  ימים!!  דמיינו שכל סיפרה היא יום שלם: יום של רעב, של עינויים, יום ללא אור, ללא אוויר, יום של פחד , של דאגה, יום של געגוע..  ועוד יום ואני שואלת - מתי? מתי נזכה לימים חדשים של תקומה? ולא, אנחנו לא רוצים עוד משפחות שכולות, עוד פצועים ופצועות, לא עוד חיילים שמתאבדים ולא עוד מלחמה, הרס וחורבן,  והערבות ההדדית ולא משאירים אף אחד מאחור,  וקדושת החיים כל הערכים שעומר גדל עליהם:  אלה הערכים שאנחנו רוצים ולחיות לאורם". 

"ואנחנו יודעים שכל רגע חולף מסכן את הסיכוי לחזרתם. ואנחנו יודעים שהם לא יחזרו הביתה בלחימה, אלא רק בהסכם שישיב לנו את כולם.  וזה צריך לקרות עכשיו, כי די, אין אוויר לנשום, כי רק כשנחזיר, נקום".

חנה כהן - דודתה של ענבר הימן: "שלום לכולם, ותודה שבאתם. אני חנה כהן, דודתה של ענבר הימן – החטופה היחידה שעדיין נמצאת בשבי חמאס, יחד עם עוד 49 חטופים. ענבר הגיעה למסיבת הנובה בהתנדבות, כמסייעת רגשית לחוגגים במצוקה. בבוקר הנורא, היא נמלטה במשך שלוש שעות, עד שנלכדה בידי שני עזתים, ולאחר מכן בידי מחבלי נוחבה, שירו בה באכזריות וחטפו אותה על אופנוע לעזה".

"כעבור חודשיים, הדפיקה הנוראית בדלת, זו ששינתה אותנו לבלי היכר ומאותו רגע גזרה עלינו חיי הגהנום. ענבר – הילדה היפהפייה. הבת היחידה של חיים ויפעת. ילדה מוכשרת בכל תחום, אבל חסרת מזל. מאז, אנחנו נאבקים על השבתך. היית עבורנו עולם ומלואו, ונשארת כזו גם לאחר שנרצחת".

"אנחנו חייבים אותך בבית, לידנו - כדי שנוכל לבכות, להדליק נר לזכרך, ולדבר איתך עוד קצת. אמא שלך, יפעת, מחכה לחבק את הארון שבו תנוחי מנוחת עולמים ולבכות עליו. הורייך לא יזכו ללוות אותך אל החופה, הם רק מבקשים ללוות אותך למנוחת עולם".
 
"אני פונה מכאן אל ממשלת ישראל: ענבר היא דור שלישי לשואה. סבא רבה שלה טמון בקבר אחים ברומניה - והנינה שלו קבורה בעזה. זה נשמע הגיוני? הצילו את הילדה שלנו ואת כל החטופים - אלה שעדיין חיים, ואלה שהפכו לחללים. אסור לאפשר טרגדיה איומה נוספת  של חיים שאבדו ושל מעגלים שלא יסגרו".

"אנחנו דורשים את הילדה שלנו ואת כל 50 החטופים והחטופה בעסקה אחת חיים וחללים כאחת. אין לנו תקומה כל עוד הם שם".