חדשות מתפרצות

בדרך לרעידת אדמה? המס המיוחד על הבנקים לא רק אופציונלי, אלא הכרחי | שלמה מעוז

שלמה מעוז צילום: ללא
בצלאל סמוטריץ ונגיד בנק ישראל
בצלאל סמוטריץ ונגיד בנק ישראל | צילום: דוברות שר האוצר

בשבוע שעבר פרסם הצוות הבין־משרדי לבחינת הטלת מס מיוחד על הבנקים את מסקנותיו להערות הציבור. בראש הצוות עומד יוראי מצלאוי, סגן בכיר למנכ"ל ומנהל אגף אסטרטגיה לאומית במשרד האוצר. בצוות חברים גם מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' ונציגים מטעמו, נציגי הכלכלן הראשי, אגף התקציבים, לשכת מנכ"ל משרד האוצר, בנק ישראל ובליווי הלשכה המשפטית באוצר. "הצוות מצא כי העלייה החדה בסביבת הריבית הובילה את הבנקים לתוצאות פיננסיות יוצאות דופן בשנים האחרונות. השינוי בסביבת הריבית קיבל משנה תוקף, בין היתר לאור המאפיינים המבניים הייחודיים של המערכת הבנקאית בישראל, הכוללים סביבה תחרותית מוגבלת וריכוזית, סיכון עסקי נמוך, חסמי כניסה גבוהים וסביבה רגולטורית מיטיבה", כך נכתב.

הטלת מס מיוחד על הבנקים הרעבתניים נהוגה בעולם. בספרד הטילו מס ייסף בגובה 4.8% על הכנסותיהם בין השנים 2023־2023 - היטל על רווחיהם בספרד בלבד ולא על פעילותם הבינלאומית; באיטליה הטילו מס ייסף מיוחד בשעור של 40% על ההכנסות העודפות של הבנקים, מעבר לרווחיותם, בשנת 2021; בלגיה הקימה קרן בשנת 2010 באמצעות מיסוי מיוחד גם של הבנקים; צרפת הטילה מס מיוחד על הבנקים בשנת 2011, הלוקח בחשבון את שקלול הסיכון ביחס לנכסי הבנקים; ב־2017 הוחלט בקנדה להטיל מס ייסף על בנקים וחברות גדולות שרווחיותם חרגה מהנורמה, כדי שישלמו מסים באופן הוגן, ובכך אימצה צעדים דומים לאלה שהיו נהוגים קודם בבריטניה ובאוסטרליה.

מבזקים - כתבות אחרונות
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף