ניר ברקת, שערך השבוע את כנס הפעילים הגדול ביותר מאז הבחירות האחרונות לפני שלוש שנים, הגיע למקום ה־12, ומאי גולן ל־13. גדעון סער, שאינו משוריין על פי ההסכם שחתם עם הליכוד, מצליח לחזור לשורות המפלגה ומתייצב במקום ה־18.
לא גבוה אבל ריאלי. סער הוא דוגמה לדמות שקשה לחזות את מיקומה האמיתי, מאחר שעל פי ההסכם עם הליכוד הוא הוסיף כמה אלפי מתפקדים מטעמו ועוד כמאה חברי מרכז, שעשויים להקפיץ אותו למקום גבוה בהרבה.
נתון מעניין נוסף בסקר הוא מיקומם של שני מועמדים שכבר דאגו להספידם לאחר שהתייצבו בגלוי מול ראש הממשלה ונגד העמדה הכללית הרווחת בסיעה: יולי אדלשטיין מצליח להגיע למקום ה־23, ויואב גלנט למקום ה־25.
שניהם ירדו בדירוג, בעיקר גלנט, שהיה בפעם הקודמת במקום השלישי ברשימה, אבל עצם העובדה ששניהם הצליחו לעקוף שרים וח"כים אחרים בתנועה, אחרי שהיה נדמה שיהיו גמורים מחמת זעם המתפקדים עליהם - מראה שיש עדיין ביקוש למורדים שלא מיישרים קו וגורפים את קולות המתנגדים לנתניהו. זה לא מספיק כדי לנצח אותו בפריימריז לראשות הליכוד, אבל כן מספיק כדי להיות חלק מהסיעה בכנס הבאה. לחצו כאן לאייטם
התרעות פיקוד העורף