נס של ממש: הממצא הארכיאולוגי הנדיר נחשף - ביום הראשון של חנוכה

במהלך חפירות הצלה ארכאולוגיות שהתקיימו בנר הראשון של חנוכה בתל קסילה, במוז״א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב, התגלה נר קדום שלם, המתוארך לתקופה ההרודיאנית, סביב המאה הראשונה לפני הספירה עד המאה הראשונה לספירה.

הנר נמצא בפינה הדרומית־מערבית של התל, אזור שבו נערכו בעבר חפירות בראשות פרופ’ עמיחי מזר וד״ר איתן אילון, שבהן נחשפו שרידים של מבנה אסלאמי ומבנה מהתקופה הביזנטית. במהלך החפירה הנוכחית נחשפה מפולת אבנים, שהמשיכה קיר קדום, ובין האבנים התגלה הנר.

לדברי הארכאולוגים בשטח, מדובר בנר מטיפוס הרודיאני, עם סימני פיח בקצותיו, המעידים על שימוש. אוצרת הארכאולוגיה של מוז"א, ילנה אלגרט שרון, האחראית על החפירות מטעם מוז"א, מסרה: ״חפירות ההצלה הן חלק מפרויקט שהחל לפני כמה שנים ביוזמת מוז״א, שמטרתו להחליף את הקירוי באתר ולהנגיש את תל קסילה מחדש לציבור"

החפירה מתקיימת בשותפות עם המכון ללימודי ים ע״ש ליאון רקאנטי, אוניברסיטת חיפה, המכון הישראלי לארכאולוגיה (ע״ר), המכון לארכאולוגיה ע״ש סוניה ומרקו נדלר, אוניברסיטת תל־אביב.

בלב מוז״א מתנשא תל קסילה, אחד מאתרי העתיקות החשובים והמרתקים בארץ והאתר הארכיאולוגי הראשון שנחפר במדינת ישראל. באתר נחשפו שרידי התיישבויות בנות למעלה מ־3,000 שנה, ובהן 12 שכבות יישוב קדומות המעידות על יישוב קטן אך מתוכנן היטב, שפעל כמרכז חי ותוסס במשך כ־150 שנה.

בשנות ה־40 של המאה ה־20 עוררו שברי חרס עם כתובות עבריות מתקופת בית ראשון עניין רב, ובעקבותיהם הונפק בשנת 1948 רישיון החפירה הראשון במדינה. בראש החפירות עמדו פרופ’ בנימין מזר ולאחריו פרופ’ עמיחי מזר. במרומי התל נחשף מתחם מקודש ובו שלושה מקדשים שנבנו זה על גבי זה, כלי פולחן ומנחה, וממצאים המעידים על קשרי תרבות ומסחר עם אזורי אגן הים התיכון.

זהות תושביו הקדומים של התלאינה ידועה, המחקר מצביע על יישוב רב־תרבותי, שספג השפעות מקומיות וזרות גם יחד – תמונה מורכבת המזכירה, במובנים רבים, את תל־אביב של ימינו.