זמן קצר אחר כך, טען יעקב ברדוגו, מחזיק תיק האיומים של המשפחה, ש"עוד מעט הרמטכ"ל וראש השב"כ יהפכו מציידים לניצודים". איום ברור ומובהק בשפת הביבים של העולם התחתון, שברדוגו מצטיין בה (בניגוד לעברית הרגילה). ראש השב"כ בר העלה את הנושא בפני ראש הממשלה נתניהו באחת משיחות העבודה ביניהם. נתניהו? למה נתניהו? מה לנתניהו ולברדוגו? ראש הממשלה, כצפוי, היתמם. "קרא לו לשיחה", יעץ לבר. עצת אחיתופל.
בר אכן קרא לברדוגו לשיחה. לא שיחת איומים ולא שיחת אזהרה. שיחת ליבון. הוא האמין שאפשר יהיה להסביר לברדוגו על עבודת השב"כ, על מחויבות השב"כ, שיש יש קווים שאסור לחצות, שלא צריך לעסוק בהסתה ואין סיבה להכריז על רמטכ"ל וראש השב"כ, שבילו יחד קרוב ל־80 שנה בשירות ביטחון המדינה, כ"ניצודים". השיחה לא עלתה יפה. בתוך זמן קצר מצא את עצמו בר בעמדת המתוחקר. ברדוגו ניסה לברר מה מצב החקירה (שכבר התקדמה), שאל אם יש עד מדינה (פלדשטיין?), טען שאם ראש הממשלה לא חשוד, צריך לפרסם את זה ולהגיד את זה לציבור. כשדרישותיו ושאלותיו של ברדוגו צברו מסה קריטית מסוימת, השיחה הסתיימה. לחצו כאן לאייטם