קורונה – שאלות ותשובות והנחיות עדכניות

כדי שלא תישארו מבולבלים לגבי נגיף הקורונה וההתמודדות עימו, אספנו את התשובות לשאלות החשובות ואנו מקפידים לעדכן אותן בהתאם למידע מהימן שמתקבל ממשרד הבריאות

מהו נגיף הקורונה?

הקורונה הוא שמה של משפחת נגיפים גדולה, הידועה כגורמת למחלות בעיקר בבעלי חיים. השם "קורונה" נובע מהדמיון בין הנגיף לכתר. חומרת הפגיעה של הנגיפים בבני אדם ונעה ממחלות קלות עד למחלות הפוגעות בריאות וגורמות לאי ספיקה רב מערכתית.

מהו נגיף קורונה החדש (COVID19)?

הנגיף החדש לא זוהה בעבר כגורם למחלה בבני אדם. בדצמבר האחרון הוא החל להתפרץ בעיר ווהאן שבסין, ומשם ליתר המחוזות בסין ולשאר העולם. מבין כל נגיפי הקורונה, הנגיף הדומה אליו ביותר הוא נגיף הסארס שהתפרץ בשנת 2003.

כיצד נדבקים?

אדם החולה בנגיף עלול להעביר אותו לאחרים בעיקר בעת עיטוש או שיעול, כאשר הטיפות הניתזות עשויות להישאף על ידי אנשים או לנחות על משטחים. מי שייגע במשטחים אלה זמן קצר לאחר מכן, ולאחריו ייגע בפיו, באפו או בעיניו, עלול להידבק.

מהם תסמיני המחלה?

חלק גדול מהנדבקים אינם מפתחים תסמינים כלל. במקרים רבים לא ניתן להבחין בין קורונה לבין שפעת או מחלות נשימתיות אחרות. התסמינים השכיחים הם חום, שיעול יבש ועייפות. אחד מכל שישה חולים יפתח מחלה קשה. האנשים הנוטים יותר לפתח מחלה קשה הם מבוגרים, חולים במחלות כרוניות או הסובלים מפגיעה במערכת החיסון. במקרים הקשים ביותר המחלה עלולה להוביל לדלקת ריאות קשה, לאי ספיקת כליות, לתסמונת נשימתית חמורה ואפילו למוות. שיעור התמותה מוערך בכשני אחוזים מהחולים.

האם הנגיף משפיע על הריון, לידה והנקה?

המידע בנושאים אלו עדיין חלקי, אך עד כה ידוע על מקרה אחד של תינוק שעם לידתו אובחן כחולה בנגיף.

כיצד המחלה מאובחנת?

המחלה מאובחנת באמצעות בדיקה מעבדתית המתבצעת מדגימה של הפרשות מדרכי הנשימה. לבדיקה מופנים רק אנשים החשודים שנחשפו לנגיף או מפתחים סימנים קליניי מתאימים.

האם קיים טיפול למחלה?

כרגע לא קיים טיפול ספציפי למחלה. עיקר הטיפול בחולה ניתן על סמך מצבו הקליני.

האם ניתן להיבדק באופן פרטי?

לא ניתן להיבדק באופן פרטי.

האם קיים חיסון נגד נגיף הקורונה?

לא קיים חיסון נגד הנגיף. ברחבי העולם נעשים ניסיונות לפתח חיסון שכזה, אך אין לצפות לחיסון בתקופה הקרובה.

כיצד ניתן להימנע מהדבקה?

ראשית יש להימנע מהגעה למקומות בהם ידוע על העברה של הנגיף. מעבר לכך, יש לשמור על כללי ההיגיינה:

  • הקפדה על רחיצת ידיים עם מים וסבון או חומר חיטוי (אלכוג'ל).
  • הימנעות מקשר הדוק עם אנשים הסובלים ממחלה נשימתית חדה.
  • שמירה על מרחק מטר אחד מאנשים חולים, משתעלים או מתעטשים.
  • הימנעות מלחיצת ידיים.
  • הימנעות ממגע עם הפה, האף והעיניים.
  • הקפדה על שיעול ועיטוש למרפק, או למטפחת חד פעמית אותה יש להשליך לאשפה.
  • הימנעות משימוש בכלי אוכל משותפים באותה ארוחה.
  • הימנעות משהייה במקומות ציבוריים כאשר מרגישים חולים.

האם יש מגבלות בהשתתפות באירועים ציבוריים בארץ?

יש להימנע ככל הניתן מהתקהלויות של קבוצת אנשים במרחב אחד. אם מקיימים התקהלויות, יש לקיימן בהרכב מצומצם, לא יותר ממאה בני אדם. לאור מורכבות ההנחיה ייקבעו החרגות במטרה לאפשר קיום שגרה תקינה. ההנחיה כוללת אירועים דתיים, הופעות, אירועי תרבות ואולמות קולנוע. ניתן לקיים אירועים פרטיים כגון חתונות, בר מצוות ושמחות, כל עוד נמצאים בהם עד מאה בני אדם. 

אירועי ספורט יתקיימו ללא קהל, ובמידה ומשתתפים בהם שחקנים או שופטים מחו"ל, יש לפעול בהתאם להוראות משרד הבריאות הייעודיות לתחום הספורט. כמו כן, חל איסור גורף על קיום והשתתפות בהתכנסויות וכנסים בינלאומיים בישראל בלי קשר למספר המשתתפים והמקומות מהם הגיעו.

מה לגבי האוכלוסייה המבוגרת ומי שבא איתם במגע?

לאוכלוסייה הקשישה, ובפרט לאילו הסובלים ממחלות רקע ולבעלי מערכת חיסון חלשה, מומלץ לצמצם את המגעים החברתיים במידת האפשר, תוך שמירה על שגרת חיים פעילה. לבני 60 ומעלה מומלץ לא להשתתף בהתכנסויות, להימנע ממגע עם אנשים ששבו מכל יעד בחו"ל להימנע ממגע עם אנשים בעלי תסמינים או כאלה המוגדרים כחשודים למחלה.

חשוב להדגיש כי אנשים הסובלים מחום או מתסמינים נשימתיים נדרשים להימנע ממגע עם קשישים. כמו כן, מומלץ להימנע מביקורים בבתי חולים ומוסדות לאוכלוסייה הקשישה ולהסתפק במבקר אחד בלבד מקרבה ראשונה. המוסדות הונחו למנוע כניסה של מבקרים מרובים לטובת שמירה על בריאות הדיירים.

האם ישנן מגבלות התנהלות בתחומי מדינת ישראל והרשות הפלסטינית?

יש להימנע ככל האפשר מכניסה לעיר בית לחם והעיירות בית ג'אלה ובית סאחור.

מהן ההמלצות לנוסעים לחו"ל?

על פי המלצות משרד הבריאות ומשרד החוץ יש לשקול נחיצות נסיעות לחו"ל באופן כללי. אם בכל זאת הוחלט לנסוע, יש להקפיד הקפדה יתרה על כללי ההיגיינה הנ"ל בזמן השהייה. כמו כן מומלץ להימנע ממגע עם בע"ח חיים או מתים, ומשהייה בשווקי בעלי חיים וגם להימנע משהיה בלתי-הכרחית במוסדות בריאות.

בכל מקרה,  עקב הדינמיות של המצב מומלץ להתעדכן באופן שוטף בדיווחים על מצב התחלואה באזור אליו נוסעים, ובהנחיות משרד הבריאות, משרד החוץ והשלטונות המקומיים בכל יעד. 

האם ישנן הגבלות לנסיעה לחו"ל?

עד להודעה חדשה, חל איסור גורף על עובדי מערכת הבריאות בריאות לצאת מישראל. כמו כן, ישנה הנחייה של נציב שירות המדינה לעובדי מדינה להימנע מנסיעות לחו"ל במסגרת התפקיד ולשקול נחיצות נסיעות פרטיות.

מה לגבי נסיעות לחו"ל לצורך כנסים ואירועים בינלאומיים?

מומלץ להימנע מנסיעות לכנסים, כינוסים והתקהלויות בין-לאומיות כולל נסיעות לאירועים בעלי אופי דתי. השבים ארצה מה-5.3.2020 ואילך, מחויבים בבידוד בית, גם במידה וביקרו ביעד שאינו מחויב בבידוד בית בעת ההגעה לישראל, עד להשלמת 14 יום ממועד סיום הכנס.

נודע לי שהייתי במגע עם אדם שאובחן כחולה בקורונה, מה עלי לעשות?

במקרה של מגע הדוק עם חולה מאומת במחלה יש להיכנס לבידוד בית על פי ההנחיות ולדווח על כך למשרד הבריאות כמחויב על פי חוק באמצעות טופס מקוון או המוקד הטלפוני "קול הבריאות" 5400*. במידה ומתפתחים תסמינים יש לפנות לעזרה רפואית בהתאם להנחיות המשרד. 

כמו כן, מי שהיה במגע שאינו עונה על ההגדרה המלאה של מגע הדוק עם חולה או קבוצה שביניהם אובחן חולה, לא נדרשים להיכנס לבידוד. עם זאת, הם מתבקשים להיות ערניים לגבי סימני מחלה (חום מעל 38, שיעול או תסמינים נשימתיים אחרים). במידה ומתפתחים תסמינים יש לפנות לעזרה רפואית בהתאם להנחיות המשרד. במידה ויש ספק - ניתן ליצור קשר להתייעצות עם מוקד 101 של מד"א .

חשוב להדגיש כי הסכנה להדבקות כתוצאה ממגע עם אדם בריא שהיה במגע עם חולה מאומת הינה זניחה. ניתן להמשיך בשגרת החיים ואין כל צורך להיכנס לבידוד בית. 

מהו בידוד בית?

מטרת בידוד הבית היא עצירת ההדבקה ומניעת מחלת קורונה בישראל. לשם כך נדרשת הימנעות מכל שהיה במקומות ציבוריים וכן הגנה על שאר בני הבית.

הבידוד הוא על פי צו מנכ"ל משרד הבריאות ונמשך עד שחלפו 14 ימים מאז החזרה לישראל או מהמגע האחרון עם חולה מאומת. על פי החוק, יש להודיע על כניסה לבידוד בית למשרד הבריאות באמצעות טופס מקוון או המוקד הטלפוני "קול הבריאות" 5400*.

מהו בידוד בית וכיצד הוא מתבצע?

על פי צו משרד הבריאות, כל אדם החוזר מחו"ל או שהה במקום בו היה חולה מאומת, עליו להיכנס לבידוד עד לתום 14 יום. על פי חוק, יש להודיע על כניסה לבידוד הית למשרד הבריאות באמצעות טופס מקוון או דיווח למוקד הטלפוני. 

הנחיות לאדם השוהה בבידוד:

  • אין לצאת מהבית.
  • יש לשהות בחדר נפרד, מאוורר היטב עם דלת סגורה. יש לצאת מהחדר רק לצורך פעולות הכרחיות ולזמן קצר ככל הניתן, תוך כיסוי הפה והאף במסכה. במידה וישנם מספר מבודדים באותו בית, הם יכולים לשהות יחד באותו חדר, כך שאם כל בני הבית נדרשים לבידוד, ניתן לשהות בכל שטח הבית.
  • במידת האפשר, יש להשתמש בשירותים נפרדים.
  • בכל בעיה רפואית יש ליצור קשר עם מוקד 101.
  • רצוי לצמצם את מספר האנשים הלא מבודדים הנכנסים לחדר הבידוד. עדיף שיעשה זו אדם אחד בריא וללא מחלות רקע.
  • בכניסה לחדר הבידוד מומלץ לכסות את הפה והאף במסכה.
  • יש לנקות ולחטא לפחות פעם ביום משטחים בחדר הבידוד.
  • מומלץ להשתמש בכפפות בכל מגע עם המבודד וסביבת חדר הבידוד.
  • יש להחליף מצעים ולכבס את הבגדים לפחות פעמיים בשבוע. את כביסת המבודד יש לאחסן במקום נפרד בחדר הבידוד עד למועד הכביסה, ולוודא שלא תבוא במגע עם פריטים אחרים.
  • על כל בני הבית להקפיד על שטיפת הידיים בתכיפות.

אם נשמרים תנאי הבידוד, אין מניעה מיתר בני הבית להמשיך בשגרת חייהם. היעדרות מהעבודה בשל בידוד תיחשב להיעדרות מחלה בכפוף להצגת אישור. תעודת מחלה גורפת נמצאת באתר משרד הבריאות.

האם חיות מחמד עלולות להדביק או להידבק בנגיף?

ככל הידוע, חיות מחמד אינן יכולות להדביק או להידבק בנגיף. עם זאת, מומלץ כי אדם הסובל מתסמינים חשודים לא יטפל בחיית מחמד, ואם בכל זאת עליו לעשות זאת, יש ללבוש מסכה ולהקפיד על היגיינה.

האם ומתי רצוי לעטות מסכה?

אין כל המלצה לעטות מסכה באופן שגרתי, אלא אם ניתנה המלצה רפואית ספציפית. מי שאמורים לעטות מסכה הם המפתחים תסמינים חשודים או מאובחנים כחולים.

האם הנגיף מועבר באמצעות מזון?

ככל הידוע, הנגיף לא מועבר באמצעות מזון. הדבר נכון גם למוצרים שיובאו מסין.

למי מותר להיכנס לישראל?

החל מה-12 במרץ, נמנעת הכניסה לישראל מאנשים שאינם אזרחי המדינה. הכניסה לאזרחי המדינה מותרת כרגיל, אך החוזרים מחויבים בבידוד.

מה התשלום לו זכאי עובד המצוי בבידוד?

עובד שחייב לפי הוראות משרד הבריאות לשהות בבידוד, נחשב כעובד בתקופת מחלה למשך 14 יום החל מהמועד בו נחשף/חזר מחו"ל. לפיכך, יש לשלם לעובד המצוי בבידוד דמי מחלה בגין תקופת הבידוד האמורה. העובד אינו חייב בהצגת תעודת מחלה, שכן הוצאה תעודת מחלה גורפת לעובדים המצויים בבידוד בהתאם להנחיות משרד הבריאות.

דמי המחלה בגין תקופת הבידוד מחושבים על פי הכללים הרגילים.

ימי הבידוד מופחתים ממכסת המחלה הצבורה לעובד.  

חל איסור על פיטורי עובד המצוי בתקופת בידוד בהתאם להנחיות משרד הבריאות, בין אם צבורה לו מכסת מחלה ובין אם לאו.

הכותבת :

עו"ד דפנה שמואלביץ, מומחית בדיני עבודה ממשרד רובין שמואלביץ

האם עובד המצוי בבידוד ולא צבורה לו מכסת מחלה – זכאי לתשלום?

עובד המחויב לשהות בבידוד ואין לו ימי מחלה צבורים, אינו זכאי לתשלום כלשהו ממעסיקו. היעדרותו אינה מזכה בצבירת ותק ו/או זכויות. מומלץ לעדכן עובדים שמיצו את מכסת המחלה כי היעדרותם אינה מזכה בשכר ובצבירת ותק ו/או זכויות. בהסכמת העובד – ניתן לאפשר לו לנצל ימי חופשה צבורים על חשבון מכסת חופשתו, במקום ימי המחלה.

הכותבת : עו"ד דפנה שמואלביץ, מומחית בדיני עבודה ממשרד רובין שמואלביץ

כיצד יש לנהוג בעובד שמסרב לשהות בבידוד ומגיע לעבודה?

לפי הוראות משרד הבריאות, המעסיק מחויב למנוע מעובד החייב בבידוד מלהיכנס למקום העבודה. זאת גם מכוח חובת המעסיק הכללית לספק לעובדיו סביבת עבודה בטוחה. במקרה הצורך, ככל שעובד שחייב בבידוד מתייצב לעבודה ומסרב להתפנות, יש לערב את המשטרה ומשרד הבריאות.

הכותבת : עו"ד דפנה שמואלביץ, מומחית בדיני עבודה ממשרד רובין שמואלביץ

האם ניתן לחייב עובד המצוי בבידוד לעבוד מהבית?ה

במקומות עבודה בהם עבודה מהבית אפשרית ומקובלת מעת לעת, ולאור הנחיות משרד הבריאות לגבי איסור התקהלות ועידוד עבודה מהבית, לטעמנו אין מניעה לחייב את העובדים לעבור לעבודה מהבית בהיקף מלא. זאת, ככל שאין מניעה מעשית מהעובד לבצע את העבודה מביתו בהיקף מלא.

הכותבת : עו"ד דפנה שמואלביץ, מומחית בדיני עבודה ממשרד רובין שמואלביץ

באשר לעובדים שעד עתה לא ביצעו עבודה מהבית, הרי שחיובם לעבוד מהבית מהווה שינוי בחוזה העבודה המחייב הסכמה. עם זאת, חובת תום הלב המוגברת ביחסי עבודה, מונעת לטעמנו מעובד לסרב באופן שרירותי לעבור בנסיבות החריגות הקיימות, ולאור הנחיות משרד הבריאות, לעבודה מהבית בתקופת המשבר. ככל שקיימים לעובד טעמים ענייניים המונעים, מקשים או מגבילים את העבודה מהבית (כך, למשל, לאור סגירת מערכת החינוך), יש להביאם בחשבון ולקבל החלטה סבירה בנסיבות העניין.

 

האם ניתן להפחית תשלום החזרי הוצאות לעובד שמבצע עבודה מהבית?

תשלום החזר הוצאות לעובד מותנה בביצוע ההוצאה בפועל. לכן, ככל והעובד מבצע את העבודה מהבית, אין המעסיק נדרש לתשלום החזרי הוצאות שונות הנובעות מהגעתו של העובד לעבודה (החזר נסיעות, אש"ל וכו').

מנגד, על המעסיק להמשיך לשלם הוצאות שאינן קשורות בקשר ישיר להגעה לעבודה (למשל: החזר הוצאות שימוש בטלפון נייד), בתקופת העבודה מהבית.

כיצד יש לנהוג בעובד שאינו מתייצב לעבודה בשל המשבר, על אף שאין מניעה להתייצבותו בהתאם להנחיות משרד הבריאות?

יש להניח כי עובדים רבים יבקשו להיעדר מהעבודה מטעמים של חשש מפני הידבקות בקורונה או הצורך לשמור על ילדיהם. ככלל, אם אין הוראה המונעת מהעובד להתייצב לעבודה ולא הושגה הסכמה אחרת בין העובד למעסיק, על העובד להתייצב במקום העבודה. יחד עם זאת, במסגרת חובת תום הלב ביחסי העבודה, יש לגלות הבנה לנסיבות המיוחדות בימים אלו, ולבחון פתרונות חלופיים כגון: אישור עבודה מהבית, אישור חופשה בתשלום, אישור ההיעדרות ללא תשלום.

האם ניתן לאסור על הבאת ילדים למקום העבודה?

במסגרת החובה לספק לעובדים סביבת עבודה בטוחה, שמשמעה בימים אלה גם שמירת מרחק בין-אישי והימנעות מהתקהלויות, ניתן בהחלט לאסור על הבאת ילדים למקום העבודה. נציב שירות המדינה הודיע לכלל עובדי המדינה שאין להגיע עם ילדים לעבודה. 

האם מעסיק שאינו יכול לספק עבודה לעובדיו, רשאי להוציאם לחופשה בתשלום?

לפי הוראות חוק חופשה שנתית, המעסיק הוא שקובע את מועדי החופשה של עובדיו (כמובן, בתום לב, תוך התחשבות ככל שניתן בבקשות העובד). בהתאם לחוק, על מעסיק להודיע על הוצאת עובד לחופשה של מעל שבעה ימים לפחות 14 ימים מראש. על תקופת חופשה קצרה יותר נדרשת הודעה זמן סביר מראש (ככלל כ-48 שעות, בנסיבות החריגות הקיימות כיום לטעמנו גם 24 שעות מראש הינן מספקות).

הכותבת : עו"ד דפנה שמואלביץ, מומחית בדיני עבודה ממשרד רובין שמואלביץ

לפיכך, מעסיקים שאינם יכולים בשל הנסיבות לספק עבודה לעובדיהם, רשאים להוציאם לחופשה בתשלום במסגרת לוחות הזמנים שפורטו מעלה. ימי החופשה ינוכו ממכסת החופשה הצבורה לעובדים.

אופציה נוספת העומדת למעסיק שעקב המצב נדרש לצמצום בעבודה, היא לזמן את העובד לשימוע ולשקול את סיום העסקתו.

האם ניתן להוציא לחל"ת עובדים בתקופות מוגנות - הריון, טיפולי פוריות וכדומה?

ישנן הוראות חוק ספציפיות המגבילות בתקופות מסוימות את האפשרות לפגוע בהיקף המשרה ובהכנסת העובד. כך למשל, לא ניתן לפגוע בהכנסת ובהיקף משרה של עובדת בהריון ושל עובד/ת בתקופה המוגנת של טיפולי פוריות. לפיכך, ככל שלא הושגה הסכמת העובד לחל"ת (או לצמצום היקף משרה או הפחתת שכר), יש לפנות לממונה על עבודת נשים בבקשה למתן היתר. ככלל, גם במקרים בהם ישנה הסכמה למהלך כאמור, יש לפנות לממונה לקבלת היתר. בנסיבות החריגות, אנו סבורים כי במקביל לפנייה לממונה, הרי שככל שמדובר בפנייה מוסכמת, ניתן ליישמה באופן מיידי.

האם מותר לפטר עובדים בתקופה זו?

ככלל, אין איסור על פיטורי עובדים בתקופה הנוכחית, בהתאם לכללי הפיטורים הרגילים.

עם זאת, כפי שצוין לעיל, אסור לפטר עובד המצוי בבידוד מכוח הנחיות משרד הבריאות בתקופת הבידוד.

האם אפשר להגיע להסדרים מיוחדים וזמניים עם העובדים, לאור המשבר?

לאור המצב החריג, ניתן לפנות לעובדים ולהציע להם הסדרים מיוחדים וזמניים, אשר יאפשרו למעסיק לצלוח את המשבר. למשל: הפחתת אחוזי משרה לתקופת המשבר; הפחתת שכר זמנית; עבודה מהבית במתכונת זו או אחרת; וכו'.

הכותבת : עו"ד דפנה שמואלביץ, מומחית בדיני עבודה ממשרד רובין שמואלביץ

עם זאת וכאמור, כל שינוי בחוזה העבודה מחייב את הסכמת העובד. במקרים בהם אין מנוס מכך, ניתן להבהיר לעובד שההצעה להסדר זמני הינה חלופה לקיום הליך פיטורים.

האם ניתן לחייב עובדים שמגיעים לעבודה לנקוט באמצעי מיגון מיוחדים?

כאמור, מעסיק מחויב לספק סביבת עבודה בטוחה לעובדיו. לכן, בתקופה חריגה זו המעסיק בהחלט רשאי לקבוע כללי התנהגות שיבטיחו את בריאות עובדיו. כך למשל, חיוב העובד בלבישת מסיכה הוא לגיטימי; הנחיה לעובדים לגבי היעדר התקהלות בארוחת צהריים; וכו'.

מקום העבודה נסגר לפי הוראות משרד הבריאות. האם עליי לשלם לעובדים שכר?

ישנם מעסיקים שנאלצו לסגור את שעריהם בהנחיית משרד הבריאות, ובין היתר: תיאטראות, קניונים, חדרי כושר וכיוב'.

לגבי מעסיקים כאלו, חוזה העבודה למעשה מסוכל ומושעה כל עוד מקום העבודה סגור בהנחיית הרשויות. לפיכך, אין חובה בתשלום שכר לעובדים בתקופה זו, אולם יש להעביר הודעה מסודרת בכתב לכל העובדים על הסגירה ומשמעויותיה.

הכותבת : עו"ד דפנה שמואלביץ, מומחית בדיני עבודה ממשרד רובין שמואלביץ

מקומות עבודה מאורגנים – כיצד יש לנהוג בתקופה זו מול נציגות העובדים?

ככלל, במקומות עבודה מאורגנים חלה חובת היוועצות עם נציגות העובדים לגבי השלכות המשבר על העובדים. על כל הצדדים ליחסים הקיבוציים להירתם בתקופה חריגה זו ולפעול על מנת לאפשר למעסיק לצלוח את המשבר, תוך שמירה ככל הניתן על זכויות העובדים.