‏שר המשפטים, אמיר אוחנה, התייחס היום (ראשון) להחלטה על דחיית משפטו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ואמר כי "ההחלטה אמש על מתכונת פגרה ל-24 שעות התקבלה בתיאום עם היועמ"ש ומנהל בתי המשפט, כפי שאישרה היום במכתב הנשיאה חיות. מי שקיבלו את ההחלטה בעניינו של רה"מ – שנקבע ליום ג' – הם שופטי ההרכב, בלי שום מעורבות של הדרג הפוליטי".

מוקדם יותר היום, על רקע הכרזתו אמש של שר המשפטים אוחנה על מצב חירום במערכת המשפט בשל משבר הקורונה, שלחה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, איגרת לכלל שופטי ועובדי מערכת המשפט, בו התייחסה להחלטה. "ההתמודדות הלאומית עם התפרצות נגיף הקורונה מחייבת אותנו להיערכות מורכבת ביותר במטרה להפעיל את בתי המשפט ובתי הדין ברחבי הארץ במגבלות הקיימות ובמציאות המשתנה מדי יום ולעתים בתוך שעות אחדות במהלך אותו היום", כתבה חיות.

לדבריה, "לפני מספר שבועות הוקם בהנהלת בתי המשפט צוות היערכות להתמודדות עם המצב שנוצר בעקבות התפרצות נגיף הקורונה. בראש הצוות עומד מנהל בתי המשפט, השופט ד"ר יגאל מרזל. הצוות בוחן כל העת את ההתפתחויות ואת ההשפעות האפשריות של נגיף הקורונה על פעילותה החיונית של הרשות השופטת. העיקרון המנחה את עבודת הצוות, על פי הנחייתי, הוא שהדין מחייב כי הפעלתם של בתי המשפט ובתי הדין תימשך גם בעתות חירום, תוך התאמת מתכונת הפעילות למגבלות ולאילוצים הנוצרים בעקבות המצב המיוחד שנוצר. המשך פעילות בתי המשפט ובתי הדין היא חיונית בסוגים מסוימים של הליכים, ולעתים אף ביתר שאת בנסיבות של שיבוש מהלך החיים השגרתי במדינה וצמצום שירותי משרדי הממשלה ומוסדות השלטון האחרים. זאת משום שנסיבות אלה עשויות לחייב דיון בהליכים שהם תולדה ישירה של אותן הנסיבות".

"בעקבות ההנחיות העדכניות של משרד הבריאות שהובאו לידיעת הציבור במסיבת העיתונאים שקיים ראש הממשלה אתמול, אנו נדרשים היום להיערכות מחודשת. לצורך ביצוע היערכות זו חתם אמש שר המשפטים בתיאום עם הנהלת בתי המשפט על הודעה בדבר החלת תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל על דיונים בבתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים וזאת למשך יממה המסתיימת היום בחצות. על פי תקנות אלו יתקיימו היום בבתי המשפט הנ"ל הליכים דחופים בלבד ובהם דיוני מעצר ושחרור בערובה, סעדים זמניים דחופים וכדומה".

"הרשות השופטת נערכת לאפשרות כי תוקפו של הצו יוארך ובמקרה כזה נשקלת האפשרות לקבוע סוגי עניינים נוספים אשר ניתן יהיה לדון בהם במהלך תקופת תחולתו של הצו. זאת מתוקף הסמכות הנתונה למנהל בתי המשפט על פי תקנה 3)ה) לתקנות הנ"ל. בהקשר זה ברצוני להדגיש כי בבואנו לבחון את הרחבת סוגי העניינים שיידונו כאמור, עלינו לשוות לנגד עינינו את עקרון העל בדבר עצמאותה של הרשות השופטת וכן את זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד. לצד זאת, אנו משווים לנגד עינינו כל העת את הצורך בשמירה על בריאותם ושלומם של עובדי ושופטי הרשות השופטת כמו גם הצורך בשמירה על בריאותם ושלומם בעלי הדין, עורכי הדין והציבור בכללותו".