הישראלי היפה: אזרחים מן השורה הקימו סיירות בידוד

בצל הקורונה, המתנדבים מושיטים יד, בהתאם להנחיות כמובן, לאנשים בבידוד שהם לא מכירים, ומסייעים להם במטלות היומיומיות, מהוצאת הכלבים ועד קניית מצרכים

אילנה שטוטלנד צילום: פרטי
יגאל דילמוני מביא למבודדים עוגות
יגאל דילמוני מביא למבודדים עוגות | צילום: פרטי
3
גלריה

כשבני הזוג יצאו מהבידוד, הם החליטו לסייע למבודדים אחרים. "כתבתי בקבוצות של זכרון ובפייסבוק שאני מוכנה לעזור לכל מי שנמצא בבידוד בכל מטלה שהם מבקשים", מספרת גלבפיש. "הרבה אנשים ביקשו שאעזור עם הסעות של ילדים, אבל אחרי יומיים סגרו את בתי הספר. גם הוצאנו כלבים לאנשים שביקשו. בסופו של דבר מה שיצא מכך הוא שפתחנו קבוצת וואטסאפ של אנשים שמוכנים לעזור פה בזכרון יעקב. אנחנו מעבירים בקשות ומנסים לעזור למי שצריך. אין המון בקשות, אבל כשיש, מטפלים".

המצב כיום, כשההנחיות השונות לאזרחים בעקבות התפשטות הקורונה רק הולכות וגוברות מדי יום, קשה לכולם: גם למי שנמצא בבידוד, וגם לשאר האזרחים ששמעו ביום שלישי בערב את ההמלצה של ראש הממשלה ושל משרד הבריאות לא לצאת מהבתים, אלא רק לצרכים חיוניים. אם נתמקד במבודדים, הרי שלא לכולם יש בני משפחה או חברים שיכולים לסייע. בימים אלה נמדד גם כוחה של הקהילה. סיוע של שכנים או חברים למבודדים הוא מאוד קריטי, במיוחד בימים שאין להם יכולת לצאת החוצה אפילו כדי לקנות אוכל או תרופות. גם מחוות קטנות כלפיהם יכולות להעלות חיוך.

בשבוע שעבר למשל הוכנסו כ־100 מתושבי היישוב עינב שבשומרון לבידוד. חבריהם מהיישוב הסמוך, אבני חפץ, החליטו לשמח אותם ברגעים הלא פשוטים הללו. "עינב זה יישוב שכן שלנו, ממש כמה דקות נסיעה מאיתנו. היה לנו קשה מאוד לשמוע את מה שעובר עליהם. הרגשנו צורך להביע סולידריות וחיזוק", מספר יגאל דילמוני, תושב אבני חפץ. "הווירוס קורונה מתפשט בכל מיני מקומות, והדבר היחיד שיכול לשמור על שפיות זה הסולידריות החברתית והקהילתית. קהילה זה הדבר הכי חזק שבן אדם יכול לבקש, יותר מהיכולת של המדינה לטפל בך או מיכולת המשטרה לשמור עליך".

דילמוני משמש מנכ"ל מועצת יש"ע, אך לדבריו אין ליוזמה זו קשר לתפקידו, אלא מדובר ברצון של תושבי אבני חפץ לסייע לשכניהם. "הרמתי טלפון לשירה שליט, רכזת הקהילה אצלנו ביישוב, וחשבנו מה עושים כדי לחזק את הקהילה שלנו", הוא מספר. "היו כל מיני הצעות. בסוף, ביום חמישי האחרון, שירה הוציאה קריאה לתושבי היישוב שאנחנו מבקשים מאנשים לאפות עוגות וכדומה ואנחנו נדאג לחלק זאת. הוצאתי גם קריאה לתושבים ולחברים, ושאלתי מי מוכן להצטרף אליי לחלוקה ביום שישי בשעה 14:00".

"זה התחיל בעצם לפני כשבוע", מספר זיו שמע (25) משוהם, יועץ תקשורת וחבר מועצה ביישוב. "אני ועוד תושבת, יערית אלמליח־כליפה, חשבנו על כך שיש לא מעט מבודדים בשוהם. החלטנו להקים קבוצת וואטסאפ, לגייס תושבים שפועלים כצוות, כסיירת קהילתית, כדי שהתושבים שנמצאים בבידוד יפנו אלינו בכל דבר שהם צריכים. כמובן שפרסמנו את דבר קיומה של הסיירת ברשתות החברתיות".

"הבאנו למישהי בשר מהקצבייה שהיא הזמינה וכבר שילמה עליו. לכמה מבודדים היה חוסר במסיכות ואלכוג'ל, אז הבאנו להם. ואילו בפורים עשרות תושבים הכינו משלוחי מנות וחילקנו למבודדים כדי להכניס קצת סבבה לבאסה. ביום שישי האחרון רצינו לעשות להם קצת יותר שמח, אז תושבים הלכו וקנו מכספם עשרות חלות, ואחרים הכינו חלות בבית. רצו פשוט לפנק. אחת התושבות הכינה כ־20 עוגות לחלוקה למבודדים, שהופתעו לטובה. לתושבים יש פשוט מעין דחף מדהים לפנק ולסייע. אנחנו כל יום מקבלים עשרות פניות של תושבים שרק רוצים להתנדב. יש לנו כבר שתי קבוצות וואטסאפ של מתנדבים שכוללות יחד מעל ל־350 איש".

"הסיפוק הכי גדול שלי הוא שכבר פונים אליי מערים אחרות, כמו למשל רעננה ותל אביב. היום הגענו אפילו לראש העין", מספרת אלמליח־כליפה, המנצחת על האופרציה. "התחלנו לעזור גם בערים אחרות. אחת המתנדבות שלנו למשל כותבת לי: 'אין בעיה, אחותי גרה ברעננה, הזדמנות לבקר'. הכרתי במסגרת הסיירת תושבים מדהימים. אם למשל עכשיו אכתוב 'מי יכול?', תוך דקה אקבל תשובה: 'מטופל'".

אלמליח־כליפה (39), אמא לשלושה ילדים, העוסקת בהכוונה וסיוע אקדמי, מוסיפה ואומרת שההירתמות של התושבים מעוררת השתאות. "יש פה יוזמה שהיא כולה תושבים למען תושבים", היא אומרת. "זה לא קל להיות בבידוד שבועיים, במיוחד כשיש ילדים בבית, אז אנחנו משתדלים לסייע במה שצריך. יש המון בקשות: לקנות אלכוג'ל, מסיכות, ירקות, להביא תרופות. מישהי אפילו ביקשה לחם פרוס ומיד כולם התגייסו. לא נראה שהקורונה הולכת להיעלם בקרוב לצערי, ואנחנו ערוכים לתגבור גדול יותר. יש מאות תושבים שרק מחכים לקריאה".

יערית כליפה
יערית כליפה | צילום: פרטי

"בשבוע שעבר פתחנו מוקד טלפוני ארצי מיוחד המיועד לטובת מבודדי הקורונה, בני משפחותיהם של המבודדים ואוכלוסיות סיכון, שנאלצים לשהות בימים אלה בבתיהם", מספרת חיה ממן, סגנית מזכ"ל וראש אגף הגשמה בתנועת בני עקיבא. "הרצנו פרסום על השירות בקבוצות וואטסאפ, ברשת, והעלינו גם לפייסבוק של התנועה. בן אדם מתקשר, חברים באגף הגשמה, שהם חבר'ה בגילי 18־24, עונים לשיחות ומעלים את הצורך לקבוצת וואטסאפ ייעודית שבה נמצאים נציגים מכל תוכניות הגשמה בכל רחבי הארץ.

"למשל, עכשיו קיבלנו פנייה מאם חד־הורית שנמצאת בבידוד בחיפה. היא ביקשה את עזרתנו כי אין לה אפשרות לקנות מצרכים וכל שירותי האונליין של הסופרמרקטים מוצפים. בתיאום איתנו היא משאירה את כרטיס האשראי מחוץ לדלת, שנייה לפני שהמתנדב מגיע עם כפפות על ידיו. המתנדב עושה את הקניות ומניח אותן ליד הדלת עם הכרטיס חזרה. קיבלנו גם פנייה מאשקלון לעזרה לקשישים שסגורים בבית וזקוקים לתרופות. יש לנו עשרות פניות ביום. בני עקיבא זו תנועה שכל הזמן מחפשת לעשות ולתרום לחברה. חלק גדול של הפעילויות שלנו הופסקו עכשיו בגלל המגבלות. לכן החבר'ה ממש מחפשים היכן לעזור ואיך להתנדב, כמובן בהתאם להוראות של משרד הבריאות. הסיפוק שלהם מכך הוא עצום".

גם רונן בן יאיר (50), פעיל חברתי בירושלים, חבר הנהלת המנהל הקהילתי פסגת זאב ומנכ"ל אגודת הסטודנטים בקריה האקדמית אונו (חרדי) ירושלים, החליט לסייע למבודדים. הוא מציע עזרה, אך עדיין לא קיבל פניות. "אנחנו חמישה מתנדבים שרוצים לתת מענה לאנשים ששוהים בבידוד בכל צפון ירושלים", הוא מספר. "לפני כשבועיים חילקנו פליירים בתיבות דואר, בסופרמרקטים, בבתי כנסת ובמקומות מרכזיים. אבל בינתיים, אף אחד לא התקשר".

לפני כחודש וחצי הוציאה דנה ברגר-סמט (37) מחולון, ספר ביכורים, "הילדה בקומה הרביעית", והחליטה לאור המצב לחלקו למבודדים. "אני שומעת מהמון קבוצות קוראים שבהן אני פעילה על אנשים שנמצאים בבידוד או גם על כאלה שבודדו עצמם מרצון כי הם בקבוצות סיכון", היא מספרת. "כרגע אין ספריות, אין חנויות, והם זקוקים לאיזושהי הסחת דעת מהמצב. דיברתי עם סבתא שלי שהיא בת 88. היא לא יוצאת מהבית מהחשש להידבק. ממש הבנתי שיש מצוקה למי שלא יוצא מהבית. החלטתי להגיע לבתים של מבודדים באזור חולון, ראשון לציון ובת ים ולהשאיר את הספר שלי ליד הדלת".

דנה ברגר
דנה ברגר | צילום: פרטי
תגיות:
התנדבות
/
קורונה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף