מדינה בחרדה: השתלטות הווירוס קורונה על חיינו וההנחיות שהולכות ומחמירות מיום ליום גורמות לכולנו לחיות בחשש ואף בחרדה. רבים מאיתנו, ולא רק כאלה שנמצאים בבידוד או שחלו, לא מצליחים להתמודד עם התחושות הקשות בכוחות עצמם ומחפשים סיוע, בין אם מדובר בתכשירי הרגעה או תרופות ובין אם זה באוזן קשבת.

"אצלי בבית המרקחת, ואני מניח שזה זהה בכל הארץ, יש כרגע עלייה של 25%־20% בביקוש לתכשירי הרגעה על בסיס טבעי שניתנים לרכישה ללא מרשם", אומר דוד פפו, יו"ר הסתדרות הרוקחים והבעלים של בית מרקחת טללים ברמלה. "אין לי ספק שאם המצב יחמיר גם הביקוש לתרופות מרשם נגד חרדה יעלה. יותר ויותר אנשים נכנסים בכל יום כדי להתעניין במוצרים כאלה ובעיקר לשאול שאלות".

מה למשל?
"הם לא מבינים אתה ההבדל בין עצבני לבין חרד. רוב האנשים מגלים סימני חרדה, שהיא תופעה אופיינית לתקופה כזו. הם מרגישים קשיי נשימה, קושי להירדם, הם מפחדים כל הזמן. אני שומע זאת מאנשים שאני לא שומע וגם לא מצפה לשמוע מהם דברים כאלה בשגרה. יש לקוחות שהם חרדתיים לאורך כל השנה, אבל עכשיו הצטרפו אליהם גם אנשים שאינם כאלה. אנשים פוחדים לא רק מהמחלה, אלא מפתחים גם חרדה צרכנית: 'מה יהיה אם יתחיל סגר רשמי?', או 'איך אקבל את התרופות?' הם דואגים מה יקרה אם יהיה חוסר. בניגוד למבצעים צבאיים שבהם לרובנו ידוע שזה עניין של זמן ושהעורף יחסית בטוח, בימים אלה לאף אחד לא ידוע כמה זמן המצב יימשך. חוסר הוודאות הוא מרכיב מאוד חשוב בהתפתחות החרדה".

טיפול בחרדה בטלפון. (צילום: אלוני מור)טיפול בחרדה בטלפון. (צילום: אלוני מור)


מה אנשים בדרך כלל קונים כדי להפחית את החרדה?
"זה נחלק לשניים: תכשירים ללא מרשם, על בסיס טבעי, כמו רסקיו, ולריאן, קלמנרבין; ותכשירי מרשם, ברכישתם נרשמת עלייה, אבל לא רק בכאלה הקשורים בחרדה. כאמור, לקוחות שנוטלים באופן קבוע תרופות בגלל מצבים רפואיים שונים מבקשים עכשיו לנצל את העובדה שרוב המרשמים של קופות החולים מאפשרים להם לקבל תרופות לשלושה חודשים בבת אחת. בשגרה, אנשים היו קונים חודש בחודשו, ואילו עכשיו מעדיפים לקנות מראש את כל הכמות. נוצר מצב של אגירת תרופות".

כתוצאה מכך, נוצר לעתים מחסור ו"זה עוד יותר מגביר את הלחץ אצל הלקוחות, למרות שמסבירים להם שמחר־מחרתיים המלאי יתחדש".

רואים עלייה בשימוש בתרופות פסיכיאטריות מפחיתות חרדה?
"אין לי ספק שאם המצב יחמיר וככל שעקומת ההחמרה תלך ותגדל, גם הביקוש לתרופות מרשם נגד חרדה יעלה. בתחילת הקורונה הייתה לנו עלייה של 23% במכירת המוצר, ואילו כעת, כשעברנו את ה־500 חולי קורונה, אנחנו כבר בעלייה של מעל ל־40%", אומר שי ברוש, מנכ"ל חברת פרמה גורי, יבואנית מוצרים טבעיים ותוספי תזונה, ובהם סדרת רסקיו. "זו לא תרופה, אלא מוצר מהטבע למצבי לחץ, סטרס וחוסר שקט, שניתן לקנות בכל בית מרקחת וסופר פארם ללא מרשם", הוא מסביר.

"קודם כל, סטרס נמצא כל הזמן בחיינו: בעבודה, במשפחה, בלימודים. אבל מגיעים גם מקרי סטרס יותר קיצוניים כמו עכשיו במגיפת הקורונה. אנשים מפחדים מהנודע, והכי הרבה מפחדים מהלא נודע. מדובר באנשים בריאים בדרך כלל, ששגרת החיים שלהם השתנתה, והם צריכים להסתגר בבית, עם הילדים והחדשות ברקע. הם לא צריכים תרופות הרגעה או תרופות פסיכיאטריות, כי הם לא חולים בדיכאון, אלא נמצאים בלחץ".

מדברים על הכל

מלבד תרופות ותכשירים, רבים מבקשים אוזן קשבת. "בשלב הזה עדיין אין עליה בפניות לבריאות הנפש", אומר ד"ר צבי פישל, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל. "אנשים שחשים חרדה פונים תחילה לרופא המשפחה שלהם או לחדרי המיון הכלליים, או למד"א או לקו של עמותת ער"ן. אני מניח שכל שיעבור הזמן, תחול עליה גם בפניות לבריאות הנפש, בין אם בפניות עצמאיות או הפניות על ידי רופאי המשפחה או רופאי חדר מיון".

טיפול פסיכולוגי, אילוסטרציה (צילום: אינג אימג')טיפול פסיכולוגי, אילוסטרציה (צילום: אינג אימג')


בעמותת ער"ן (עזרה ראשונה נפשית, בחיוג למספר 1201; א"ש) מפעילים בימים אלה שלוחה חדשה (6) המוקדשת לפניות הקשורות להתמודדות עם הנגיף קורונה. "אין היום פנייה שלא מדברים בה על קורונה", אומר מנכ"ל ערן דוד קורן. "100% מהפניות הן על זה. כל מי שמתקשר מדבר על זה, בין אם זה ניצול שואה, חייל או נער. אנחנו מדברים היום על סדר גודל של מעל ל־1,000 פניות ביום, בעוד שלפני התפרצות הקורונה קיבלנו כ־400 שיחות ביום".

מהו החשש שמביעים הפונים?
"חרדה מכמה זמן נהיה ככה, האם יחזיקו מעמד, האם המשפחה תחזיק מעמד. הדיבור הוא על הכל: על הילדים, איך מתנהלים בבית עכשיו עם 'בית משוגעים', על מה לעשות לגבי פסח והאם כולנו הולכים להיות בסגר הרמטי".

לדבריו, אנשים שנמצאים יומיום בחרדות חווים עכשיו התעצמות של התחושות הללו, בשעה שאצל אחרים החרדה מתעוררת כעת. "רואים את זה אצל כולם: צעירים, מבוגרים", הוא אומר. "אצל האנשים המבוגרים, למשל, הנושא של 'תתרחקו מסבתא וסבא' מוסיף על הקושי, שמנגד מקבל ביטוי בקרב משפחות צעירות שלא יכולות להיעזר בהורים, בטח שלא להיפגש עמם".

המצב הנוכחי לא פוסח על אף אחד, גם לא על המתנדבים, שחלק מהם נמצאים בעצמם בסטרס. "חלק מהטיפול בסטרס הוא על ידי עזרה למישהו אחר", אומר קורן. "במקרים רבים זה עוזר להוציא מהלחץ גם את מי שלמעשה מגיש את העזרה. ההתנדבות מאפשרת איזשהו סדר יום חוץ מלשבת בבית ולחכות לחדשות. זה נותן למתנדבים ולמתנדבות משמעות בתוך הכאוס הזה וגם מספק חיזוק עצמי. אני צופה שמספר הפניות ורמת החרדה ילכו ויגדלו ככל שהסיטואציה תימשך והגזירות יתחדדו".

בשירותי בריאות כללית החלו להפעיל לפני שבוע מוקד טלפוני לתמיכה נפשית עבור מבוטחיהם. המוקד (2700* שלוחה 5) מאויש על ידי אחיות, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים, ונותן מענה כל יום בשעות 8:00־20:00. "בעתות חירום, בכל מצב שעלול לגרום לחרדות ולחץ נפשי, כמו מבצעים צבאיים, אנחנו פותחים את הקו הזה", אומרת אביבה אודם, מנהלת מוקד האחיות של הכללית. "אנחנו למודי ניסיון ויודעים שבמצבים חריגים, כמו עכשיו בימי קורונה, אנשים מפתחים תסמיני חרדה".

כמה פניות קיבלתם עד כה?
"בשבוע שחלף מאז שהמוקד נפתח הגיעו דרך השלוחה הייעודית כ־1,000 שיחות. יש גם כאלה שמגיעים ישירות למוקד אחיות עם שאלות הקשורות לחרדה. כשהאחות חשה שהמטופל זקוק ליותר, או כשהוא מבקש זאת, הפנייה שלו עוברת לעובדים הסוציאליים או לפסיכולוגים. הפניות הן בנוגע לתסמיני חרדה. למשל הם אומרים: 'יש לי דופק מהיר, אני מזיע, יש לי תחושת יובש בפה'. מתקשרים אנשים שנמצאים בבידוד, כאלה שיצאו מהבידוד, וגם אנשים שפשוט חוששים מהמצב".

את צופה שמספר הפניות ילך ויגדל?
"זה נורא תלוי במה שיפרסמו בתקשורת. כמה שיפרסמו שיותר אנשים מבריאים, זה יותר ירגיע את הציבור. הידיעות בחדשות קובעות את מדד הלחץ אצל רוב האנשים".

תנשמו עמוק

"כולנו שואלים את עצמנו בימים אלו שאלות מורכבות – איך מתמודדים עם הדאגה לשלום המשפחה והילדים, מה לעשות עם הפרנסה ואיך להתמודד עם נגיף בלתי נראה שמאיים למוטט את כל מה שאנחנו מכירים", אומר ד"ר ירדן לוינסקי, יועץ פסיכיאטריה של שירותי בריאות כללית. "הטלוויזיה והרשתות החברתיות מלאות בפרשנים ובדיווחים מפחידים על בידוד וסגר, ואנחנו רק רוצים חבילת נייר טואלט. כשהמצב כל כך מפחיד, אנחנו מנסים לעסוק בדברים הכי קטנים. מי ישמור על הילדים ואיך אפשר להשיג מסיכות פנים ואלכוג'ל. ההתעסקות בדברים האלו, העשייה המוגברת, נועדו לאפשר לנו לחוש יותר שליטה כשחוסר הוודאות סביבנו מתגבר. אבל במציאות, ההיצמדות לתקשורת, המרוץ לקניות בסופר, מבטאים חרדה ולחץ ולא משפרים את מצבנו הנפשי".

קניות בסופר בצל בהלת הקורונה (צילום: מרק ישראל סלם)קניות בסופר בצל בהלת הקורונה (צילום: מרק ישראל סלם)


יש איזושהי דרך לשפר תחושה זו?
"הפתרון הוא לעצור, לנשום עמוק לרגע ולהתבונן על עצמנו. האם ההתנהלות שלנו באמת משפרת את מצבנו ומאפשרת לנו להתמודד טוב יותר? אם לא, מה אנחנו יכולים לעשות? הפתרונות היעילים הם פשוטים: לצמצם ככל האפשר חשיפה לתקשורת ולקבוצות הוואטסאפ. לשמור על שגרת היום ככל האפשר: ארוחות, סידור הבית, מטלות ואפילו זמן צפייה במסך. כמו כן, תבדקו מי מהקרובים אליכם מלחיץ אתכם ותבחרו לדבר איתם פחות. תתייעצו ותקבלו עזרה מבני משפחה מרגיעים, וגם מאנשי מקצוע בקופות החולים שלכם".

עם זאת, לוינסקי ממליץ לפנות מעט זמן ללחץ ולדאגה: "בשעה שהקצבתם לעצמכם ללחץ, תפתחו את אמצעי התקשורת ותשמעו הנחיות. כך לא תצטרכו לעסוק בזה לאורך כל היממה. אפשר למשל גם לרשום על פתק מה מטריד אתכם, כדי שלא תצטרכו לחשוב על זה כל הזמן".