השיטה, שפותחה בשיתוף שירותי בריאות כללית וחוקרים מהאוניברסיטה העברית, בתיאום עם משרד הבריאות, מכוונת לניטור, זיהוי וניבוי אזורי התפשטות של נגיף הקורונה, בהתבסס על שאלונים לכלל הציבור העוקבים אחר התפתחות תסמינים שנגרמים מהנגיף, ועל ניתוח הנתונים באמצעות אלגוריתמים של "ביג דאטה" ובינה מלאכותית. התפשטות הנגיף מתרחשת בצבירים (Clusters) של הידבקות. לכן, זיהוי מוקדם של הצבירים עשוי לאפשר ביצוע פעולות שונות כדי להאט את ההתפשטות.
פיילוט שהושק בישראל לפני כשבוע, על ידי הפרופסורים ערן סגל ובנימין גיגר ממכון ויצמן ויובל דור מהאוניברסיטה העברית, זכה להיענות גדולה של הציבור - עד כה כ־60 אלף ישראלים מילאו את השאלונים.
באמצעות ניתוח ראשוני של הנתונים הצליחו המדענים לזהות עלייה משמעותית בסימפטומים שמדווחים על ידי האוכלוסייה, בשכונות שבהן עברו חולי קורונה מאומתים.
"שאלונים אלה הם הכלי היחיד שיכול לספק תמונה כללית של התפרצות הנגיף במדינה. חשוב לציין שהם לא נועדו להחליף את המאמץ להגדלת מספר הבדיקות לאיתור חולים ונשאים. עם זאת, כושר הבדיקה לעולם לא יוכל להקיף את כלל האוכלוסייה - מסיבות לוגיסטיות וכלכליות כאחד", מבהיר פרופ' סגל. "אנחנו מאמינים שהשיטה שלנו עשויה להוות כלי אסטרטגי עבור משרד הבריאות לטיפול במשבר".
התרעות פיקוד העורף