במרכז סאלד לרפואה יועצת של שירותי בריאות כללית, המוכר בבאר שבע כקופת חולים ג', התנועה דלילה. תורים שנקבעו חודשים מראש מבוטלים, אך בכל זאת יש "טפטוף" של פציינטים, בהתגנבות יחידים או בזוגות.
עובדיה מספרת כי המטופלים המשיכו להגיע בימים הראשונים של התפרצות המחלה, אולם המספר הידלדל לאחר שניתנו ההנחיות של משרד הבריאות. "אנחנו יוצרים קשר עם כל המטופלים המוזמנים, כדי לוודא שאין תסמינים של שפעת וכל מה שקשור בקורונה. שואלים אם הגיעו מחו"ל, אם יצרו קשר עם חולה או שיש להם תסמינים של שפעת - ואז מתאמים להם תורים למועד אחרים", מוסיפה עובדיה. "אנחנו מוודאים שיהיו רק עשרה אנשים בחדר ההמתנה, כולל בבית המרקחת, ועושים הכל במטרה לשמור על מורל גבוה לעובדים. ההנהלה מסייעת עם סוכריות".
מלכה יונה, בת ה־56 מבאר שבע, קיבלה דחיפה קטנה מבתה, לירון בת ה־14, כדי להגיע לטיפול רפואי אצל רופא אף אוזן גרון. "חיכינו לתור כל כך הרבה זמן, ולא היה מקום לדחות אותו", מתנצלת מלכה. "ידעתי שלא יהיה עמוס, אז ניצלתי את ההזדמנות. רציתי לוותר, אך הילדה לא ויתרה וגררה אותי לכאן".
אלי בילו (23) ליווה את אמו יודיטו (56), שסובלת מכאבי גרון. "אין לחץ", הוא מבשר ומתרגם לאמו באמהרית את השיחה. "כמו כולם, גם אנחנו חוששים מהקורונה. צריכים להיות זהירים ולעשות מה שדורשים מאיתנו".
הרחובות סביב מרפאת "שרירא" של קופת חולים מכבי בראשון לציון היו דלילים במיוחד. פארק "גן עברית" הסמוך, שבימים כתיקונם צריך מזל או סבלנות כדי למצוא מקום חניה בחניון הגדול שלו, היה סגור כמו שאר הפארקים ברחבי המדינה. במרפאה עצמה נצפו הרבה כיסאות ריקים ומעט מטופלים. "הייתי חייבת לעשות בדיקת דם וקבעתי מראש תור", סיפרה מטופלת עטוית כפפות ומסיכה. "בתור היו לפניי שני אנשים. כולם הקפידו על שמירת מרחק של שני מטרים אחד מהשני ובסך הכל חיכיתי עשר דקות. הייתי כאן לפני כחודש והיה מלא, בשבוע שעבר היה דליל, והפעם - ממש ריק".
מטופלת נוספת של הסניף, כמו רבים אחרים, נמנעה מלהגיע. "הרופאה שלי התקשרה ונתנה הנחיות. חלק גדול משירותי הרפואה עוברים מהשירות הפיזי האישי לאינטרנט".
גם בסניף של שירותי בריאות כללית ברמת הטייסים במזרח תל אביב היו מעט מאוד מטופלים, ואלו שכן הגיעו הקפידו על שמירת מרחק. בתור לבית המרקחת לא הונפקו מספרים, ואנשים המתינו מחוץ למבנה בתור, תוך שהם שומרים על מרחק. "הגעתי לקחת תרופות לאמא שלי, שהיא אישה מבוגרת ועדיף שתישאר בבית. לקחתי לה תרופות לחודש, מה שבטוח. הכל דווקא הולך כאן מהר", סיפר משה, מבקר במרפאה. עובדת במרפאה העירה בחיוך: "רק מי שחייב מגיע לכאן. עכשיו אנחנו רואים מי באמת היה צריך טיפול רפואי בימי שגרה, ומי הגיע כדי לבלות".
בסניף קופת חולים לאומית ברחוב הפטמן במרכז תל אביב היה שומם. "רק בודדים הגיעו מהבוקר. מי שלא חייב - לא בא", סיפרו שם. "הזמנתי באינטרנט מהרופאה מרשם לתרופה", אמרה תל אביבית ותיקה, שנמנעה מלהציג את כף רגלה בסניף. "חבל שאין בכל הסניפים שירות של משלוחים לתרופות לבתים".
אם ביום רגיל מטפלות האחיות בסניף ברקמן של שירותי בריאות כללית, שברחוב חיים עוזר בפתח תקווה, ב־60־80 מטופלים - אתמול הגיעו לשם שבעה מטופלים בלבד, כשגם במשרדי הקבלה ומול חדרי הרופאים המראה משמים למדי.
בבית המרקחת, במקום שבו התורים השתרכו בימים שבשגרה עד אל מחוץ לסניף, התחלופה מהירה - והרוקחות במקום מוצאות עצמן לא אחת מול אולם ריק. גם הן, מאחורי פרגוד מפרספקס (זכוכית אקרילית) משתדלות להעניק שירות סבלני ומהיר.