כבדי ראייה אינם יכולים להשתמש בימים אלה, של הסגר ובידוד, בשירותים בסיסיים באינטרנט - כך עולה מבדיקה של המרכז לעיוור. אוכלוסיית הישראלים עם עיוורון ולקויות ראייה בישראל מונה כ-24 אלף איש. עברו יותר משנתיים מאז החלת תקנות נגישות אתרי האינטרנט בישראל, המחייבות כי ספקי שירות הנותנים שירות באינטרנט יבצעו התאמות, כך שאנשים עם מוגבלות יוכלו לקבלו באמצעות האינטרנט כשאר הציבור.

אלא שמבדיקה של המרכז לעיוור בישראל ואתר "שווים" עולה כי דווקא בתקופה הנוכחית של מגיפת קורונה, שבה ההסתמכות של אזרחים על שירותי אונליין רק הולכת וגוברת, שירותים אלו ברובם עדיין אינם נגישים לאוכלוסייה זו - בניגוד לחוק.

בין האתרים שעליהם מדובר: אתרי שירותי בריאות, בנקים, חברות אשראי, רשתות מזון, תחבורה ציבורית, ואף אפליקציית איתור מקומות חשיפה לנגיף הקורונה של משרד הבריאות. חלקם אינם נגישים בשירותים מסוימים וחלקם אינם נגישים בכלל. כך לדוגמה, נמצא כי חוויית השימוש באתרים ובאפליקציות המונגשות של חמש רשתות המזון הגדולות בישראל אינה מאפשרת לכבדי ראייה אפילו שימוש בסיסי.

קשיי השימוש באפליקציות מתחילים כבר בשלב ההרשמה. בחלקן נדרש סימון של תיבת ההסכמה לתנאים, אבל לא ניתן לבצע את הסימון בלי עזרה של אדם רואה. באחרות לא ניתן להירשם בכלל באמצעות המסך המונגש. למרות החוק, בישראל אין אכיפה מספקת, וספקי תוספי נגישות רבים פועלים בשוק ללא פיקוח. התוצאה היא שאתרים רבים רוכשים את התוספים ללא ידיעה כי אף שהאתר או היישומון נראים נגישים ונושאים את אייקון הנגישות בצד הדף, הם אינם עומדים בסטנדרטים הבסיסיים ביותר של נגישות.

"אין כיום אף תוסף נגישות שמספק את המענה הנדרש", אומרת אילנה בניש, מורשית נגישות שירות, שמסייעת לאתרים להפוך לנגישים. "תוספי הנגישות לא קיבלו תוקף משפטי. אתרים המטמיעים תוספי נגישות שאינם מקצועיים דיים, חוטאים כלפי אנשים עם מוגבלות ברמה המוסרית ומפירים את החוק. חברות משלמות הרבה כסף עבור הנגשת האתרים שלהן, ובפועל - 'חאפרים' עושים כסף על חשבון אנשים עם מוגבלות".

למרכז לעיוור בישראל מגיעות בשבועות האחרונים תלונות רבות בנושא. "מרבית השירותים החיוניים לחיי היומיום של כל אזרח הם דיגיטליים, ולכן שירותי אינטרנט לא מונגשים הם בגדר אפליה חמורה ביותר", אומר נתי ביאליסטוק כהן, מנכ"ל המרכז לעיוור בישראל.

בנציבות שוויון זכויות אנשים עם מוגבלות מודעים לבעיה ואומרים: ״לפי תקנות נגישות השירות, על האתר לספק מידע על השירות ואיש קשר, אפשרות לניווט מקלדת, טקסט חלופי לתמונות, ניגוד חזותי ואפשרות מילוי טופסי רישום באמצעות תוכנת הקראה. הנציבות ערכה לאחרונה בדיקה באתרי האינטרנט של רשתות שיווק גדולות ומצאה ליקויים, ועל בסיס הבקרות יימשכו פעילויות האכיפה עד לתיקון הליקויים. בנוסף, קיימת תוכנית גם לבחון את נגישותן של אפליקציות״.

קורונה - שאלות ותשובות