יותר מ-20 חיסונים נגד נגיף הקורונה נמצאים כעת בשלבי פיתוח שונים במעבדות ברחבי העולם. למרות זאת, כל החיסונים טרם התקדמו מעבר לשלב הניסויים. מעט עידוד אפשר לשאוב מההצהרה אתמול של מדענים מבית הספר לרפואה Duke-NUS בסינגפור, שטענו כי פיתחו דרך לעקוב אחר שינויים גנטיים שתזרז את בדיקות החיסונים. לפי סגן מנהלת תוכנית מחלות זיהומיות בבית הספר, הערכה מהירה של שינויים אלה, הנגרמים על ידי חיסון מסוים, מאפשרת למדענים לקבוע את יעילות החיסון ותופעות הלוואי שלו, "במקום להסתמך אך ורק על תגובות מצד בני אדם המקבלים אותו".

חברת התרופות היפנית אנגס הודיעה אתמול כי פיתחה חיסון נגד הנגיף בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת אוסקה, וכי בקרוב תתחיל לבצע ניסויים בבעלי חיים. ההודעה גרמה לזינוק של יותר מ־15% במניה של החברה. בניסיון להאיץ מציאת חיסון יעיל נגד המגיפה, מספר מדענים החליטו באופן חריג לדלג על שלב המחקר על בעלי חיים והחלו לבחון את הממצאים שלהם על בני אדם. המומחים מזהירים כי גם אם יפותח חיסון בשנה הקרובה, האספקה שלו תופץ בכמות מוגבלת, לפחות בשלבים המוקדמים. 

בדיקות קורונה במעבדה למיקרוביולוגיה במרכז הרפואי פדה-פוריה (צילום: דוברות בית החולים פוריה)בדיקות קורונה במעבדה למיקרוביולוגיה במרכז הרפואי פדה-פוריה (צילום: דוברות בית החולים פוריה)


בתוך כך, מחקר שפורסם בימים האחרונים בכתב העת Pediatrics ובחן את חומרת התסמינים בקרב 2,134 ילדים בסין, גילה כי השפעות הנגיף היו חמורות פחות אצל ילדים מאלו שהתגלו בקרב קבוצת החולים המבוגרים. לטענת החוקרים, ייתכן כי הסיבה להימצאותם של פחות מקרים חמורים בקרב הילדים טמונה בהימצאות רמה גבוהה יותר של נוגדנים בגופם – מה שמוביל לתגובה מספקת של הגוף בשלב הראשוני של החשיפה לנגיף, שמונעת את הופעתם של התסמינים החמורים ביותר. עם זאת, ילדים עדיין חשופים לנגיף בכל הגילים ללא הבדל משמעותי בין המינים.

מהמחקר עולה עוד כי בקרב הנחקרים מתחת לגיל 18, הצעירים בהם היו בסיכון גבוה יותר לחלות במחלה קשה של הנגיף – 10.6% ממקרי ההידבקות בקרב תינוקות בהשוואה ל־7.3% בגילי שנה עד 5, והאחוזים ירדו עם העלייה בגיל. 

בתוך כך, בזכות דיווחים חיוביים בשבוע החולף על השימוש בכלורוקין – תרופה המשמשת למניעה ולטיפול במחלת המלריה – בחולי קורונה, מאות מדענים, כולל גם בארגון הבריאות העולמי, החלו בניסויים הבוחנים טיפול בתרופה זו.