ועדת הקורונה התכנסה הבוקר (חמישי) לדון במשבר במערכת הבריאות עם מנהלי בתי החולים, מנכ"לי קופות החולים ובכירי משרד הבריאות. בדיון השתתפו נציגי משרד הבריאות, בהם ד"ר ארז און, ראש חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים, מוריס דורפמן וראש חטיבת רגולציה, ד"ר סיגל ליברנט טאוב, מנהלת אגף רפואה כללית. ד"ר און אמר כי במערכת נערכים כבר לגל הבא של החולים: "אנו מתכוננים לשלב הבא של כמויות גדולות יותר של חולים בינוני וקשה, שיביאו לעלייה במספר המטופלים".

מנכ"ל מכבי שירותי בריאות, רן סער אמר: "מכבי מטפלת במחצית מתושבי בני ברק ולפי אינדיקציות שונות כ-38% מתושבי בני ברק חולים, שזה 75 אלף איש. אני קורא מפה לכל הגורמים האחראיים להציב משטרה שם לקראת ערב הפסח. אחרת המצב שם ילך ויורע. בני ברק היא עיר עם אחוז אוכלוסייה מבוגרת אחר, נמצא את עצמנו עם הרבה מאוד מתים בבני ברק אם לא ניערך".

יו"ר הוועדה ח"כ עפר שלח הגיב לדבריו ואמר: "ההערכה לפיה צפויים בבני ברק 75 אלף חולי קורונה מעוררת דאגה ומחייבת פעולה מיידית. לפי עדות קופות החולים הציבור החרדי נרתע מלעבור בדיקות לפני פסח, וההחלטות לגביו בדרג הממשלתי לוקות בחסר ומושפעות משיקולים פוליטיים. ראש הממשלה חייב להתנער מכל שיקול זר ולפעול מיידית, באופן מאסיבי וממוקד, לטיפול בבני ברק"

בנוסף, הציע ח"כ שלח לשחרר כספי פיקדון כהוראת שעה. בפתח הדיון אמר: "הגיעו אליי פניות מחיילים משוחררים אשר מבקשים שתהיה להם אופציה להשתמש בכספי הפיקדון בתקופה קשה זו. שוחחתי על כך עם משרד הביטחון והאוצר, יש הצעה שנשמעת הגיונית על פניה והיא לשחרר  כבר עכשיו חלק מכספי הפיקדון בהוראת שעה".

"יבוא חייל משוחרר, זכאי על פי בקשתו לקבל לידיו מכספי הפיקדון סכום שלא יעלה על 10,000 שקל לשם התמודדות עם משבר נגיף הקורונה. תוקפו של חוק זה עד סוף השנה הנוכחית", הסביר שלח. 

שלח כיו''ר ועדת הקורונה (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)שלח כיו''ר ועדת הקורונה (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

ח״כ יואל רזבוזוב הגיב גם הוא לדברי מנכ"ל מכבי, לדבריו: "‏במקום להתעסק האם מותר לעשות ריצה, הייתם צריכים להתמקד בבני ברק. במקום הצהרות ב-21:00 ומחמאות לעצמו, ראש הממשלה היה צריך להתמקד בבני ברק. במקום לחכות למשיח שיציל אותנו מהקורונה, שר הבריאות היה צריך להתמקד בבני ברק. תנחתו קצת למציאות ותתחילו לקבל החלטות רציניות ללא שיקולים פוליטיים".

ד"ר ארז און, ראש חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים, אמר כי במערכת נערכים כבר לגל הבא של החולים: "אנו, בתי החולים הכלליים, נערכים לפתיחת מחלקות שיאפשרו טיפול בחולי קורונה חיוביים. אנו נערכים לשלב הבא של כמויות גדולות יותר של חולים בינוני וקשה, שיביאו לעלייה במספר המטופלים. בתי החולים נקראו להיערך לכך ששליש ממיטות האשפוז יהיו עבור חולים מונשמים, וכמות דומה לחולים קשים ובינוניים שלא מונשמים. בראייה ארצית מדובר בכ-5,000 מיטות אשפוז".

לשאלת יו"ר הוועדה ח"כ שלח, האם יש תאריך יעד למוכנות בתיה"ח ואיך מפנים שליש מבתיה"ח בלי לפגוע בחולים האחרים, השיב: "אנחנו מכינים את בתי החולים כבר עכשיו. גם בבתי החולים הגריאטריים אנחנו עובדים כבר עכשיו כדי שיוכלו לקלוט את חולי הקורונה. מתכוננים למתאר לפיו רוב מיטות בית החולים יתפסו על ידי חולי קורונה ולכן נערכים לטיפול מהבית בחולים קלים וכן לדחיית טיפול בחלק מהם. אנחנו נערכים על פי נקודת ייחוס מקסימלית, ולכן אנחנו מכינים את עצמנו לאפשרות ששליש מבית החולים ימשיך לעסוק ברפואה רגילה, שליש לטובת חולים לא מונשמים בקורונה, ושליש כן מונשמים עם קורונה. התאמנו את המשמרות כך שיספיקו מבחינת כוח אדם וגם כך שיצמצמו את הסיכון לחשיפה לקורונה עבור חלק מהמשמרות. בנוסף, אנחנו מגייסים סטודנטים לסיעוד ורפואה על מנת שיעבו את כוח האדם".

עוד אמר: "אתמול הייתי בבתי חולים אלו, מוקמות בימים אלו מחלקות מיועדות לחולי קורונה, יש לנו תכנית ואנחנו נתגבר אותה. משרד הבריאות יספק לבתי החולים את הציוד שיצטרכו לטובת העניין".

ח"כ תמר זנדברג (העבודה מרצ) הוסיפה: "אנחנו מקבלים עדיין דיווחים על מחסור בציוד הגנה לצוותים הרפואיים. הם עדיין לא מרגישים בטוחים. כמו כן, לגבי הניתוחים האלקטיביים, איך נערכים ליום של אחרי, מבחינת התמודדות עם העומס במערכת הבריאות?".

ד"ר און השיב: "כרגע ההנחיה לצוותים רפואיים שלא עובדים במחלקות הקורונה, היא להיות עם מסכות פה-אף, המיגון הזה בהחלט מספק ונותן הגנה במקרים אלו, ככל הידוע לי לא קיים מחסור בציוד זה". ביחס לניתוחים האלקטיביים אמר: "אנחנו כרגע דוחים, מי שצריך לעשות החלפת ירך לא יעשה אותה כעת, את הניתוחים הדחופים אנחנו ממשיכים לעשות. בהחלט נצטרך להיערך לעומס של היום של אחרי".

ח"כ מתן כהנא (ימינה) העיר כי "יש מצב אבסורדי שבו אנשי צוות רפואי נשלחים לבידוד מפסיקים לקבל משכורת על הזמן הזה שבו הם בבית".

בדיון לקחו חלק גם מנהלי בתי החולים, בהם פרופ' עופר מרין, מנהל בית החולים שערי צדק ד"ר שלמה קודש, מנהל בית החולים סורוקה ד"ר גיל פייר, משנה רפואי למנכ"ל, בית החולים איכילוב וד"ר הגר מזרחי, מנהלת בית החולים פוריה.

קורונה – שאלות ותשובות.