בעקבות התפשטות הקורונה גובר העומס במערכת הבריאות, הממוקדת בטיפול בחולים בנגיף. את המחיר נאלצים לשלם חולים כרוניים הזקוקים לטיפולים בבתי חולים בימי שגרה, אך בימים אלה הם נמנעים מכך כדי לא להסתכן, או שאינם יכולים להגיע לטיפול בגלל העומס.

המציאות הקשה הזאת היא השגרה היומיומית של חולי סיסטיק פיברוזיס (CF) - מחלה שפוגעת במערכות בגוף, ובעיקר משפיעה על תפקודי הריאה ומערכת הנשימה. המערכת החיסונית הירודה של חולי ה־CF והחשש מזיהומים, דלקות ריאות ואשפוזים חוזרים ונשנים, מאלצים אותם להיצמד להגבלות רבות. כעת, כמו חולים כרוניים אחרים, גם הם מודאגים מהמיקוד ההולך וגובר של מערכת הבריאות במאבק במגיפת הקורונה ומהיותם של מרפאות ובתי חולים, שאותם הם פוקדים דרך קבע, מסוכנים יותר עבורם בימים אלה.

שמירה קפדנית על היגיינה, הסתובבות עם מסיכה והימנעות ממגע, הן רק חלק מהמציאות היומיומית המאתגרת של חולי CF בשגרה - ועל אחת כמה וכמה בימים אלה. חולי CF רבים כפו על עצמם בידוד, ומסתגרים בבתיהם.

יערה לניר (21) מתל אביב חולה ב־CF, והיא מסוגרת בביתה זה שלושה שבועות. "גם בשגרה אני נזהרת ממגע עם אחרים ושומרת מאוד על היגיינה", היא מספרת, "אבל עכשיו המצב חמור בהרבה. אף אחד לא נכנס אליי הביתה, מלבד גורמים טיפוליים. חבר שלי בא להגיד לי שלום מהמרפסת, כמו רומיאו ויוליה. אני אמורה להתחיל טיפול בתרופה שיכולה להציל את חיי, אבל לא יכולה להגיע למרפאה בגלל המצב".

יערה לניר (צילום: ללא קרדיט)
יערה לניר (צילום: ללא קרדיט)

עידית גיאר (35) מבאר שבע, אם לארבעה החולה ב־CF, אומרת: "אני מסתובבת עם מסיכה כבר עשור, אבל בימים אלו אני נזהרת כפליים. אני והילדים לא יוצאים מהבית מחשש שאדבק. זה לא קל, בלשון המעטה".
במצוקה אחרת נמצאים חולי הדיאליזה. בישראל יש כ־7,000 מטופלי דיאליזה, רק כ־7% מהם מבצעים את הטיפולים השוטפים בבית. בעוד ביצוע הדיאליזה בבית הוא הליך מוכר ויחסית פשוט (דיאליזה צפקית), רק כ־500 עושים זאת והיתר ממשיכים לפקוד את בתי החולים לשם כך (לטיפול הנקרא מודיאליזה).

המשמעות היא הגעה של אלפי המטופלים לבתי החולים כמעט מדי יומיים - דבר שיוצר עומס ניכר על בתי החולים. בימים אלה הנזק ניכר ביתר שאת, ובוודאי כשבתי החולים קוראים לציבור - במישרין או בעקיפין - להימנע מלפקוד אותם.

עידית גיאר (צילום: ללא קרדיט)
עידית גיאר (צילום: ללא קרדיט)

"במצב כיום, עם התפשטות הקורונה, ניתן רק לחשוב מה היה קורה אם אחוז המבצעים את הטיפול בבית היה גבוה בהרבה", אומר ד"ר דניאל קושניר, מנהל מכון דיאליזה בבית החולים כרמל. "לדיאליזה הביתית מספר יתרונות - פשוטה לתפעול, ללא כאבים, מאפשרת עצמאות למטופל, שלא נדרש להגיע שלוש פעמים בשבוע לבית החולים, וזולה יותר למערכת. וכמו שאנו רואים כיום, היא מועדפת בהרבה בתקופות של מצבי קיצון, כמו מגיפות, רעידות אדמה, אסונות טבע ועוד".