שומרת על המורל: רעות בנימין מפרסמת רק חדשות טובות

לא היינו זקוקים למשבר הקורונה כדי לומר שהחדשות בישראל מעיקות, מציקות, לעתים מפחידות, ובעיקר מטרידות. בפרט בתקופה הנוכחית, שבה קשה להוריד את העיניים ממשדרי הרצף ומבדיקה של חשבון הבנק, ולהפסיק לחשוש מאי־ודאות בריאותית וכלכלית. ובכל זאת, יש אנשים שהצליחו למצוא נקודת אור אופטימית בתוך הכאוס ולדלות בין כל העצב והפחד גם תקווה ושמחה.

רעות בנימין (37) היא אשת חינוך ותקשורת, שהקימה לפני כשנתיים את מיזם החדשות הטובות, שהפך להיות בימים טרופים אלה אקטואלי מתמיד. לצד החדשות הרגילות, מספק המיזם אלטרנטיבה לקצת נחת, שמחה, תקווה והרבה מאוד ערבות הדדית. בנימין, שמאז ומעולם ידעה שהצד הטוב של החיים הוא המפתח לתקווה, החלה להריץ את המיזם בתוכנית רדיו ברדיו החברתי הראשון, במבזקים עם סרטוני חדשות טובות ששחררה לאוויר בעמוד הפייסבוק, וכן בקבוצה מיוחדת, גם היא בפייסבוק - "אנשי החדשות הטובות". שם אנשים משתפים את החדשות הטובות שלהם, לצד חדשות טובות שקורות במדינה ושאנחנו לא שומעים עליהן כמעט בשום מקום.

בנימין מתפעלת, בין היתר, גם את עמוד החדשות הטובות בקהילת "הומיז", של ישראלים שחיים בארה"ב, וגילתה שחדשות טובות מישראל הן מצרך מבוקש אפילו יותר מעדכונים שוטפים של הנעשה בבית.

"לשמחתי הרבה, גיליתי שאחוז הכניסות לחדשות הטובות מישראל גדול הרבה יותר מהכניסות לחדשות הרגילות", היא אומרת. "הרעיון לעשות את זה בקהילה הישראלית קרה עוד כשכל המיזם היה ממש בחיתוליו. נסעתי להרצות לכבוד יום האישה מול קהילת ישראלים בניו יורק, וכשסיפרתי על החדשות הטובות, נתקלתי בהתלהבות. הרבה ישראלים בניו יורק אמרו לי: 'אנחנו מתים לשמוע דברים טובים מהארץ'. קיבלתי המון אהדה, והעמוד הזה הוא רק חלק מהפלטפורמה הגדולה שעוד מתפתחת".

מטרגדיה לתקווה

היא במקור מערד, אם לארבעה ילדים, דתייה לשעבר, שעברה בחייה טלטלות, שיכולות להוות סיפור לסרט דרמה סוחט דמעות. בגיל צעיר היא כבר הבינה שהיא חייבת להכין מהלימון לימונדה, ולו כדי להצליח להחזיק את הראש מעל המים. כשהייתה בת 5, לאחר שעזבה עם אמה בפתאומיות את הבית, נחנקה האם ונפטרה לנגד עיניה. "אני זוכרת שניסיתי להציל אותה ללא הצלחה", היא מספרת. "למרות שידעתי מה קרה, משהו בי חיכה למבוגר שיבוא לבשר לי את החדשות הרעות", היא נזכרת.

הדוד שלה היה זה שבישר לה את הבשורה המרה. הוא גם היה זה שיצר אצלה את הרגע המכונן, שלימד אותה להביט תמיד על חצי הכוס המלאה. בנימין: "הוא ניגש אליי ואמר לי שאמא נפטרה, ובאותה נשימה הזכיר שאבא שלי יבוא לקחת אותי במהרה. מאוד התגעגעתי לאבי, שהניתוק ממנו היה פתאומי. המשפט הזה היה נקודה מכוננת בחיי, שגרמה לי לפתח מעין מנגנון הגנה. יש משהו רע שמתרחש במציאות שלי, ומנגד - גם משהו טוב. אני ממש זוכרת את עצמי כילדה קטנה מנסה להתמודד עם האובדן של אמא, ובאותה נשימה לחכות לאבא, שיבוא לקחת אותי. זה עזר לי לתפקד כילדה, לשחק, לצחוק ולהיות חיונית".

האתגרים בחייה של בנימין לא פסקו. היא התמודדה עם אם חורגת שהתעללה בה, אח שפגע בה מינית, וכן מערכת זוגית לא טובה. מה שהחזיק אותה הוא המאמץ להתמקד בטוב. "הבנתי שיש לי איזושהי מתנה, משהו בדנ"א שלי, שעזר לי לשרוד ולהיצמד לצד הטוב של מה שקורה לי בחיים. מה שכל פעם הציל אותי מחדש זה שנצמדתי למה שכן טוב. הייתי צריכה לגייס כוחות, אבל ראיתי שזה משתלם, ושזו דרך שראוי וצריך לבחור בה".

השינוי של בנימין החל כשהחליטה לקחת את ארבעת ילדיה ולעזוב את הבית. היא עברה ליבנה, ועם תואר ראשון בחינוך החלה ללמד בבתי ספר. בהמשך למדה ייעוץ חינוכי ועבדה במסגרות עירוניות שונות. "כשהחלטתי שאני עושה שינוי בחיים, אמרתי לעצמי שאני לא רוצה יותר רק להביט על מה שטוב ולשרוד, אני רוצה ליצור לעצמי את מה שטוב", היא אומרת. "יש הבדל בין לספר את הסיפור לבין לכתוב את הסיפור. זו הייתה תובנה מאוד חזקה. שם התחלתי את החיים מחדש".

עם השינוי נולדה הרצאה, שעמה רצה בנימין בשנתיים האחרונות בארץ ובעולם, בשם "הצד הטוב של הסיפור". בהרצאה היא מספרת את סיפור חייה הלא פשוט, אך המעורר השראה. בנימין: "מישהו שמע במקרה את הסיפור שלי והציע לי לתת הרצאה ביום האישה, וכך זה התגלגל. רק אחרי שכתבתי בעצמי את סיפור חיי, הבנתי שיש לי סיפור לא קונבנציונלי. ההרצאה בעצם היוותה השראה למיזם החדשות הטובות. הבנתי כמה כוח היה לדבר הזה בחיים שלי, לספר לעצמי מה טוב. גיליתי שהיכולת להתמודד עם הדברים הרעים היא כשיש תקווה, כשיש השראה, כשיש לאן לשאוף, כשאתה חיוני, כשאתה מבין שאתה יכול לקבל כוחות מעוד משהו".

סטארט־אפ חברתי

לקח זמן עד שהיא הבינה שיש לה קלף מנצח ביד. "התחלתי לנסות את זה עם הילדים בבית, ואחר כך עם התלמידים בכיתה", היא מספרת. "בסוף כל יום הייתי מציינת בפניהם את כל הדברים הטובים שקרו. וזה היה כמו נס. תלמידים הלכו הביתה שמחים, ציונים השתפרו, והייתה פחות אלימות בכיתה". המודל התפתח למעין סטארט־אפ חברתי, שעליו היא עובדת בימים אלה, בתקווה לקבל שיתופי פעולה מגורמים חיצוניים, שיהיו מעוניינים להירתם לכך ולהפוך את הפלטפורמה החדשותית למיזם בינלאומי.

"הרבה אנשים צמאים לחדשות טובות", היא אומרת. "במעגלים הקטנים שאני עושה את זה - אנשים מדווחים לי שזה ממש מרפא אותם. שהם פותחים את היום כמו שצריך, שהם הצליחו לעשות שינוי קטן בהרגלים שלהם. שיש להם פתאום השראה, ושמבלי לשים לב הם החלו לחפש בעצמם חדשות טובות. החזון שלי הוא להקים פלטפורמה חובקת עולם, שתיתן מענה לחדשות טובות מכל המדינות ובכל הקטגוריות של החיים - חינוך, תרבות, תיירות, בריאות, ישראלים בעולם וכיו"ב. אני מובילה עשייה של חדשות טובות, יש לי מודל של חדשות טובות ואני יודעת איך לגרום לזה לקרות. אשמח לחיבורים עם כאלה שמאמינים שזה בדיוק מה שחשוב לעולם ולחברה שלנו. המשבר הנוכחי יכול להוציא אותנו כמובילים לעולם טוב יותר. עולם שבו מספרים ועושים חדשות טובות והופכים את זה לדרך חיים, שעושה את העולם למקום טוב הרבה יותר".

בזמן שדאגנו: מקבץ חדשות טובות

מטבע הדברים, בחודש האחרון כמעט כל החדשות, גם הטובות, היו בענייני המגיפה. אז מעבר לדיווח שוטף ומעקב בנוגע למספר המבריאים והסיפורים שמאחוריהם, תרומות הענק של ארגונים גדולים, סיפורים של יוזמות חברתיות וגם של אנשים פרטיים - היו כמה חדשות טובות נוספות הראויות לציון: