משבר הקורונה בישראל: מגבלות התנועה הבין עירוניות על האזרחים הוסרו, כאשר בתום ישיבת טלפונית ממשוכת שנערכה הלילה (בין חמישי לשישי), ועדת השרים להגדרת "אזור מוגבל", בראשות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, החליטה להורות על הקלות בנהלים. בנוסף, נקבע כי תתאפשר יציאת תושבים מהעיר בני ברק למקומות עבודה, ללא צורך באישורי מעבר, בעקבות בקשתו של ראש העיר, אברהם רובינשטיין. יחד עם זאת, הוועדה קבעה כי העוצר על העיר החרדית יימשך לעוד חמישה ימים.

כאמור, וועדת הקורונה של הכנסת התכנסה לדיון לילי, והכריע כי ימי חול המועד יהיו בסימן הקלה ויציאה מהמצב הקיים. אולם במשרד האוצר הבהירו כי המגבלות הנוספות שהוטלו לפני החג על מקומות העבודה יוסרו כמתוכנן, והמצב יוחזר למגבלות שהיו קיימות ערב ליל הסדר - זאת בניגוד לעמדת גורמים במשרד הבריאות, שכיוונו דווקא להחמרת צעדים נוספת והמשך התגוננות.
 
בתוך כך, שר הביטחון נפתלי בנט הודיע כי בכוונתו להתנגד באופן נחרץ להמשך ההסגר, היוצר את מה שהוא מכנה ״פגיעה אנושה בכלכלה״. כמו כן, גורמים פוליטיים אומרים כי שר הפנים אריה דרעי וראשי רשויות חרדיות, מפעילים לחץ פוליטי כבד שתכליתו למנוע סטיגמה על הערים החרדיות, כמוקדי תחלואה של נגיף הקורונה.

שותפתו של השר בנט למפלגת ימינה, ח״כ איילת שקד, צייצה בחשבון הטוויטר שלה והתייחסה לדילמה שתובא לדיון בשולחן מקבלי ההחלטות הלילה: ״עברנו חג מאתגר מאוד, ולשמחתי אזרחי ישראל נשמעו להנחיות. כעת - צריך להתכונן ליציאה מהסגר, להגביר את היקף הבדיקות ולהחזיר את הכלכלה הישראלית לתלם. כל יום שזה לא קורה עולה מיליארד שקל למשק וממוטט עוד ועוד משפחות״.


בסביבתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיבו לקולות הנשמעים ממשרד הביטחון וממפלגת ימינה ומסרו כי ״במצב חירום מצופה משר בממשלה להתנהג בצורה אחראית ולקיים את הדיונים בפורומים המקצועיים בממשלה ולא בתקשורת. רה"מ, שמנהל את המאבק בקורונה בצורה אחראית ומיטבית יחד עם מומחים בארץ ובעולם, מאפשר לכל השרים להביע את דעתם באופן מלא בדיוני הממשלה. ראוי ששר הביטחון ידאג למילוי המשימות שרהמ הטיל עליו, ועדיין לא התבצעו, במקום כל הזמן להיות עסוק במתקפות בתקשורת נגד ראש הממשלה והממשלה שהוא חבר בה״.

מנכ״ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, התייחס אף הוא כשנשאל בראיון ל״חדשות 12״ על העמדה שמביעים נפתלי בנט וגורמים בכירים במערכת הביטחון ואמר כי ״כרגע פנינו מועדות ליציאה מדורגת מהסגר. אבל אם היינו מקשיבים לכל הממליצים שלא רצו את הסגר, כבר היינו במצב של איטליה וארה״ב״.

עימות בין צה״ל ושרי הממשלה, ובין מנכ״ל משרד הבריאות למנכ״ל ״הדסה״:
לפני מספר ימים פנה הרמטכ״ל אביב כוכבי בבקשה מראש הממשלה בנימין נתניהו, להורות על העברת את האחריות המלאה לטיפול במשבר הקורונה לידי צה״ל. הגדיל לעשות גם סגן הרמטכ״ל שאמר כי ״אם הצבא היה מטפל במצב החירום, כבר היינו עומדים על כ-30 אלף בדיקות ביום״.

בכירים בממשלה הגיבו לטענות הרמטכל וסגנו ואמרו כי  ״אנחנו מדינה עם צבא ולא צבא עם מדינה. אין לצה״ל שום יתרון על פני מערכת הבריאות במערך הלוגיסטי ובתחומי הרכש.גם אם נגיע למקום הראשון בעולם במספר הבדיקות לנפש, השאלה היא איך לחלק אותן, לחשוב על תדירות הביצוע וקביעת המודל. לצבא ההגנה לישראל אין יתרון על הפיזיקיאים והמתמטיקאים של משרד הבריאות או מכון ויצמן״.

קורונה: הרמטכ״ל אביב כוכבי מבקר בבני ברק (צילום: דובר צה''ל)קורונה: הרמטכ״ל אביב כוכבי מבקר בבני ברק (צילום: דובר צה''ל)


עימות פומבי נוסף שנרשם בצמרת גורמי הטיפול במשבר הקורונה הוא בין מנכ״ל משרד הבריאות, הפרופסור איתמר גרוטו לבין פרופסור רוטשטיין מנכ״ל בית החולים הדסה בירושלים. חילוקי הדעות הינם סביב גיוס כספים שארגן בעצמו מנכ״ל הדסה, במטרה לבצע סקר אצל קבוצות עובדים כמו תעשיה אווירית, רפאל, שתאפשר להבין מה רמת התחלואה בכלל האוכלוסיה.

פרופסור גרוטו הדגיש בתגובה כי ״מדובר בבדיקות לאנשים שלא חולים ומותח ביקורת על מנכ״ל הדסה: במצב של משאב שנמצא בחסר - למה עושים בדיקות באנשים לא רלוונטיים, הרי זה בא על חשבון חולים. אם יש קיבולת לעוד בדיקות אז תנו אותה לחולים לפי רמת סיכון ולא לפי גודל הכיס! לא יתכן שעובדים בריאים יקבלו קדימות על פני קשישים וחולים! לא ברור לי איך פרופ׳ זאב רוטשטיין מנכ״ל הדסה בכלל משיג את הבדיקות האלו״.

עוד הוסיף גרוטו: אנחנו מנהלים את כל הרכש באופן מרכזי ורוטשטיין נלחם נגד המדינה על אותם המשאבים? אין לי דרך אחר להגדיר זאת אלא כבגידה במדינה״.

מבית החולים הדסה נמסר בתגובה: ״פרופסור גרוטו תוקף את הדסה ואת מנהלה בשל החלטות נכונות ומוצדקות שקיבלו, ושימשו לאורך כל המלחמה בקורונה כחלוץ לפני המחנה, תוך שהם מראים את הדרך הנכונה למשרד הבריאות, שאף שינה את החלטותיו לפי המתווה של פרופסור רוטשטיין. כל טענות הסרק של פרופסור גרוטו דינם להתברר בפורומים המתאימים, בחמש אחר המלחמה״.