קבוצה של מעבדות באוניברסיטה העברית מתחומים שונים התאגדה בניסיון למצוא פתרון הבעיה, בהובלת החוקרים ד"ר נעמי חביב ופרופ' ניר פרידמן, יחד עם פרופ' יובל דור מהפקולטה לרפואה ופרופ' דנה וולף מהמרכז הרפואי הדסה.
השיטה שבה עובדת הבדיקה הנפוצה היום לאבחון קורונה היא הפקת מולקולות של RNA מדגימה של חולה פוטנציאלי ובדיקה אם בין המולקולות שהופקו יש RNA ויראלי שמאשר את נוכחות וירוס הקורונה. מטרת החוקרים הייתה לפתח שיטה חדשה ויעילה יותר לאבחון, המתבססת על חומרים שונים מהערכות המיובאות, שרובם זמינים בישראל וזולים משמעותית.
הבדיקה החדשה שפותחה עושה את אותה פעולה, רק מחומרים שאין בהם מחסור ובמהירות גבוהה בהרבה. "יש לנו פרוטוקול יעיל להפקת RNA, מהיר פי 4 עד 10 מהפרוטוקול הנוכחי", אומרת ד"ר חביב. "הפרוטוקול כבר עבר סדרה של בדיקות בבית החולים הדסה על מאות דגימות מחולים - ועכשיו הופך למבצעי".
יתרון נוסף של הבדיקה החדשה הוא שרוב חומרי הבדיקה זמינים וניתנים לייצור כבר היום בישראל, ובעלות נמוכה משמעותית מהערכות שמיובאות כיום. השלב הבא במחקר של החוקרים הוא לפתח שיטה שתאפשר בדיקה של עשרות אלפי דגימות במקביל ולא רק אלפי בדיקות כפי שנעשה היום. שיטה זו תבוסס על כלים של ריצוף גנומי.
לדבריו של פרופ' פרידמן, "השיטה שלנו מאפשרת עצמאות ומפחיתה משמעותית את התלות בגורמים חיצוניים לקיום הבדיקות. כבר הרצנו את השיטה על מאות דגימות מטושים בהדסה, וכל הבדיקות יצאו זהות לתוצאות שמקבלים בבדיקה הנוכחית". הוא מוסיף: "אנחנו בעיצומו של פיתוח שיאפשר בדיקה של 15 אלף איש במקביל. יש לנו כבר אינדיקציות חיוביות מאוד שמעודדות אותנו שזה יכול לעבוד".
התרעות פיקוד העורף