ד"ר בועז לב, יו"ר הצוות לטיפול במגיפות ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, התראיין היום (שני) בתכניתה של ענת דוידוב ב-103FM, והתייחס לתחילת ביצוע הבדיקות הסרולוגיות, ההבדל ביניהן לבין בדיקות המטוש, משמעות גילוי נוגדנים בקרב נבדקים וכן מה, לטעמו, הפעולות להמשך, כחלק מאסטרטגיית היציאה מהמשבר. 

הבדיקות הסרולוגיות יוצאות לדרך. לפי איזה קריטריון זה יקרה, מי יעבור את הבדיקות ראשון ומי לאחר מכן? מה השיקולים?
"אנחנו רוצים לערוך סקרים כדי להבין בדיוק איפה נמצאת מדינת ישראל מבחינת המפגש עם הווירוס. הווירוס פרח לו בשדותינו, ואנחנו לא יודעים מי נחשף אליו ומי לא. אנחנו רוצים לדעת קודם כל מה המצב, למפות את מדינת ישראל ולדעת כמה נחשפו לנגיף". 

היית אומר שהבדיקות הסרולוגיות משנות את המשחק?
"אני לא יודע אם הן משנות את המשחק, אבל הן נותנות לנו מיפוי ואינדיקטור בנוגע לאיך המגפה הזו ממשיכה להתקדם".

הן עושות זאת יותר מבדיקה רגילה עם מטוש, כמו שאנחנו מכירים עד עכשיו?
"יש הבדל גדול בין בדיקת המטוש לבין הבדיקה הסרולוגית. המטוש בודק האם אתה חולה ברגע זה, בעוד הבדיקות הסרולוגיות מסתכלות שבועיים לאחור, ומראות מי נפגש בווירוס הזה. אצל מי שפגש בווירוס, הנוגדנים שהגוף פיתח נשארים ואנחנו רואים את זה.

אנחנו נדע אם מישהו היה חולה לפני שלושה חודשים ואם יש לו נוגדנים. זה שונה מהמטוש, כי אם הבראת אז המטוש יראה תוצאה שלילית. בנוסף, אנחנו נדע על כמות הא-סימפטומטיים שהיו כאן, אלה שלא היו להם שום תסמינים, ונוכל ללמוד על שיעור הנפיצות של הווירוס".

מה אפשר לעשות עם הנוגדנים האלה? מה השימוש בהם?
 "הנוגדנים אומרים לנו קודם כל האם נפגשת במחלה או לא. האם הנוגדנים מנטרלים ומגנים מפני הידבקות שנייה? את זה אנחנו לא יודעים, אנחנו מקווים שכן. במידה ותפגוש את המחלה שוב, הווירוס יפגוש את הנוגדנים ואת מערכת החיסון, שתילחם בו".

קורונה בבני ברק (למצולמים אין קשר לכתבה) (צילום: אמיר כהן, רויטרס)קורונה בבני ברק (למצולמים אין קשר לכתבה) (צילום: אמיר כהן, רויטרס)

כלומר, מי שיש לו נוגדנים ידע להתגבר על המחלה.
"קרוב לוודאי, אבל זה לא בטוח במאה אחוזים כי אנחנו לומדים את המחלה. זו מחלה יחסית חדשה".

בני ברק היא הראשונה בה התושבים יעברו בדיקות סרולוגיות. למה?
"בני ברק היא עיר שעברה מין צונאמי קורונה, בגלל צפיפות האוכלוסייה וההתנהלות השונה, ואנחנו רוצים לראות מה קרה בעקבות זה. 

לשמחתנו, התחלואה ירדה שם בצורה משמעותית, אנחנו רואים התנהלות והתנהגויות אחרות לחלוטין, אבל אנחנו רוצים לדעת איפה זה פגש את תושבי העיר וללמוד על היקף הילדים שנדבקו שם, היקף הנערים שנדבקו שם והיקף הבוגרים, לכן, נערוך בעיר סדר גודל של כ-4-5 אלף דגימות. חלקן יהיו בבתים של אנשים שבהם הייתה תחלואה, וחלקן יהיו במסגרת סקירה אקראית, בהסכמה כמובן".

מדובר בבדיקת דם פשוטה. מי מבצע אותה, משרד הבריאות או קופות החולים?
"כולנו יחד. זה מבצע לא פשוט בכלל, ובמבצע הזה גם קופות החולים שותפות, גם משרד הבריאות שותף, גם עיריית בני ברק, אנשי המילואים והצבא שנמצאים שם".

מי הבאים בתור שייבדקו, ובאיזה כמויות?
לב: "אחרי בני ברק נבצע סקר לאומי גדול, שבו ייסקרו כ-100 אלף איש, בדגש כמובן על מקומות ועל גילאים מסוימים".

איך יקראו לנו לבוא לבצע את הבדיקה?
"משרד הבריאות ואנחנו עדיין מתכננים את הסקר הזה. ייתכן שזה יהיה מדגם אקראי, ייתכן שזה יהיה סקר נוחות, בו לוקחים שאריות מתרומות דם ומבדיקות דם, ובודקים אותן כדי לדעת. זה סקר יותר נוח, הוא פחות מחייב מאשר ללכת ולקחת בדיקות דם רק לצורך העניין הזה, אבל יש לו את ההטיות שלו. יש עדיין דיון על איך אנחנו מתכננים לעשות את זה".

אני מניחה שהבדיקות צריכות להתבצע לפני שתגיע השפעת, כדי שנדע להתמודד עם שני הדברים במקביל, או שזה לא קשור?
"צריך לדאוג לשפעת ולהתחסן כאשר יגיעו החיסונים. ככל שיהיו יותר חיסונים ויותר מתחסנים – יותר טוב, כי לקבל גם את השפעת וגם את הקורונה ביחד זה לא מי יודע מה טוב". 

חיסון שפעת (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)חיסון שפעת (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

אפשר להגיד שגל ההידבקות מאחורינו? סיימנו עם הפרשה הזאת? 
"לא. יש אווירת סוף קורונה, אני מבין את התחושה של האנשים שרוצים לצאת לחופשי, זה מאוד טבעי. אני חושב שאנשים יסתגלו לחיות לצד קורונה, כדי שנוכל להתנהל באחריות מול הווירוס. אני לא חושב שאנחנו בסוף, הערכתי היא שעוד לא סיימנו, ועוד לא הגענו ל-5-10 אחוז מהאוכלוסייה שנפגשו בנגיף".

אפשר לדעתך לפתוח את הים?
"לטעמי, ככל שאנחנו מצליחים לשמור על ריחוק בין אנשים, אפשר לפתוח את הים, אפשר לפתוח הכל. ככל שאנחנו מצליחים לייצר סביבה שהיא בטוחה, כלומר עם מרחק בין אנשים ומיגון פה-אף, לא הרבה יותר מזה. אני חושב שאנחנו צריכים ללכת כמה שיותר לקראת פתיחה".