הדיונים ייערכו בהשתתפותם של המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, כמו גם נציגים נוספים כמו ראש חטיבת ביטחון הפנים במל"ל, סמנכ"ל משרד העבודה והשירותים החברתיים, סמנכ"ל משרד החינוך, משנה מנכ"ל משרד הכלכלה ובכירים נוספים.
יו"ר הוועדה, חה"כ יפעת שאשא-ביטון, נשאה דברים בפתח הישיבה וביקשה להעלות תכניות מפורטות הכוללת את הצעדים הבאים בטיפול בהתפשטות הנגיף בישראל בתחומים שונים.
"עשינו הסכמים עם שתי מעבדות נוספות שיכולות להביא אותנו למצב שבו נוכל לערוך עוד 20 אלף בדיקות ביום, כך שנוכל להגיע לבין 35-40 אלף בדיקות ביום, וזה יהיה רלוונטי במקרה של הגל השני. המטרה שלנו היא לא לבצע בדיקות כי יש לנו יכולת, אלא רק למי שתואם את הקריטריונים שלנו. כך למשל אנשים שמפגינים תסמינים ובאו במגע עם חולה מאומת או ששבו מחו"ל - ייבדקו ראשונים. מבחינת בתי אבות, בשלב ראשון בודקים את מי שבא במגע עם חולה, וזה נתון לשיקול דעת רפואי. במרבית המקרים מתבצעת בדיקה. מבחינת מערכת החינוך ובתי הספר, אם מגיעים ל-2-3 מקרים נבדוק את כל בית הספר. לשמחתנו אין כרגע הרבה חולים אבל אם מספרם יעלה - נעלה את מספר הבדיקות", הוסיף גרוטו.
כמו כן, נציגת משרד החינוך התייחסה לידיעות האחרונות על מגמת ההדבקה המדאיגה במוסדות החינוך ברחבי הארץ. "יחד עם משרד הבריאות החלו את הבדיקות באותו יום שהתקבלו דיווחים על המקרים במוקדי ההדבקה בקורונה והתקבלו תשובות בשטח מהר ככל הניתן. מבחינתו, כשמודיעים לנו על חולה, אנחנו סוגרים את ביה"ס כדי לקבל תשובות ועושים מיד הערכת מצב", נאמר.
עוד הוסיפה הנציגה כי "הרעיון הוא למנוע את ההדבקה ככל הניתן ובמהירות, ולכן הסגירה של המוסד היא השלב שלנו להערכות ולבדיקה. אחרי הערכת המצב אנחנו ממשיכים לקבל את ההחלטות לאחר קבלת התוצאות של התלמידים. בכל בית ספר ומוסד חינוכי יש ממונה קורונה שדואג להסברה על הכללים וזה מאד חשוב. מה שקורה במדינה זה שיש התרופפות של משמעת בנושא של מסיכות וריחוק חברתי, אבל מבחינתו אנחנו מדברים על זה כל יום עם התלמידים והצוות על מנת שהם יהפכו לסוכני השינוי בבתים ובקהילה אליה הם חוזרים. כמובן שתמיד אנחנו פועלים בשת"פ עם המשרדים הרלוונטיים והשלטון המקומי".
התרעות פיקוד העורף