אשת התקשורת אושרת קוטלר התייחסה הבוקר (ראשון) בתכנית של גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FM ל"חוק הקורונה", אותו כינתה "דיקטטורה". לדבריה, "חופש הבחירה נלקח מאיתנו, בשם מה? בגלל איזה וירוס שיש ויכוח האם הוא מסוכן בכלל". 

"שלומי לא טוב האמת, ממש לא טוב, ולא בגלל ששחיי האישיים שלי לא טובים", אמרה קוטלר בפתח דבריה, והוסיפה: "אני חושבת שאנחנו לא יכולים לאפשר לעצמנו את הלוקסוס הזה - המצב רע מאוד ולא בגלל הקורונה, אלא בגלל החוק הזה, והריכוכים שלו לא מרגיעים אותי בכלל".

כי מה? את חושבת שיש פה קונספירציה?
"תראה, אני לא רוצה לדבר על קונספירציות, אני לא אוהבת קונספירציות, אני אוהבת מילים. אנחנו עיתונאים 30 שנה, אתה ואני, ענת אני לא יודעת כמה אבל אני אוהבת מילים. קראתי את תזכיר החוק ערב חג השבועות וקראתי את התזכיר המרוכך. קראתי כל מילה, ולא בגלל שאני משפטנית, אלא בגלל שאני אוהבת לדעת על מה אני חותמת".

היא הסבירה כי היא "הכי מודאגת מזה שאנחנו מוסרים את המפתחות לא סתם לדיקטטורה, אלא לדיקטטורה של ממש. לא קונספירציה ולא כלום, אמרתי בשבוע שעבר - זה לא רלוונטי מי הגיש את החוק הזה, כרגע לטעמי החוק הזה מוגש מטעם הממשלה. בני גנץ, ניסקורן, ראש הממשלה, כולם באותה סירה וחתומים על זה ביחד".

אבל את יודעת מי ניסח אותו ומי עומד מאחוריו -  היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט.
"בסדר, בוא נלך כמה צעדים אחורה, כי אנשים לא מבינים מה קרה פה בעצם וצריך לדבר לפני הפרטים על התמונה הכללית. מדינת ישראל פועלת מתוקף תקנות לשעת חירום משנת 1948, אתם יודעים למה? כי אז, ב-1948, הייתה סכנה קיומית. הייתה סכנה קיומית למדינת ישראל, אז בן גוריון אמר: 'אנחנו משאירים תקנות חירום מנדטוריות שבכלל נועדו להילחם במתחרות היהודיות כי אנחנו בסכנה קיומית'. מאז ועד היום, לאורך 72 שנות עצמאות, מפעילים את התקנות האלה במשורה, בזהירות, כי התקנות האלה אומרות דבר אחד - אין לנו, לאף אחד, שום זכות על כלום, השלטון מחליט הכל".  

וקורונה זאת לא סכנה אסטרטגית?
"חד משמעית לא. הקורונה אינה איום קיומי על מדינת ישראל נקודה, בלי להפחית כהוא זה את העובדה שכן יש וירוס ויש מחלה, והיא מדבקת וכולם מכירים את כל המספרים והנתונים".

במלחמת ביום כיפור אגב, כשהיינו באיום קיומי, לא היה מספר תקנות כזה.
"לפי מחקר של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת חיפה אנחנו ב-95 תקנות ותיקונים לתקנות".

כמה היו ביום כיפור, 6-5 אם אני לא טועה.
"היו 11 במלחמת יום כיפור, 5 במלחמת המפרץ".

יכול להיות שהסעיפים הם כל כך נרחבים, עשרות סעיפים בגלל המורכבות של המחלה הזאת?
"לא, המחלה היא מאוד פשוטה".

לא, היא לא פשוטה ולא יודעים עליה מספיק. הטיפול בה מורכב.
"תרשו לי לחלוק עליכם. בוא נתייחס לסקר, סוף סוף סקר שנעשה כאן שבוע שעבר, 1,700 בדיקות אקראיות בכל רחבי הארץ, הסקר הסרולוגי, סרולוגיה בעברית זה אנשים שנושאים בגופם את הנגיף או נוגדנים לנגיף. אז מתברר שמשהו כמו 300 אלף איש כבר חולים במחלה הזאת, הם חולים אלא נושאים את הנוגדנים, כלומר אם 300 אלף איש חלו, ורק במרכאות כמובן 300 איש מבוגרים ברובם מתו, הרי שאנו באחוזי תמותה של 0.1%-0.2% מה שמחזיר אותנו לנתוני התמותה של השפעת. אבל בואו רגע נשים את המספרים האלה בצד".  

שזה אומר שלא צריך אף תקנה מיוחדת?
"בוודאי שלא, לא בגלל שלא צריך להילחם במחלה. צריך דבר אחד וזה מאוד חסר פה. אני, מהרגע הראשון שואלת עצמי וכבר שלושה חודשים עברו, איך זה יכול להיות שמעצמת הייטק, מעצמת המודיעין - שלחנו את המוסד להביא מכונות הנשמה למען השם - אנחנו לא מצליחים לדעת כמה אנשים נגועים בקורונה. נגועים זאת מילה קשה, לכמה יש קורונה? בטוחה שגם לי יש את הנוגדנים האלה, בטוחה שהמספר הרבה יותר גבוה מ-300 אלף וזה מצוין, אלו חדשות נהדרות. אני לא מבינה אבל למה. תשאלו את עצמכם, אנחנו הגאונים, החכמים, לא מצליחים להבין כמה חולים או נושאי קורונה יש. אז הנה הסקר הזה מצא".

לו היית ראש הממשלה, או שלו היית שר הבריאות או אפילו שר החינוך, היית רוצה שיהיו לך כלים כדי שתוכלו לטפל בצורה מהירה, יעילה ואחראית, אם הוא יתפרץ ואם הוא לא יתפרץ.
"בוודאי, אבל לא חוק דיקטטורי, לא תקנות לשעת חירום".

אבל אושרת, אומר היועץ המשפטי לממשלה 'רבותיי, בתחילת הדרך כשניסינו להילחם בקורונה יכולתם לעבוד עם תקנות שעת חירום. זהו, אני לא מאשר יותר, אנחנו לא במצב חירום, עכשיו תעגנו את זה בצורה חוקית'. במובן הזה זה מצוין מה שהוא עושה.
"לא, לא, אני אגיד לך למה לא. הוא התכוון למשהו אחר. הוא התכוון לבוא ולומר 'אתם רוצים עכשיו חוקים שיגידו שאף אחד מאיתנו לא יכול לצאת לעבודה וללכת לבית הספר אז בבקשה תחוקקו את זה אחד אחד'. החוק הזה, תקראו אותו, אני מפצירה בכם, זה נורא פשוט, שכל מי ששומע אותי עכשיו בתחנונים אני אומרת, תקראו את זה, זה כל כך ברור מה שקורה כאן".

מה שאת אומרת כאן, שיש כאן תהליך של מדרון חלקלק שמוביל לדיקטטורה.
"זה כבר לא מדרון חלקלק, זה כבר לא מדרון - זה פה, החוק הזה הוא דיקטטורה לעשרה חודשים, כאילו. אגב, הכנסת, בניגוד למה שהובטח לנו בריכוך, לא יכולה למנוע את ביטול התקנות האלה אלא בדיעבד, קודם כל ניתן לאדם אחד, וזה לא משנה כרגע אם זה ניצן הורוביץ, בנימין  נתניהו, גנץ או כל אחד אחר, לא משנה מי זה, אדם אחד יחליט על ההגבלות ומה חוקי ולא חוקי, אגב אפשר להיכנס הביתה בניגוד למה שכתבנו, אקרא לכם את הסעיף. שוטרים יוכלו להיכנס לא הביתה, אלא למקום מוגדר. מה זה מקום מוגדר? מי יגדיר מהו המקום המוגדר? מי שאמון על הוראת החוק".

כלומר מה שנכתב לעשרה חודשים יישאר איתנו לעד, זאת המשמעות בעצם.
"אני בשבוע האחרון מאז ערב שבועות, חוזר לי שעה אחרי שעה משפט אחד מההמנון שלנו - להיות עם חופשי בארצנו. אני נורא מתרגשת שאני אומרת את זה - אנחנו מוותרים על זה, תקשיבו, אנחנו מוותרים על זה. אז אל תאמינו לי, אל תאמינו לאף אחד, לעיתונאים, אל תאמינו לכלום, קחו את החוק, הוא שם. תקראו אותו ותראו, אנחנו מוותרים על חירותנו. החירות שהיא האתוס של הציונות, של היהדות, חופש הבחירה נלקח מאיתנו בשם מה? בשם איזה וירוס שאחוז התמותה שלנו לא ברור, שהפחידו אותנו איתו אלוהים ישמור, שיש ויכוח גדול בקהילה הרפואית אם הוא מסוכן או לא, רוב האנשים מחלימים ממנו, 95% אחוזי החלמה, על מה אנחנו מדברים? אנחנו משליכים את חירותנו בגלל זה שאולי ימותו 0.1%? מה אנחנו עושים?".