פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, שוחח היום (חמישי) עם חברי הקבינט ב-103FM, רוני דניאל ואלון בן דוד. פרופ' דוידוביץ' התייחס לסוגיית הפטור מבידוד שהעניק המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו למיליארדר טדי שגיא, שמסכנת את המשך הקריירה הציבורית שלו, ולנתוני הקורונה שממשיכים לעלות, בעיקר במערכת החינוך.

מה אתה אומר על הקורונה?
"אני חושב שעם ישראל נוטה, לצערי, כל הזמן ללכת בין פאניקה לשאננות. אני חושב שנכון לעכשיו אנחנו נמצאים עם מספרים של מונשמים ושל נפטרים שלמזלנו נמוך, הרבה מאוד בגלל דברים שננקטו קודם לכן. עליה במספר האנשים שהם חיוביים זה בגלל בדיקות רבות יותר, שנעשות במיוחד בדברים הממוקדים בנושא של בתי הספר. אני חושב שעכשיו זה הזמן להתכונן לקראת החורף, אז יהיה לנו הרבה מאוד מקרים של תחלואה נשימתית שלא נדע אם זו שפעת או מחלות אחרות וזו תהיה שעת המבחן שלנו".

המספרים גבוהים בשבועות האחרונים
"עשינו פתיחה של בתי הספר ושל המשק, אנחנו רואים הרבה יותר מקרים בקרב צעירים ובקרב צעירים אנחנו יודעים שהמחלה מאוד קלה ולפעמים א-סימפטומטית לגמרי. מצד שני, ראינו בבדיקה הסרולוגית במדגם שאנחנו עכשיו מרחיבים אותו, שאנחנו מאוד רחוקים מאותה חסינות עדר, הקורונה נמצאת איתנו וצריכים להתייחס אליה בצורה מאוזנת. צריך לראות שיש דברים שהם לא קורונה, להמשיך לפתוח את המשק ולעשות את זה בצורה זהירה".

האם יש סיכוי שבעוד שלושה שבועות בשל פתיחת המשק, נראה את הקפיצה שכל הזמן הזהרתם אותנו ממנה?
"קודם כל, עברו את השבועות מאז הפתיחה, ולשמחתנו אנחנו רואים שהדברים מאוזנים. מצד שני, אני לא רוצה שנלך לשאננות, אנחנו יודעים שיש עוד קורונה בארץ, לא הגענו עוד לחיסון העדר ולחיסון ייקח עוד הרבה זמן. לכן, מצד אחד צריך עדיין להמשיך להקפיד על הנהלים רגילים שדיברנו עליהם כל כך הרבה זמן - של הריחוק הפיזי מסכות וכו'. מצד השני, זה הזמן לחזק את מערכות הבריאות, בעיקר את לשכות הבריאות שעסוקות מאוד בחקירות אפידמיולוגיות, ולמעשה בנושא של חיסונים אחרים כמו חצבת כי הם צריכים להשלים פערים, כדי שלא תהיה לנו התפרצות של חצבת וכדי שמערכת הבריאות תדע לפעול בצורה שהיא יותר בקהילה ויותר בטיפולי בית, כמו שקרה בתקופה שהיו יותר מקרי קורונה. הנושא של איתמר גרוטו, אני חייב לומר, קודם כל גילוי נאות - איתמר היה המפקד שלי בצבא, אני לא מכיר הרבה אנשים במדינת ישראל שתרמו לבריאות הציבור כמו איתמר. אני לא יודע עד הסוף את הפרטים, יכול להיות שהייתה טעות בשיקול הדעת אבל לקבל הודעה בתקשורת שאתה מוזמן לשימוע? אני חושב שכל איש שמשרת ציבור, זה נוראי. לא מגיע לו כזה דבר".

הוא קיבל את ההודעה דרך התקשורת?
"הוא שמע את זה בתקשורת והיום יש לו שימוע. אני מאחל לו הרבה מאוד הצלחה. לידיעתכם, היו אנשים אחרים שקיבלו הקלות בחזרה לארץ לבידוד, במיוחד שמגיעים ממדינות ירוקות".

תוכל לשתף בכמה שמות?
"ממש ברמה של אנשים בודדים, שאפילו אני הייתי מעורב. לגבי סטודנטים שלנו שהם לא אזרחים ישראליים שלומדים בתוכנית הבינלאומית, פניתי למשרד הבריאות וכמקובל דנו בכל מקרה לגופו, כך שזה לא דבר כזה דרמטי".

פרופ' איתמר גרוטו (צילום: עדינה וולמן, דוברות הכנסת)פרופ' איתמר גרוטו (צילום: עדינה וולמן, דוברות הכנסת)

סיכול ממוקד?
"אתה אמרת".

ואתה חושב כך?
"אני חושב שאם יש איש שראוי להמשיך להישאר בתפקידו ולהנהיג את נושא הקורונה זה פרופ' איתמר גרוטו, שכבר 20 שנה עוסק בפנדמיות, לעומת אנשים אחרים שבכלל לא הכירו את זה ולא מתמחים בזה. בכל מקרה, אני חושב שאדם עם כל כך הרבה זכויות, גם בצבא וגם כשהיה ראש שירותי בריאות הציבור, וכמשנה למנכ"ל. אני חושב שלבוא ולהודיע בתקשורת, במקום להזמין ולשאול מה קרה, ולהבין, ושוב יכול להיות שהיה שם טעות בשיקול הדעת, מכאן ועד לעשות לאדם לינץ' ומשפט שדה - זה אומר דרשני, לצערי. ואני מאוד מקווה שייעשה איתו צדק כי זה אדם עתיר זכויות, ובכל מקרה זה בן אדם שמעולם מעולם לא דבק בו רבב בהקשר הציבורי, לעומת אנשים אחרים בתוך משרד הבריאות ואתם יודעים היטב על מה אני מדבר. זה אדם שהקים ועדה להתמודדות עם גזענות במערכת הבריאות, שעשה המון לטובת הרבה מאוד אוכלוסיות ודברים שאנשים בכלל לא יודעים".

מה דעתך על התנהלות צמרת משרד הבריאות? פרופ' עידית מטות אומרת 'אני לא מכירה מגפה שיש בה פחות מ-100 מאושפזים'. אולי הגזמנו?
"היו צעדים בהתחלה שמאוד עזרו. אני לאורך כל הדרך, כמו שאמרתי מההתחלה, חשבתי שאנחנו לפעמים או נוטים או בהיסטריה או בשאננות. היה צריך לנקוט בגישה הרבה יותר מתונה ושפויה, להגיד לאנשים להיות דרוכים, להכין את המערכת. אני חשבתי ש-80% מהתפוסה של בתי החולים שהגדירו לקורונה זה היה מוגזם, אבל מכאן ועד להגיד שזה רק שפעת או דברים ששומעים אצל פרופ' יורם לס, אני חושב שהדרך רחוקה. הרבה פעמים זו חכמה לאחר מעשה".

לס לא לבד, גמזו כתב פוסט, פרופ' מטות מציגה את העמדה. לא ידענו זאת בתחילת מרץ אבל הקורונה זה לא הנורא מכל.
"אף פעם לא חשבתי שזה הנורא מכל, אתם יכולים לשמוע ראיונות שלי מינואר ופברואר. חשבתי כאדם שמתעסק בפנדמיות כבר 20 שנה, שזה משהו שצריך להתכונן אליו, לצערי, היו חודשיים שיכולנו להתכונן, שהיה אפשר לעשות, לפתוח את הרשות העליונה לאשפוז, רשות החירום הלאומית. אתם מכירים את הדברים האלה ממצבי חירום אחרים, זה תמיד פעל, גם באירועי חירום בריאותיים, גם בפנדמיה של השפעת ב-2010-2009. אני לא יודע למה לא עשו את זה, שבוע שעבר הייתי אצל אנשי מבקר המדינה והם התחילו לבדוק את העניין וודאי שאמרתי להם גם את הנושאים האלה. אבל מכאן ועד להגיד שזה שטויות ושום דבר - רחוקה הדרך. אני מבין מה שפרופ' גמזו אומר, אני מסכים איתו, אנחנו צריכים להמשיך להתמודד עם הקורונה אבל בצורה מאוזנת ולהבין שיש עוד דברים בעולם חוץ מקורונה, ולהתכונן לחורף. בין להגיד שזה סוף העולם לבין להגיד שזה שטויות יש מרחק מאוד רב, וצריך לקחת את זה במקום המתאים".

לפתוח את הרכבות?
"בוודאי שצריך לפתוח את הרכבות, זה לא הגיוני שיש תחבורה ציבורית מצד אחד שכולם נדחפים, והרכבות לא פועלות בכלל. אפשר לפתוח בצורה מאוזנת, זו הייתה הבעיה גם כשפתחו את בתי הספר. פתחו מ-0 ל-100 במקום לעשות בצורה מדורגת יותר. צריך לקחת את דרך הרמב"ם, דרך האמצע, המאוזנת, השפויה. בעיקר לחזק את מערכת הבריאות שבלי קשר לקורונה צריכה חיזוק".