בגל הראשון של התפרצות נגיף קורונה בארץ היו במרכז הרפואי סורוקה שבבאר שבע מחלקת קורונה וגם יחידה לטיפול נמרץ לחולי קורונה. המחלקה נסגרה באמצע מאי, טיפול נמרץ קצת לפני כן. "היינו שבועיים ללא חולי קורונה מאושפזים, ואילו באחד ביוני, עקב גל חדש של חולים שהתחיל להגיע, פתחנו מחלקה הכוללת גם טיפול נמרץ וגם מחלקה רגילה לחולי קורונה", מתאר ד"ר גלנטה.
רענון שורות
חלק מבתי החולים בארץ כלל לא סגרו את מחלקות הקורונה בתום הגל הראשון; חלק סגרו וטרם פתחו שוב; ובחלק אחר מהמקומות שכן סגרו את המחלקות, פתחו אותן מחדש בימים אלה. "הצוות שעובד עכשיו אצלנו במחלקת קורונה זה לא אותו צוות שעבד בגל הראשון", מספר ד"ר גלנטה. "החלפנו את הצוות, כי זה מאוד קשה לאנשים לשמור את אופי העבודה הזה למשך יותר מחודש־חודשיים. זה שוחק, קשה פיזית ונפשית, ואנחנו בוחרים לעשות תחלופה ורענון. חוץ ממני ומאחיות הטיפול נמרץ, שאר הצוות הוא צוות חדש שלא נחשף לחולי קורונה בגל הראשון".
"רציתי מאוד שיהיה סוג של מרווח נשימה בין גל לגל, אבל זה מה שיש", אומר ד"ר דוד דהן, מנהל היחידה לטיפול נמרץ נשימתי במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא. "בגל הקודם, מאחר שראינו שמספר המקרים הקשים של קורונה הולך ומתרבה, היחידה הוסבה להיות זו שמטפלת רק בחולי קורונה קשים. זה הסתיים אחרי כחודשיים לאחר ששחררנו את אחרון החולים. במהלך אותה תקופה טיפלנו ב־12 חולים, מתוכם שמונה מונשמים. ברגע שאחרון החולים שוחרר ולאחר שסיימנו את הפרק הראשון של הקורונה, חילקנו את היחידה לשניים: חלק אחד שאמור לטפל בחולי קורונה קשים, וחלק שני שמטפל בחולים קריטיים רגילים. תפיסת העולם שלנו אומרת שכיוון שנצטרך לחיות עם הקורונה בשנים הקרובות, אנחנו צריכים שגרה חדשה שטומנת בחובה גם מענה לחולי קורונה קשים וגם לחולים רגילים שלא קשורים בקורונה".
גלית דניאל היא אחות אחראית במחלקה פנימית ה' במרכז הרפואי העמק מקבוצת הכללית שבעפולה. מחלקה זו הוסבה למחלקת קורונה בגל הראשון. "בין שני הגלים הספקנו להיות מחלקה פנימית רגילה לשבועיים וחצי", היא מספרת. "לפני שבוע בערך שוב הפכנו למחלקת קורונה, ואני האחות האחראית במחלקה זו".
דניאל מציינת שההתמודדות גם עם המטופלים וגם עם ענייני הבית הייתה מאתגרת עבורה, ומתישה. "את צריכה לדאוג לכולם ואת האחרונה ברשימה", היא מסבירה. "אני צריכה לדאוג שבני הבית שלי יהיו ממוגנים, אז המגע איתם היה מינימלי ביותר. זה אומר ריחוק מהילדים ומהנכדים. זו הייתה תחושה לא פשוטה. גם עבדנו 12 שעות וכל זה במהלך סגר, כשכל המדינה סגורה ואת כמעט היחידה ברחובות. נפשית זו תחושה של התגייסות אבל זו הייתה תשישות".
כרגע מאושפז במחלקה במרכז הרפואי העמק זוג מבוגרים. יתר החולים שהגיעו באחרונה שוחררו למלונות קורונה. "אני מודאגת יותר מהגל שבא אלינו לעומת הגל הראשון", מודה דניאל. "בגל הראשון היה סגר, היו הפחדות, הציבור היה יותר ממושמע, ואילו היום את שומעת שאומרים 'זה חארטה, זה שטויות' ואת מבינה שזה הולך להיות גרוע יותר. אבל אני מגיעה למקום העבודה עם רוח לחימה".
יותר ביטחון
"עכשיו אני יותר יודעת על המחלה, יודעת למה לצפות, עם מה להתמודד. אני יותר בטוחה במה שאני עושה", אומרת ד"ר ילנה צ'רטוק־שחם, רופאה בכירה במחלקה פנימית ובמחלקה האנדוקרינית במרכז הרפואי העמק. עם פרוץ הגל הראשון היא עבדה במחלקה הפנימית שכאמור הוסבה אז למחלקת קורונה, ועכשיו חזרה שוב לטפל בחולי קורונה. "בהתחלה הלכנו אל הלא נודע ואילו עכשיו אני מרגישה קצת הקלה. רואה שרוב האנשים, שאפילו שהתאשפזו במצב לא הכי טוב, משתחררים בשמחה", היא אומרת.