האיום המוחשי בהכבדת ההגבלות בגלל הגידול החד במספר הנדבקים מגביר את החרדה בציבור: "בשום מצב אסור להחזיר את הסגר המלא", מזהיר דרור כהן (58), עצמאי מכפר טרומן. "כבר כיום בעלי עסקים רבים בקשיים ומאות אלפי שכירים מובטלים. הגבלות קשות או סגר נוסף יגרמו לאסון כלכלי ולכאוס. לקריסה המונית. עצמאים לא ישרדו עוד סגירה. די בדיבורים על האפשרות לסגר כדי לגרום לנזק כבד, כי אנשים חוששים להוציא כספים".

לישראל נחום (63), עובד בבורסה ברמת גן, דעה דומה: "המחיר הכלכלי והחברתי של הגבלות קשות או סגר מלא יהיה כבד מאוד", הוא אומר. "הציבור לא יעמוד בזה ולא יישמע להוראות להישאר בבית".

למשבר ולחרדות יש תוצאות ברורות. ענקית התוכנה אמדוקס עשויה לפטר עד כ־1,000 מתוך 4,500 עובדיה בישראל, ובתעשייה האווירית נערכים להתייעלות ולפיטורי כ־900 עובדים. נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, מתריע: "ענף עובדי התעשייה עלול להצטמק בכשליש, ועלולים להיפלט בין 100 ל־150 אלף עובדים משוק העבודה".

הציבור מבולבל וחש חוסר אמון כלפי ההנהגה. שיר אור, צלמת מתל אביב, אומרת: "העלייה בתחלואה מדאיגה, אבל קריסה כלכלית מפחידה יותר, ויש סיכוי גדול שהיא תגיע. הממשלה צריכה לנקוט עמדה יותר ברורה. להיערך בפן הבריאותי ולא לפגוע בכלכלה". המשבר פוגע קשות בצעירים שחולמים על בית ומשפחה. עמית אוריאל מרמת גן, נשוי ואב לתינוק, שעבד כעורך דין עצמאי וכשכיר במשרד, נותר כמעט ללא פרנסה. "אנשים מפחדים על כל שקל", הוא אומר. "גם אני הולך לקניות כי אין ברירה אבל קונה רק מה שמוכרח. נראה לי שיהיה יותר ויותר גרוע".

חנויות סגורות בירושלים בשל משבר הקורונה (צילום: מרק ישראל סלם)חנויות סגורות בירושלים בשל משבר הקורונה (צילום: מרק ישראל סלם)

משה, מורה בתל אביב, מאשים: "חסרה כאן מנהיגות לכלכלה ולבריאות. מישהו שייתן דוגמה אישית, שיוביל את המאבק במשבר. נראה שהקורונה מובילה אותנו, ולמנהיגים אין תשובות. בקרוב ייזרקו אנשים לרחוב ויגיעו לפת לחם". חנן, בעלים של חנות להשכרה בתל אביב, שעומדת ריקה זה חצי שנה, אומר בעצב: "היו כאן חנויות לסביח ובגדים, ומאז שהם עזבו שיפצתי והורדתי את שכר הדירה ב־2,000 שקל. אני יושב פה כל יום כדי לחכות לשוכרים, אבל אף אחד לא בא ולא מצלצל".

נועם, בעל פיצוצייה שנאלץ להוציא עובד לחל"ת, מספר: "הפסדנו פה יותר מ־300 אלף של הכנסות מאז שהתחיל המשבר, לעומת התקופה שבין פורים לחופש הגדול בשנה שעברה. קיבלנו עד עכשיו מענקים בסך 13 אלף שקל. אני מנסה להישאר פתוח גם בלילה, אבל התנועה דלה מהרגיל".

באר שבע אומנם לא מוגדרת כמוקד התפרצות, אולם באחרונה נסגרו בעיר מספר מוסדות חינוך לאחר שתלמידים ואנשי הוראה נדבקו בקורונה. העובדה שלעיר מגיעים מדי יום כ־100 אלף איש מיישובים סמוכים שבהם שיעור הדבקה גבוה, מסכנת את תושביה. "העלייה בכמות הנדבקים מטרידה", אומרת מאיה וינינגר (33), תושבת העיר. "זה כמו רולטה רוסית. בכל מקום שאתה מגיע אליו יכול להיות חולה שיאומת רק מאוחר יותר ויכניס את כולם לבידוד. אני נמנעת ממפגשים רבי־משתתפים במקומות סגורים ולא לוחצת ידיים בפגישות עבודה. אני בעיקר חוששת לגורל ענף התרבות, שבו יש אלפי מובטלים. תיאטראות ותזמורות חזרו לפעילות, אבל עם הגבלות, ויש חשש שהעלייה בכמות הנדבקים תבריח את הקהל. סגר נוסף יהיה מכה אנושה לעולם התרבות".

מיכל סוויסה, תושבת העיר, מציינת: "יש לי תינוקת ושני ילדים בבית הספר של החופש הגדול. הם נמצאים עם תלמידים נוספים, ואתה לא יכול לדעת אם הם חלילה יידבקו ויביאו את הקורונה הביתה. במקום העבודה של בעלי נדבקו שני עובדים, ולשמחתי הוא לא נדבק. כנראה שפתחו מהר מדי את המשק".

אכיפת הגבלות הסגר באשדוד. בקרוב בערים נוספות? (צילום: פלאש 90)אכיפת הגבלות הסגר באשדוד. בקרוב בערים נוספות? (צילום: פלאש 90)

נתון שבימים כתיקונם היה מוגדר כ"מעודד", מעיד בימים אלה של משבר דווקא על בעיה. ממוצע השכר ברוטו למשרת שכיר באפריל עלה ב־14% לעומת החודש הקודם והגיע ל־12,494 שקל. אלא שהשכר הממוצע עלה בשל פיטוריהם של המוני עובדים בשכר נמוך או הוצאתם לחל"ת. בלמ"ס מדגישים כי באפריל ירד מספר המשרות במשק בכ־27% לעומת החודש שלפניו.

חלק נכבד מהמצוקה הזו מתנקז אל ציבור העובדים והעובדות הסוציאליים, שהפגינו אתמול ב־50 מוקדים ברחבי הארץ במחאה על עומס בעבודה שהתגבר בגלל משבר הקורונה, על השכר הנמוך ותופעת האלימות שהם חווים, ובעיקר על התעלמות הממשלה מדרישותיהם לפתוח במשא ומתן על תנאי העסקתם, מוגנותם, איוש 1,000 תקנים חסרים בלשכות הרווחה והקלת העומס על כל עובד. הם מאיימים לצאת כבר ביום שני להשבתה כללית של השירותים החברתיים במשרדי הרווחה, החינוך והבריאות, ברשויות המקומיות, בביטוח לאומי, ברשות לשיקום האסיר, ביחידות הסיוע לבתי המשפט, בחקירות ילדים ובוועדות להפסקת הריון. 

בהכנת הכתבה השתתפו משה כהן, עמית המאירי, מתן וסרמן, יובל בגנו, מירן שפילברג ומעיין הרוני