בצל הטלת ההגבלות החדשות על עולם התרבות ולאחר שלא קיבלו את הכספים שהובטחו להם מהמדינה בעקבות המשבר הכלכלי שנוצר עקב משבר הקורונה, התארחו היום (רביעי) המפיק ואיש חיי הלילה רונן מיילי והסאונדמן אייל אלטרץ בתוכניתם של גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FM, והטיחו ביקורת קשה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו: אלטרץ: "נתניהו שיקר לנו". מיילי: "הגיע הזמן להבעיר את המדינה".

יוכפז: אייל אלטרץ מה שלומך?
"אתה יודע, כמה שאפשר, אני יודע".

יוכפז: אתה יכול להבין איך הגעת לטונים כאלה, לעוצמה כזאת של רגשות וניסוחים כאלה?
"אני אגיד לך מה. אחרי המצב אליו רה"מ הביא אותנו, למצב של רעב וחרפת לחם לאנשים נורמטיביים שמרוויחים יפה כל חודש, אז תקשיב, מה שנקרא, התפוצצתי, מה אני אעשה. אני בן אדם ויש לי כאבים ואת הזה שלי, ואם רה"מ כל הזמן משקר, אני מתפוצץ וזה מה שהיה אתמול".

דוידוב: איפה הוא משקר לך? איפה אתה נפגש עם זה?
"איפה הוא לא משקר לי? בואי תגידי ככה, תגידי משהו אחד נכון שהוא אמר. את יודעת, הוא משקר פעם אחת, מה שמעצבן אותי שהוא משחק לנו כמו חיילים בשש בש, יהיה לך כסף עוד יומיים עוד שלושה וכן הלאה, יהיה לך עוד מעט, מדברים על חיי אדם, אתה כבר ארבעה חודשים משחק איתנו. אנשים הגיעו לחרפת רעב, איפה נשמע דבר כזה?".

יוכפז: איזה תגובות קיבלת אחרי שראו איך ומה אתה מדבר?
"הרבה תגובות, המון תגובות טובות ויש גם אנשים טמבלים אוהדים של ביבי וקללות, כל מיני אנשים שמשחקים אותה גברים, אתה יודע, אם אני אראה אותך ברחוב אני אפוצץ אותך".

יוכפז: מה בוואטסאפים, שלחו לך לטלפון?
"לא, בטלפון מול כל העולם. אם הייתי יס"מניק הייתי שובר לך את הפרצוף, בוא נראה אותך גבר על גבר אחד על אחד, כל מיני מטומטמים כאלה שאני לא מתייחס אליהם. זה זניח, כל העברייני שקל האלה של ביבי נתניהו לא מזיזים לי".

דוידוב: אתה לא עונה. יוכפז: בכל זאת על חלק מהניסוחים אתה מתנצל, מתחרט שהשתמשת בהם או שאתה עומד מאחורי כל מילה?
"אני מתנצל רק על דבר אחד, על זה שאמרתי יהיה פה הרג, נהרוג אמרתי בלהט הרוחות. אבל אני לא מצטער על כלום, אני עומד מאחורי כל מילה שלי".

יוכפז: טוב. בוא תספר את הסיפור האישי שלך, אתה סאונדמן וחלק מתעשיית הבידור, הטלוויזיה, קולנוע, איפה נפגעת? איפה זה תפס אותך? מתי אתה מבין שזה הולך להתמוטטות?
"באמצע פברואר אם אני לא טועה כבר התחלתי לקבל ביטולים ובתחילת מרץ חשכו עינינו".

יוכפז: אין עבודה.
"ירד מ-100% ל-0".

דוידוב: כלום? יוכפז: אגב סאונדמן עובד כל יום?
"תלוי מי הסאונדמן אבל אני עובד כמעט כל יום".

יוכפז: זאת אומרת משכורת יפה? אפשר להתפרנס ממנה? אתה לא רעב ויכול לכלכל את המשפחה שלך? אין דאגות מידיות?
"בוא נגיד שהתפרנסתי יפה".

יוכפז: ואז בא המשבר הזה במרץ ואתה מבין שאין כסף.
"בהתחלה לקחנו את זה בטוב, כיף חופש חודש, חודש וחצי ננוח, אבל כשאתה רואה שזה כבר לא מצחיק מה שנקרא, אתה תופס כל בוקר את הראש ואומר לאן הגעתי".

אבל כשאין עבודה היית צריך להגיש טפסים לאבטלה. אתה לא בחל"ת כי אתה עצמאי. קיבלת משהו?
"כן קיבלתי בהתחלה את המענק הראשון, אבל בגלל שחרגתי ממסגרת האשראי שלי בבנק הוא גם שאב לי אותו. למה אני לא עובד? כשאני לא עובד ההוצאות ממשיכות. רה"מ שלכם לא שלי, מה שהוא עשה זה שהוא עצר לך את העבודה אבל את החובות שלך הוא לא עצר. הוצאות לפועל, חוגגים עלינו".

יוכפז: מה זה אומר? דוידוב: לך היו הוצאות לפועל?
"בואי אגיד לך משהו שלא אמרתי בטלוויזיה, מלהט הדברים. היה לי אוטו בליסינג, אני לא אגיד את שם החברה כי אני מתכוון לטפל בה באופן אישי מה שנקרא. היה לי אוטו, החזרתי אותו, הייתי צריך להמשיך אותו לעוד שנה כי זה ליסינג, ואמרו לי שאני חייב 27,000 שקל דחפו לי שם כל מיני שטויות, בגלל שהתחילה הקורונה לא היה לי ראש לזה ואמרתי להם כמה אני חייב? סבבה לאט לאט אסתדר איתכם. מהון להון עד שבוע שעבר לא יצרו איתי קשר והייתי ראש קטן. מה מסתבר? שהחוב הגיע כבר ל-45,000 שקל בהוצאה לפועל".

דוידוב: תוך כמה זמן?
"שלושה חודשים. החוב היה 27 ונהיה 45 אלף".

יוכפז: כמעט כפול.
"אתה מבין את הטמטום? בוא אני אגיד לך עוד משהו. חבר שלי הוא גם מתראיין עכשיו הרבה, הוא גם סאונדמן מאוד ידוע בענף שלנו, גרוש ילדים עניינים וזה, בזמן העוצר שאף אחד לא יצא הוצאות לפועל דפקו לו בדלת, הם עובדים הכי חזק בשוק היום. תעצרו לנו את הוצאות הפועל ואת התשלומים, תעצרו לנו משהו, אוקיי אני לא ארוויח כסף אבל אני גם לא יכול לסחוב מאחוריי כל כך הרבה חובות, תיגמר הקורונה אני לא יודע איך אני גומר עם החובות האלה".

דוידוב: רק פעם אחת קיבלת כסף מהמדינה או שעוד פעם? כי זה כמה פעימות.
"כמה פעימות ביבי אמר לכם, בתכלס לרובנו לא היו כמה פעימות. רובנו לא קיבלנו את מרץ אפריל עדיין.

יוכפז: כלומר אתה קיבלת סה"כ 5,000 שקל בפעימה הראשונה וזה נשתה על ידי בנק. דוידוב: נבלע במינוס.
"בזמן שנכנס כבר יצא".

יוכפז: תישאר איתנו על הקו, אנו רוצים להעלות את רונן מיילי, אולי אתה מכיר, מפיק איש חיי לילה, גם הוא אתמול עלה על הקו מול נתניהו, אהלן רונן בוקר טוב. דוידוב: אתה מאמין לו?
מיילי: "כן אני מאמין, שעון החול התהפך מאתמול, עברו כמעט 24 שעות, אנחנו ממתינים לעוד 24 שעות ואנו מצפים בנאיביות שלנו לראות את הכסף בבנק".

דוידוב: בנאיביות. יוכפז: אז אתה לא מאמין לו.
מיילי: "המקרה של איל קלאסי של מי שעובד איתנו בתחום שכשאנו אומרים פת לחם אנו מתכוונים לכך, רובנו נכנסנו למשבר הזה לא טוב, עברנו חורף קשה מללא בגשם שהוא טוב לאחרים אבל לתחום שלנו קצת יותר קשה, לא כולנו נכנסנו עם רזרבות, ויש פה משפחות שלמות שנמחקות, עסקים שלמים, מפעלי חיים של עשרות שנים של אנשים שפשוט מוכרים או מוסרים את הציוד של החברות שלהם, וזה מצב כואב. ולגלות את הדיסוננס הזה בין ההרגשה שלנו ולצפות ולקוות לפני חודשיים או שלושה שהכסף ייכנס תוך 48 שעות ולהתעורר חודשיים שלושה אחרי ולהבין שקיבלנו 20% על חודש אחד והחודשים הקרובים הם לא באופן זאת אכזבה ובעיקר הרגשה של זלזול. אייל היה מאוד נוקב".

יוכפז: יכולים יותר עד שזה מגיע לפרנסה. השאלה אם הלחץ הזה, התסיסה הזו מובילה לאנשהו? פוליטית אולי ברמה של הפגנות?
מיילי: "לצערי ככל שצועקים יותר שומעים אותך יותר, זה המוניטין שיצא לישראלים וכך אנו פועלים, לא אני ולא איל רצינו להיות במקום הזה".

יוכפז: זה משהו שתיכננת לבוא ולהרים את הקול? או שאיכשהו זאת הייתה הדינמיקה.
מיילי: "קלטתי את הנקודה בה אני מבין שרה"מ לא מבין שלא קיבלנו את הכסף או לפחות מתיימר לשחק אותה".

יוכפז: מה זה לא מבין? הוא היה שר אוצר שנים ומכיר את המערכת הוא פוליטיקאי עשרות שנים. דוידוב: שום דבר לא קורה בלעדיו, אין דבר כזה שהוא לא מבין.
מיילי: "אני בחור מנומס ואני נותן קרדיט למה שהוא אומר".

יוכפז: אתה קונה את זה שרה"מ פונה לרן יעקב ראש רשות המיסים ואומר לו תשתלם להם למה אתה לא משלם להם?
מיילי: "לא, אני מתסכל על המקרה הזה כעסק, ואני אומר בסופו של דבר, אני מנצל את המניירות מסביב ואני אומר אני יודע לנהל עסקים, כסף תקוע איפה שהו, יש שם שיבר שלא משתחרר או שלא רוצים לשחרר אותו או שהוא לא משתחרר כי למישהו יש צורך לחסוך עלינו. אני לא רוצה שיראו אותנו בעלי העסקים והעצמאים ואת אנשי התרבות כגנבים ושקרנים, קודם תנו לנו את הכסף אחרי זה תעשו איתנו את החשבון בשנת המס השנייה כמו שתמיד עושים, אנחנו לא בורחים לשום מקום. הקטע של לחסוך עלינו לא עובד".

יוכפז: רונן ואייל, איך אתם מסבירים את זה שכמעט כל הסקטורים, כל הסקטורים דפקו על השולחנות וקיבלו, חלקם קיבלו מיליארדים, איך זה שתחום הטלוויזיה התרבות הבידור נשאר מאחור, אתם צועקים ולא סופרים אתכם בכלל.
מיילי: "כי אנחנו טובים בפייסבוק ובוואטספ ולשבת מאחורי הקלעים, הגיע הזמן לזוז קדימה, כמו שאייל אומר להבעיר את המדינה, אנחנו לא רוצים להיות שם אבל כנראה שלא תהיה ברירה, אנו לא יודעים לצאת לרחובות אבל הגיע הזמן, כנראה שאין ברירה".

דוידוב: זה הולך לקרות?
מיילי: "מרגיש לי שכן, אתם חושבים שעוד 24 שעות נקבל את הכסף?".

דוידוב: ממש לא.
מיילי: "אז כנראה שלא תהיה ברירה רבותיי כי האנשים האלה אין להם סיבה אני לא אומר לחיות אבל לקום בבוקר, אם אין להם תרבות, אין להם פרנסה ולא בשביל קצת כבוד עצמי אז למה הם קמים בבוקר? למה? מה המהות שלנו? כדי לקום בבוקר ולהתבייש? כדי שהילדים שלך יתביישו בך? למה? לאן הבאנו את האנשים".

דוידוב: מה אומרים לילדים?
אלטרץ: "פשוט לא מסתכלים עליהם, קשה לי להסתכל עליהם, אני גרוש אז אני מבקר את הבן הקטן שלי לפחות יום כן יום לא, אני מאוד קשור אליו גם בשיא העבודה והלחץ. עוד מעט תהיה לו בר מצווה. ועוד בכלל עכשיו אחרי שרואה את אביו צועק ובוכה בטלוויזיה, דברים שהוא לא רגיל לראות, הוא רגיל לראות את אבא שלו חזק".

מיילי: "הוא צריך להיות גאה באבא שלו שמדבר בשם אלפי אנשים הוא יגדל ויבין את זה, אני רוצה לחזק אותך ולהגיד לך שכולנו זועקים איתך ואוהבים אותך ואתה עושה עבודה מדהימה, וזה הכאב של כולנו, זה לא רק אתה, זה כולנו".

אלטרץ: "הלוואי שלא הייתי צריך להיות במצב הזה, הלוואי והייתי צריך עכשיו לקום ולעבוד וכלום, זה כמו סיוט שנפל עליי. אני רגיל בשעות כאלה לקום עם כאבי תופת גב כי אני עובד עשר שנים עם שלוש פריצות דיסק בגב, אבל אני עובד כי חייבים לעבוד, אתם חייבים להבין משהו, העבודה הזאת זה לא הכסף, אם זה היה הכסף לא היינו נשארים בעבודה הזאת , מי שעובד במוזיקה זה נשמה".