בשבוע האחרון דווח בכלי התקשורת כי משרד הבריאות שינה את ההגדרות לפיהן מוגדר חולה קורונה במצב קשה. ד"ר איתי פסח, מנהל בית החולים לילדים ומערך טיפול נמרץ בבית החולים שיבא בתל השומר, שוחח הבוקר (חמישי) בנושא בתוכנית "הקבינט" ב-103FM.
תעשה לנו סדר. היה שינוי בהגדרות החולים הקשים? ראינו שארגון הבריאות העולמי אכן החמיר את ההגדרה והעלה אותה לרמות סטורציה אחרות.
"העובדה שכולנו צריכים לדבר באותה שפה כדי שבאמת נוכל להבין את התמונה באופן מלא, היא מאוד מאוד חשובה. זה חשוב גם ברמה הבינלאומית, בין מדינות, וגם בתוך המדינה, כאשר מנסים לייצר איזשהו פיזור נכון של חולים שאני מאוד מקווה שיקרה בגל הזה. בגל הקודם הוא לא קרה לחלוטין, והחולים התרכזו בחלק מאוד מאוד קטן מהמרכזים. לצורך העניין הזה היה מאוד חשוב ליישר קו ולהבין שכולנו מדברים באותה שפה, אותה ההגדרה, ולכן יישרנו קו להגדרות ארגון הבריאות העולמי. הדבר הזה בסוף גרם לאיזו שהיא קפיצה קטנה, בעיניי לא משמעותית, במספר החולים. זה קורה ביום אחד, ביום האחד הזה שבו מיישרים את הקו, ואז עלה מספר החולים בשניים או שלושה כשיום לפני זה לא ענו להגדרה. הוא לא משנה את המהות. הוא לא משנה את מספר המונשמים, את מספר החולים שמתוספים ביום שאחרי, הוא גם לא משנה את העומס בבתי החולים".
השינוי בהגדרה הוא הנחיה של משרד הבריאות? יוזמה של שיבא? כל בתי החולים אימצו?
"היוזמה היא של פרופסור גליה רהב משיבא, שהיא באמת הבן אדם שמוביל את המאבק בצד בקורונה מהצד של מחלות זיהומיות, מומחים למחלות זיהומיות. אנחנו מאוד מקווים שכולם יישרו קו לקו הזה, להבנתי מרבית בתי החולים מיישרים קו לקו הזה, כמו שאתה רואה את זה במספרים. כמו שאמרתי זה בעיקר חשוב לתקשורת שלנו בין בתי החולים ובשביל להיות מסוגלים לראות תמונה אחידה לרוחב המדינה וגם להיות מסוגלים להשוות את עצמנו לעולם. אנחנו נמצאים בשלב מאוד מוקדם בגל שני, למרות שזה לא מרגיש ככה, אנחנו בשלב מאוד מוקדם".
אנחנו בתחילתו באמת של גל שני? אמרו שהוא יגיע בחורף.
"קיווינו שהגל השני יגיע בחורף, בגלל הדרך שפתחנו את הסגרים ואת ההגבלות ובגלל שהתגובה מתעכבת לבוא או התעכבה לבוא, ועכשיו ממשיכה להתעכב לבוא אז אנחנו רואים את הגל השני. בעיניי אין ויכוח שזה הגל השני. אני מקווה שנוכל לבלום אותו, אנחנו, אם לא נעשה את הדברים האלה בימים הקרובים זה יהיה מאוד מאוד קשה".
מה זה אומר? אני מסתכל על המספרים, קצת יותר מ-400 מאושפזים בבתי החולים. זה לא מאתגר עדיין את היכולות שלנו ואת הספיקה של מערכת הבריאות שלנו?
"זה נכון, השאלה פה היא לא הספיקה האבסולוטית מסביב לקורונה, דבר ראשון, ודבר שני - השאלה היא לא מה יהיה היום, השאלה היא מה יהיה בעוד שלושה שבועות או בעוד חודש. זה הדבר שממנו אנחנו מוטרדים ובגללו ננקטים הצעדים שננקטים, שוב אני אומר שבעיניי מאוחר מדי ומעט מדי. אנחנו יודעים שהחולים הקשים מופיעים שלושה-ארבעה שבועות אחרי הזמן שבו אנחנו רואים את העלייה במספר הנדבקים. כמובן שזה תלוי מה האוכלוסייה שנדבקה, כמו עכשיו שנדבקים בתחילת הגל בעיקר אנשים צעירים, אז אנחנו נראה את ההופעה של החולים הקשים עוד יותר מאוחר כאשר התחילו להידבק האנשים המבוגרים. אנחנו רואים ששיעור המבוגרים מעל גיל 65 שנדבק מסך כל הנדבקים הוא בסך הכול נמוך".
כמה מגיעים במצב קשה, ילדים?
"מגיעים מאושפזים עכשיו אפילו בשיבא גם ילדים, הם לא במצב קשה בגלל הקורונה אבל הם נדבקו בקורונה וזה מאוד מאוד משפיע על הטיפול שלהם. כל העיסוק בקורונה, זו עוד נקודה שמאוד חשוב כשמדברים על היכולות של מערכת הבריאות, העיסוק בקורונה משפיע מאוד על היכולת של בתי החולים לתת מענה לשאר בעיות הבריאות של עם ישראל".
מה שאתה אומר זה שאם לא ננקוט עכשיו בצעדים אז גם אתם תגיעו להרבה יותר חולים קשה בבתי חולים, אני מניח שתדרשו להחלטות בנוגע לטיפולים אלקטיביים וכולי. מהם אותם הצעדים שאתה, כמנהל בית חולים כרמל הרפואי, חושב שצריך לנקוט ולא ננקטים עכשיו?
"אני אפריד את הדברים לשניים, היערכות בתי בתי-החולים, אני חושב לפחות לפי מה שקורה בשיבא ומה שאני יודע שקורה גם במרכזים הרפואיים אחרים, אנחנו כשהכוננות ירידה, מספר החולים ירד, לא הפסקנו את הפעילות שלנו ואת ההיערכות שלנו. גם ברמת התכנון, גם ברמת ההצטיידות וגם ברמת ההכשרה, לא קיבלנו לזה יותר מידי גיבוי מהסביבה, בעיקר היה יוזמות מקומיות של אחד מהמרכזים. המרכז הרפואי שיבא ערוך להרבה יותר חולים, גם חולי קורונה וגם חולים אחרים שידפקו על דלתותינו בוודאות בחודשים הקרובים ובטח לקראת החורף. ההיערכות הזאת, אסור שתפסיק.
"חייבים המשיך לחזק את המערכת, ברמה הלאומית או ברמה היותר רחבה הצעדים שננקטים עכשיו הם נכונים, טובים אבל הם פשוט לא ננקטים. עובר המון המון זמן בין רגע שמועלית הצעה עד הרגע שהיא מיושמת ובפועל היא גם לא כל כך מיושמת. אנחנו רואים שהם דיברו על סגרים בערים אדומות - עדיין מדברים. בסוף הם משנים את הדעה, מבלבלים את הציבור, נשמעות דעות מכל הכיוונים, אנשים לא סומכים על ההנחיות ולכן חלק מהם לא מקיימים אותם ולכן אנחנו רואים את ההמשך של התפרצויות.
"אני גר ברעננה, יש עכשיו התפרצות ברעננה בגלל התיכוניסטים שעשו מסיבה, שזה מאוד מאוד חשוב לחגוג את סיום 12 שנות לימוד, אבל חוסר אחריות משוועת גם של החבר'ה האלה, אבל הם ילדים, ובעיקר של ההורים שלהם שאפשר לדבר הזה לקרות, ועוד תמכו בזה. למה הם עשו את זה? כי הם לא סומכים על מה שאנחנו כמערכת אומרים להם, ואנחנו חייבים להיות הרבה יותר ברורים, אנחנו גם חייבים לשים לנוכח הציבור איזה שהיא תוכנית שיבין מה המדרגות, לאן אנחנו הולכים, מה השלב הבא, מה יהיו התנאים שבגללם אנחנו נצטרך להחמיר את הסגרים, להגיע לסגר מלא, הדבר הזה מסביב לפינה, זה יכול לקרות בעוד שבועיים, בעוד שלושה. הציבור צריך להיות מוכן, הציבור צריך לדעת, הוא צריך להבין מה הוא צריך לעשות כדי לא להגיע לשם".
אבל חלק ניכר מהתמונה המאיימת שאנחנו רואים כרגע היא תוצאה של הגדלת מספר הבדיקות, שבסופו של דבר מאבחן הרבה אנשים שהם נשאים של הנגיף אבל לא חולים. אולי בעצם צדקה פרופסור סדצקי שמההתחלה אמרה שצריך לבדוק רק את אלה שיש להם סימפטומים ולא להתפזר?
"אגיד בזהירות, אני חושב שפרופ' סדצקי עשתה עבודת קודש ופעלה באמונה אמיתית שמה שהא עושה זה הדבר הנכון, אבל בהסתכלות על התוצאה - התוצאה לא טובה. זו לא האחריות של פרופסור סדצקי או של מישהו אחר ספציפי זה אחריות של התנהלות כלל המערכת ובראש ובראשונה של מי שמוביל את המערכת הזאת, שהביא אותנו בסוף לנקודה שבה אנחנו נמצאים בתחילתו של הגל שני. הגל הזה הוא כמו רכבת משא שנוסעת במהירות איטית, עוד אפשר לשלוט בה, אפשר לעצור אותה וטווח העצירה שלה הוא קצר. מיום ליום היא מאיצה, אתם רואים את זה במספרים. יגיע שלב שבו נרצה ללחוץ על הברקס זה יהיה מאוד מאוד מאוד קשה וייקח הרבה מאוד זמן עד שהרכבת הזאת תעצור".