פרופסור ערן סגל ממכון ויצמן למדע שוחח היום (ראשון) עם אראל סג"ל ויריב אופנהיימר ב-103FM על העדכונים האחרונים באשר למצב נגיף הקורונה בישראל, הבהיר כי הסכנה לא פחתה והנגיף לא נחלש, והדגיש את המחסור בנתונים אמינים על מוקדי ההדבקה העיקריים, שמקשה על ביצוע בדיקות יעילות ובידוד אפקטיבי: "מטריד מאוד שאנחנו נמצאים כמה חודשים לתוך הקורונה ועדיין לא יודעים מהם המקומות בהם קורות הדבקות באופן סטטיסטי ורחב. כשאין את המידע הזה, על סמך מה אפשר לקבל החלטות אלו פעילויות להגביל ואלו לא?".
ראשית נזכיר שהבוקר התפרסם כי היו 6.5% מאומתים בבדיקות בשבת.
"נכון".
זה המון.
"נכון. זה מספר גבוה, נכון. אם אנחנו מסתכלים בממוצע שבועי, בעצם אנחנו רואים מתחילת הגל הראשון, בשיא הגל היינו ב-8% בדיקות חיוביות בממוצע שבועי. בימים האחרונים היינו על 5%, אתמול 6.55%, נכון זה גבוה, צריך להבין שבמצב שבו אנחנו כרגע הרחבנו את מדיניות הבדיקות ובודקים אנשים ללא תסמינים, רק בגלל שבאו במגע עם חולה מאומת. למשל ילד בכיתה נדבק, בודקים את כל הכיתה. ברוב המקרים לא תהיה הדבקה ולכן רוב הבדיקות, ורואים את זה, יוצאות שליליות. כשזה קורה זה אומר שיכול להיות שיש חסם שנובע ממדיניות הבדיקות, שאנחנו מסתכלים על בין %5-6 ואולי נגיע ל-8% של בדיקות חיובית, אם בסך הכול יש 30,000 בדיקות לבצע ביום, זה שם חסם של 2,500 נדבקים שאנחנו יכולים לאתר ביום. מה התרחיש שיכול להיות מדאיג? יכול להיות שבימים הקרובים נראה שאנחנו מתייצבים במספר הנדבקים, במספר שאנחנו מאתרים ליום והוא יעמוד על 2,000 בצורה יציבה, נחשוב שאנחנו בסוג של בלימה במגיפה כשבפועל הסיבה שאנחנו רואים יציבות זה רק בגלל אותה מגבלה של הכמות שאנחנו יכולים לאתר ביום, אבל בפועל ממשיך אותו גידול מערכי. זה בלתי נשלט ואת זה נראה, אם זה נכון, זה יהיה מטעה ונגלה את זה בעוד שבועיים-שלושה שנראה שמספר החולים קשה עולה בקצב יותר גדול ממה שאנחנו רגילים לראות".
אין קורלציה בין המאומתים לקשים, אנשים חשים כי הסיכוי להידבק גבוה אבל הסיכוי לחלות נמוך.
"זה בפירוש לא נתמך בנתונים, בגל הראשון רואים ש-3% מהנדבקים הפכו לחולים קשים, בגל השני זה עומד כרגע על 2%, למה הפער? יש לזה כמה סיבות, האופי של האנשים שנדבקו השתנה עכשיו. המבוגרים שומרים יותר על עצמם והייתה הדבקה יותר גדולה של הצעירים, וזה מסביר חלק מהעניין. אם עושים ניתוח לפי גילאים רואים שאותו אחוז של אנשים מעל גיל 60 שבסופו של דבר הפך לחולה בגל הראשון, הופך לחולה קשה גם בגל השני. אין שום עדויות שהנגיף נחלש או שמשהו השתנה בסיכוי להפוך לחולה קשה. השינוי נובע גם ובעיקר משינוי באופי האנשים שנדבקו כרגע".
שמעת את החשיפה של מעיניי הישועה הבוקר אצל גולן יוכפז וענת דוידוב? עד כמה זה יכול לקרות בעוד מקומות? בתי חולים הם מקום מועד לפורענות, מה יקרה אם יתחילו לבודד בתי חולים שלמים?
"נכון, זה מטריד ומה שיותר מטריד זה שאנחנו נמצאים עכשיו כמה חודשים לתוך האירוע של הקורונה ואין לנו עדיין הבנה של מהם המקומות בהם קורות הדבקות באופן סטטיסטי ורחב. כשאין את המידע הזה אז על סמך מה אפשר לקבל החלטות אלו פעילויות להגביל ואלו לא? זה לא על בסיס נתונים ובעיני יש פעולות שאנחנו יכולים לעשות כך שבקלות נוכל להגיע למידע הזה. בכול יום נשלחים אלפי אנשים לבדיקה רק כי באו במגע עם חולה מאומת, הרי אנחנו יודעים מה אופי המגע. אם היינו רושמים את אופי המגע - בגלל מפגש בבית כנסת, בית קפה, מסעדה, חתונה או בבית, אם זה היה מתועד בצורה ממוחשבת היינו עושים סטטיסטיקה על מאה אלף אנשים שעברו בדיקה. היינו יודעים מה המגע בגינו עברו בדיקה והיינו רואים איזה אחוז מכל אחת מהפעילויות השונות גרם להדבקה".
בנט טען ש-25% נדבקו בבית וזה המיעוט שבמיעוט. בחלק גדול מהחולים המאומתים לא ידוע מה מקור ההדבקה.
"בדיוק".
לכן לבוא ולומר שהרוב נדבקו בבית זה לא מדויק כי לא יודעים את זה באופן ודאי.
"המידע פשוט באמת לא קיים ויש דרך פשוטה, היום קופות החולים שולחות את האנשים לבדיקות אז הקופות יכולות לכתוב אם זה בגלל תסמינים, אם זה בגלל מגע עם חולה ולרשום מה אופי הפעילות ויהיה ניתן לעשות סטטיסטיקה. ברגע שאתה יודע מה היו המקומות ואיזה סוג פעילויות גורמות להדבקה, אז את ההגבלות אתה עושה שם. בבריכת שחייה אין כמעט אירועי הדבקה אז אין סיבה לסגור, תדע איזה פעילויות להגביל ואיזה לא. תדע את מי כדאי לתעדף לבדיקה, אם מישהו בא במגע באוטובוס ותגלה שבאוטובוסים נדבקים הרבה, אותו אתה תתעדף לבדיקה ובידוד. גם היום שולחים אנשים לבידוד רק בגלל מגע עם חולה מאומת, אבל יהיה ניתן לדעת שבפעילויות בעלות אופי מסוים נרצה לשלוח את האנשים האלה יותר מאשר אחרים".
כחצי שנה מאז פרוץ המשבר העולמי, אבל עולם המדע עדיין לא יודע מספיק על המחלה.
"אני מבין לחלוטין ונכון, זה משהו חדש, זה נגיף חדש שלא חקרנו בעבר. הוא יוצר מחלה שפעם ראשונה אנחנו רואים אותה. הרבה מאוד מחקר נעשה עכשיו בקצב מאוד גדול בעולם, יש הרבה תובנות שאנחנו מייצרים ומתקדמים בהבנה, אבל זה נכון שעדיין יש הרבה דברים שאנחנו לא יודעים. רב הנסתר על הגלוי, אין ספק. אנחנו כן יודעים וזה אתה מסתכל גם במספרים, שהנגיף הזה הוא בפירוש לא שפעת, וכמות האנשים שבסופו של דבר שהופכים לקשה ולצערנו נפטרים בגלל הנגיף הרבה יותר גדולה מזו של שפעת. אנחנו יודעים ויש על זה עדויות שההשפעות של הנגיף הזה ארוכות טווח, ויש אנשים שגם אם הייתה להם מחלה קלה ולא הפכו לחולים קשים הם מושכים עמם את התסמינים אחר כך לתקופות אפילו מאוד ארוכות".
הבדיקות מדויקות? השתפר מדד הדיוק?
"יש שני כיוונים לבדיקה, ברגע שמישהו יוצא חיובי התוצאה הזו היא ברמת אמינות מאוד גבוהה, ברגע שמישהו יוצא שלילי אז יש אחוז דווקא לא מבוטל שאנחנו לא בוודאות יודעים שהוא באמת שלילי. בגלל זה מישהו שבבידוד ועובר בדיקה ויוצא שלילי לא יוצא מהבידוד. יש סיכוי שלא ייצא חיובי מכל מיני סיבות, גם טכניות וגם מסיבות ביולוגיות, שיכול להיות שכמות הנגיף שהתפתחה אצלו בזמן הבדיקה לא הייתה מספיק גבוהה אבל יום לאחר מכן כן הייתה מספיק גבוהה".