חודשים ספורים חלפו מאז שנגיף קורונה נכנס לחיינו, וזה כנראה היה רק עניין של זמן עד ששוק הבדיקות הפרטיות יצבור תאוצה. “בדיקת הקורונה שלנו 95% מדויקת”, מסביר נציג מכירות של חברה שמציעה את מרכולתה ברחבי הרשת. "היא של חברה גרמנית שמייצרת בסין, באישור מנהל הבריאות האירופי. אין פה משחקים. זו בדיקת מטוש שמכניסים ללוע ולנחיר, יש חומר ניגוד, והתשובה מתקבלת בתוך רבע שעה. הבדיקה לא מתבצעת במעבדה. זו בדיקה עצמית, כמו של הסטרפטוקוק. בעיקרון היה צריך לקבל אישור של ה־FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי), אבל האמריקאים לא רוצים להכניס את זה אליהם”, הוא אומר. המחיר, למקרה שתהיתם, הוא 150 שקלים.

חברה נוספת, המגדירה את עצמה כ”חברה לשירותי רפואה מתקדמת”, מציעה בדיקות המתבצעות בבית הלקוח: “בדיקות דם, כדי לבדוק אם היית חולה בעבר ופיתחת נוגדנים, או בדיקת רוק עם מטוש, כדי לדעת אם את חולה עכשיו”. הבדיקות מוצעות בשני מסלולים: מואץ, כלומר תוצאות בתוך 24 שעות, ואטי, עם התחייבות לתוצאות בתוך 72 שעות. המחירים בהתאם: 2,050 שקלים לבדיקת רוק ו־1,950 שקלים לבדיקת דם במסלול ה־72 שעות, ו־2,350 שקלים תמורת בדיקת רוק ו־2,250 שקלים לבדיקת דם במסלול ה־24 שעות. הבדיקה, כך מסבירה נציגת המכירות, נשלחת למעבדות של המרכז הרפואי הדסה. 

בחברה אחרת מסבירה נציגת המכירות: “עצרנו לכמה ימים בגלל העומס”, ומציעה לנסות שוב בעוד כמה ימים, לא לפני שהיא מספרת שהבדיקה שהם עורכים, שמבוצעת בבתי המטופלים תמורת 1,300 שקלים, נשלחת למעבדה של בית החולים איכילוב. מסיבות שאינן ברורות, בחברה אחרת כלל לא משיבים לטלפון או להודעות הנשלחות אליהם.

וזהו רק טפח משוק בדיקות הקורונה הפרטיות. במועצה המקומית סביון פרסמו לאחרונה סקר קצר בקרב התושבים, שבמרכזו השאלה אם יהיו מעוניינים בבדיקת קורונה שתיערך ביישוב על ידי חברה פרטית. ישראל זרי, דובר המועצה, מספר על היענות גבוהה של התושבים ליוזמה, שבמסגרתה הבדיקות יישלחו למעבדות בהדסה. המחיר לבדיקה פרטנית: 1,000 שקלים, קצת פחות לבדיקה קבוצתית. “אנו עובדים כרגע על תיאום יום שבו יגיעו נציגים מהדסה לקיום הבדיקות ביישוב”, אומר זרי.

גם במעבדות בתי החולים עסוקים מאוד: “הדסה מדיקל”, חברת שירותי הרפואה הפרטיים של בית החולים הדסה, מציעה למתעניינים בדיקת קורונה פרטית בתשלום ללא צורך בהפניה מהרופא, אבל בתשלום מותאם דחיפות: תשובה של עד 78 שעות תמורת 603 שקלים, תשובה של עד 54 שעות עבור 720 שקלים ותשובה של עד 30 שעות תמורת 895 שקלים. “הדסה מדיקל מציעה לראשונה לארגונים, לחברות ולעסקים לבדוק את העובדים באמצעות בדיקות קורונה מהירות ומגוונות, כולל בדיקות לטסים לחו”ל”, מצוין באתר.

בדיקות קורונה. צלם: רפי קורן, באדיבות בית החולים הלל יפהבדיקות קורונה. צלם: רפי קורן, באדיבות בית החולים הלל יפה

בבית החולים אסף הרופא עולה בדיקה פרטית 517 שקלים. נציגה מסבירה שאפשר להגיע לביתן שליד תיירות המרפא בין השעות 10:00 ל־13:30, ולקבל בתוך 24 שעות תוצאות דרך קופת החולים של הנבדק. באיכילוב, מחיר בדיקה פרטית הכוללת ייעוץ רפואי, בדיקת סרולוגיה ובדיקת מטוש הינו 511 שקלים. התשובה ניתנת עד 24 שעות. 

פערים חברתיים

העלייה במספר הנדבקים, הקושי לעמוד בביקוש הרב לבדיקות, וההמתנה הארוכה לביצוע הבדיקה ולקבלת התוצאות – כל אלו הובילו לגידול בשימוש בבדיקות קורונה פרטיות, שעוברים ברוב המקרים מי שיכולים להרשות את זה לעצמם. אך האם כל הבדיקות הפרטיות האלו אמינות?
כיום מבוטחי קופות החולים זכאים לקבל הפניה לבדיקת קורונה בקופות החולים, בהתאם להחלטת הרופא המטפל, ובכפוף לקריטריונים שקבע משרד הבריאות.

החוקרים והרופאים שהתראיינו לכתבה מסבירים כי נכון להיום, ישנם רק שני מדדים אמינים שיכולים לקבוע אם אדם חולה בקורונה או לא. השיטה המאושרת היחידה משלבת צילומי ריאות עם דגימה באמצעות מטוש. בגלל היעדר האפשרות לבצע שיקוף ריאות למאות אלפי אנשים, הבינו אנשי הרפואה שאצל חולים עם רמת תסמינים מסוימת אפשר יהיה לאתר את הווירוס בדרכי הנשימה העליונות, עמוק בתוך האף או בלוע. זאת באמצעות תהליך של מיצוי והפקה של החומר הגנטי של הווירוס, שנשאר על המטוש. 

בתהליך הקיים המאושר, שמתבצע במכונה בשם “ג’ין אקספורט”, יש שני מסלולים: האחד אורך בין 4.5 ל־6 שעות ואפשר לבצע במסגרתו כמה בדיקות במקביל. מחירו נע בסביבות 100 שקלים למעבדה. המסלול השני מאפשר את ביצוען של בדיקות בודדות בפרק זמן קצר יותר, שעולות למעבדה כ־150 שקלים לדגימה. אגב, מכשיר אמריקאי, שנועד במקור לזיהוי סטרפטוקוק, קיבל אישור של ארגון הבריאות האמריקאי לזיהוי קורונה, אבל לא אושר בארץ בשל אחוזי זיהוי נמוכים.

במשרד הבריאות מנסים זה זמן להילחם בשוק הפרטי הזה. מנכ”ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, יצא נגד הניסיון להכניס את בדיקות הקורונה לשירותי הרפואה הפרטית, כדי למנוע פערים חברתיים בבדיקות. מנכ”ל משרד הבריאות הנכנס, פרופ’ חזי לוי, הורה השבוע לבתי החולים להפסיק למכור בדיקות קורונה תמורת כסף פרטי, ולהיצמד רק להוראות משרד הבריאות ולקריטריונים הקליניים שקבע המשרד לביצוע הבדיקות. אלא שכאמור, ככל שהעומס על המערך הלאומי גובר, נראה שהבדיקות הפרטיות רק יפרחו.

איך הגענו למצב שכל אחד יכול? “בשורה התחתונה, אנחנו נמצאים בבלבול כי אין יד מכוונת”, אומר פרופ’ אשר אלחיאני, מרצה במחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת אריאל, ולשעבר מנהל בית החולים מאיר בכפר סבא ומנכ”ל קופת חולים מאוחדת. “התחלנו בכך שבמשרד הבריאות אמרו: אין צורך בבדיקות. אחר כך אמרו: נעשה רק ליחידי סגולה ורק במעבדה אחת בארץ – בשיבא. משם התעורר הדיון אם יש מטושים או אין מטושים, וכזכור, הוציאו מטוס מיוחד לדרום קוריאה. והכל נעשה בדחיפות כאילו לא הייתה התראה מראש על התפרצות הווירוס, וכאילו יש גבולות לווירוסים. הייתה תפיסה מקובעת שלפיה לא צריך בדיקות ולא צריך להכשיר מעבדות. קופות החולים התחננו בהתחלה: תעבירו לנו את הבדיקות, אבל במשרד הבריאות המשיכו להתעקש שרק מד”א יעשו, ויעבירו את התוצאות מנייר לנייר, כך שגם הצטברו שגיאות באשר לתוצאות".

פרופ' אשר אלחיאני. אלבום פרטיפרופ' אשר אלחיאני. אלבום פרטי

"בין לבין ביצעו בדיקות – לא למי שבאמת היה צריך. משם זה עשה קפיצה לצד השני, כלומר בדיקות לכל מי שחפץ בכך, והגענו כבר לכ־30 אלף בדיקות ליום. לכל קופה אינדיקציות משלה, משרד הבריאות לא נותן הנחיות ברורות ואין מדיניות. כך יוצא שמי שבאמת צריך בדיקה, יושב ומחכה כמה ימים טובים. יש לי חולים שמחכים חמישה־שישה ימים לבדיקה, ובדרך מתפתח שוק שלא ברור לי. חלק ממנו מסחרי, כמו בהדסה ואיכילוב למשל. במקביל התחיל שוק של בדיקות פרטיות שאין להן שום תוקף או ערך, פרט לזה שהן מפרנסות את היבואנים. שולי הרווח של הבדיקות הפרטיות עומדים על 400%־500%”. 

צעדים קריטיים

פרופ’ אלחיאני מוטרד מאוד מהשאלה מה ילד יום: “מי יעשה את החקירה האפידמיולוגית? במה קידמה אותנו עריכת הבדיקות בהתמודדות עם המחלה? לא ייאמן שאנחנו חודשים ספורים בתוך המגיפה, ומדינת ישראל המהוללת והטכנולוגית לא סגרה את המעגל הזה שכולל שלושה צעדים קריטיים: בדיקה, איתור ומעקב. מה צריך? לקבוע מדיניות שאוסרת ביצוע בדיקות שלא באישור משרד הבריאות. בסך הכל בישראל אין יותר מעשר מעבדות שבודקות קורונה. גם המעבדה הכי משוכללת אינה יכולה לעמוד בעומס, מה גם שיש כאלה שלא עובדות בשישי ושבת. לא ירחק היום שהמעבדות יקרסו לחלוטין. בדיקות ילכו לאיבוד. במשאב הלאומי הזה, שהוא חיוני ומוגבל מאוד, צריך להשתמש בשכל”. 

“מאחר שאיכות ביצוע הבדיקה תלויה בהכשרת הדוגם, יכול להיות שיהיו טעויות בתוצאות: אנשים יכולים לקבל תשובה שלילית, ובבדיקה אחרת, יקבלו תשובה חיובית”, אומרת ד”ר אהובה ספיץ, ראש החוג לסיעוד במרכז האקדמי לב. “ משרד הבריאות הוא הרגולטור במדינת ישראל, ויש לו את המנדט לקבל החלטה בנוגע לבדיקות. ברגע שיש מקום לפרשנות, אי־בהירות או אי־ודאות, זה עלול להוביל לקיום של מסלולים עוקפים כגון מעבדות פרטיות. בדיקות פרטיות עלולות ליצור פערי מעמדות, כאשר בפריפריה יסתפקו בבדיקות של קופת חולים ובמרכז ישלמו על בדיקה פרטית. בנוסף, להיכן תדווח תוצאת בדיקה שבוצעה במעבדה פרטית? מה שמשרד הבריאות צריך לעשות בעיקר זו הסברה לציבור לגבי ביצוע בדיקות ומשמעותן כדי להפחית חרדה בציבור”.

דד

על פי ד”ר עדו ליברמן, מרצה בחוג לסוציולוגיה באקדמית גליל מערבי ומנהל מדעי של מכון מסקר, הפנייה של הציבור הישראלי לבדיקות פרטיות “היא עוד ביטוי לחוסר האמון של החברה הישראלית בהנהגה הנוכחית. חוסר האמון הציבורי הוא מצע פורה לקונספירציות סביב נגיף קורונה ומהימנות הבדיקות. כל ניסיון למנוע את הבדיקות הפרטיות רק ייצור שוק שחור כי הבדיקות הפרטיות הן לא יותר מתסמין לבעיית חוסר האמון. ברור לכל כי חוסר האמון לא נולד לבד, תמיד יש גורמים שדוחפים ומנסים לחבל באמון של הציבור בממסד. אי אפשר להילחם בחוסר האמון של החברה. צריך לחזק את האמון כדי שנוכל לראות פחות ניסיונות להתמודדות עצמאית מול הנגיף”.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: “בדיקות המעבדה לקורונה הן משאב לאומי. בהתאם לכך חל איסור לעשות בדיקות פרטיות. בנוסף, בחלק מהמקרים מדובר בבדיקות שאינן נעשות על פי הסטנדרטים המקובלים”. לא התקבלה תגובה לשאלה אם תוצאות הבדיקות הנערכות במסגרות פרטיות מועברות למשרד ומרוכזות על ידו.