מול אלפי הישראלים שיצאו בשבועות האחרונים לרחובות ברחבי הארץ על מנת למחות על מדיניות הממשלה בנוגע למשבר הקורונה, הולכות וגוברות הקריאות לאסור את קיום ההפגנות הללו מחשש שהתקהלויות כה גדולות יובילו להדבקה המונית בנגיף. אך האם ריכוזי קהל כאלה אכן מסכנים את בריאות הציבור ומובילים להדבקה המונית?

"אין כרגע הוכחה אפידמיולוגית שמדובר במדגרה", טוען פרופ' חגי לוין, אפידמיולוג מבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה. "אין לנו נכון לעכשיו עדויות להדבקות המוניות בהפגנות - לא בישראל ולא בחו"ל. חולים יהיו בכל מקום. השאלה היא אם היו הדבקות במיקום ספציפי. אם אדם שנמצא חיובי נכח בכל מיני מקומות - זה לא אומר כלום. השאלה היא אם יש הוכחה בחקירה אפידמיולוגית להדבקה בהפגנה, ועד כה לא ראיתי פרסום כזה של משרד הבריאות. ברוב המקרים מנסים לאתר את מקום ההדבקה של כל אדם שאובחן כנדבק, ועד כה לא ראיתי נתון רשמי המתייחס לנדבקים בהפגנה".

הנחיות התו הסגול מגבילות התקהלויות בימים אלה עד ל־20 איש, אך הפגנות הוחרגו מהגבלות אלו. המתנגדים להחרגה זו חוששים כי הצפיפות הגדולה באירועים מהסוג הזה תהפוך אותם למוקד התפרצות מן המעלה הראשונה. אלא שישנם גורמים בהפגנה שעשויים לשנות את תמונת המצב הזו.

“באופן כללי, הסיכון להדבקה באוויר הפתוח קטן בעשרות מונים מהסיכון במקום סגור”, אומר פרופ’ לוין. “חוקרים בארצות הברית ניסו לבדוק אם יש קשר בין נוכחות בהפגנה לבין הסיכון בהדבקה, ולא מצאו עדויות לסיכון מוגבר בהפגנות. אנחנו כן יודעים שאפשר לצמצם את הסיכון על ידי מסיכות או על ידי תנועה ממקום למקום. ההנחה היא שבתהלוכה הסיכון קטן מאשר בהתגודדות במקום אחד. גם פיצול של ההפגנה למספר מוקדים יקטין את הסיכון. ברור ומוסכם שיש פעולות שרצוי לבצען על מנת להקטין את הסיכון: לעטות מסיכות, לא לצעוק ולא להשתמש בכלי נשיפה”. 

פרופ' חגי לוין (צילום: האוניברסיטה העברית)פרופ' חגי לוין (צילום: האוניברסיטה העברית)

לא כמו חתונה

כאמור, כיום לא קיימים נתונים רשמיים לגבי מקרי הדבקה בהפגנות בישראל. על פי הודעת משרד הבריאות, בהפגנה שהתקיימה לפני כשבועיים בכיכר רבין בתל אביב, ובה נכחו כעשרת אלפים איש, נכח חולה קורונה מאומת, ששהה במקום בין השעות שבע לתשע וחצי בערב. הנתונים התקבלו בעזרת האיכון הסלולרי. אלא שעד כה לא דווחה שום קפיצה דרמטית בתחלואה בקרב אלפי המשתתפים בהפגנה הזו.

“אין נתונים ברורים על הפגנות כי זה תלוי גם בהתנהגות המפגינים שם”, מסביר פרופ’ עמוס פנט, וירולוג מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית. “יש נתונים על ריחוק אנושי ושימוש באמצעים נוספים כמו מסיכות. כלומר, אם אנשים בהפגנה מפוזרים ורחוקים מעל שני מטרים זה מזה, זה אמור להספיק. צריך להדגיש שיש הבדל עצום ביכולת ההדבקה בחללים סגורים ובחוץ. בחוץ האוויר זורם והנגיף מתפזר, התרסיס שיוצא מהפה כשמדברים וצועקים - מתפזר. גם כשעומדים בשקט, זה בטוח יותר. בהפגנה בכיכר רבין סימנו על הכיכר איקסים, ואנשים עמדו עליהם. אני חושב שזה רעיון מצוין. אני לא חושב שאפשר להגיד באופן גורף שהפגנות הן מסוכנות. זה תלוי בקהל ובמשטרה לא פחות”. 

באיזה אופן זה תלוי במשטרה?
“אם המשטרה הודפת את המפגינים, וכתוצאה מכך גורמת לצפיפות, הסיכוי להדבקה יעלה. באחריות השוטרים לדאוג שלא יהיו צפיפויות. על המשטרה להתריע על כך בפני המפגינים כי הם דואגים לבריאותם. פרמטר נוסף הוא גיל המשתתפים. לדעתי, מארגני ההפגנות צריכים להמליץ לבני 70 ומעלה לא להגיע או לעמוד במרחק גדול ממוקד ההתרחשות המרכזי. אנחנו יודעים היום שיש הבדל עצום בפתוגניות של הנגיף בין קשישים לצעירים, וידוע ש־70% מהנדבקים הם אסימפטומטיים, כלומר אין להם תסמינים, והם עוברים את ההדבקה ללא ידיעה כלל.

"ככל שעולים בגיל, זה מגביר את החשיפה והסכנה. עוד פרמטר הוא המיקום בהפגנה. השורות הראשונות מול הדוברים הן לרוב צפופות יותר מאשר אלו המרוחקות. יש הרבה פקטורים שמשפיעים על הסיכוי להדבקה, ואי אפשר להגיד בצורה כוללנית שהפגנות הן מדגרות להדבקה. חתונות, לצורך השוואה, הן כן מדגרה כי חלקן נערכות באתרים סגורים, וליד דוכני האוכל תמיד יש צפיפות, ויש ריקודים וכו’. אני סבור שתפקיד המארגנים והמשטרה הוא למנוע צפיפות, להקפיד על עטיית מסיכות ולהנחות אנשים מבוגרים לעמוד בצד או לא להשתתף כלל”. 

הפגנות המחאה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו מול המעון בירושלים (צילום: מרק ישראל סלם)הפגנות המחאה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו מול המעון בירושלים (צילום: מרק ישראל סלם)

מחלה קהילתית

רבים מהמומחים אשר אינם רואים בהפגנות מדגרות קורונה פוטנציאליות בהכרח – מסתמכים על המחאות הרבות שנערכו בארצות הברית בעקבות מותו של האזרח השחור ג’ורג’ פלויד. למרות ההתרעות הרבות, לא נמצאו שם נתונים על קשר בין המחאות להדבקות המוניות. ביוני 2020 אף הצהיר סגן הנשיא מייק פנס כי "חלפו כמעט שבועיים ממועד ההפגנה הראשונה ולא ראינו עלייה במספר מקרי ההידבקות החדשים... לא נראה שגל הפגנות המחאה האלימות הוביל לעלייה בתחלואה".

“אנחנו חושדים שאין עלייה בהדבקה כתוצאה מהפגנות, וגם לא נרשמה עלייה בארצות הברית שבה היו מוקדי הפגנה רבים”, אומר ד”ר אורן קובילר, וירולוג מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב וחבר עמותת “מדעת”. “אמריקה היא המקום היחיד שהיו בו הפגנות מסיביות, ואפשר לסמוך על נתוני ההדבקה שם. אנחנו לא רואים הדבקות שם, ולכן לא חושבים שהפגנות בחוץ מהוות מוקד להדבקה המונית. גם אצלנו בארץ עברו למעלה משבועיים, ולא רואים עדיין עלייה בהדבקות. מוקדי ההדבקות אצלנו לאו דווקא קשורים לאנשים שהשתתפו בהפגנות, ולכן אנו לא חושבים שזה מהווה מוקד. כל עוד שומרים בהפגנות על מסיכות, הסיכוי להדבקה לא נראה לי מאוד גבוה. ברגע שיפסיקו לשמור, אנחנו נהיה בבעיה גדולה יותר”. 

בנוסף, מסביר ד”ר קובילר, לא כל נדבק מעביר את הנגיף באופן זהה, ולכן קשה להוכיח מקור לשרשרת הדבקה המונית. “ידוע לנו ש־10% מהנדבקים אחראים ל־80% מההדבקות, כלומר לא לכל נדבק יש סיכוי הדבקה זהה", הוא מסביר. "לא ידוע עדיין למה אדם אחד יכול להדביק 30 איש, ואדם אחר לא ידביק אף אחד. זה כנראה תלוי בעוצמת הנשימה, בעוצמת הקול שלו, איפה הוא שהה וכו’. ייתכן שהחולה בהפגנה בכיכר רבין היה פחות מידבק. היה דיווח בארצות הברית על שני ספרים שהיו חולים מאומתים עם חום, עבדו עם מסיכות וטיפלו ב־147 לקוחות. איש מהם לא נדבק. מכאן חשיבותן של המסיכות שמקטינות מאוד את הסיכון. בכל מקרה, הסטטיסטיקות לא מדברות על הדבקות המוניות בהפגנות”.
“יש בצד אחד את בריאות הציבור, ובצד השני כלכלה וזכויות אדם והזכות להפגין”, מסביר פרופ’ מנפרד גרין, ראש התוכנית הבינלאומית בבית

הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה. “האחד הוא לא נגד השני. תפקידי הוא לשמור על האוכלוסייה בריאה כדי שתהיה כלכלה טובה ושתישמר הזכות להפגנה. אני בעד הזכות להפגין, אבל גם צריך לזכור שאם לא נעשה את הדברים הנכונים עכשיו, המצב יידרדר. עלינו לצמצם התקהלות ולעטות מסיכות אף ופה, אנשים צריכים להפנים שזה מה שמונע הדבקה. העובדה שזה באוויר הפתוח מצמצמת את הסיכון להדבקה, אבל לא מונעת אותו, ואם יש צפיפות, הסיכון להתפרצות גובר. המחלה היא קהילתית. אם לא נדאג לצמצם אותה למינימום, לא נוכל להגיע להפגנות. אז חייבים לשים את הפוקוס על ההיבט הבריאותי ולאזן בין התחומים”. 

“במדינה דמוקרטית צריך להיזהר לפני שאוסרים הפגנות, וצריך לבוא עם נתונים ברורים”, מסכם פרופ’ פנט. “אני מקווה שעכשיו, כשמכריזים על הקמת מערך חקירות אפידמיולוגיות, יהיה מסד נתונים שלפיו ניתן יהיה לעבוד בצורה מושכלת”.