הממונה על הטיפול בקורונה, פרופ' רוני גמזו, החליט לאמץ את המודל של בית החולים "איכילוב" כמודל המרכזי. זאת, לאחר שהמודל הצליח לחזות את מספר החולים הקשים בקורונה במהלך השבועות האחרונים. פרופ' אלי שפרכר, סמנכ"ל מחקר ופיתוח ומנהל מערך העור ב"איכילוב", הסביר היום (שני) בתוכניתם של ענת דוידוב וגולן יוכפז ב-103FM על המודל שלו ומדוע הוא הצליח במקום בו המודל של משרד הבריאות נכשל. בהמשך, התייחס הפרופ' לאפשרות שיוטל סגר כללי.

יוכפז: אתה חלק מהמערך של הקורונה בראשות פרופ' רוני גמזו. אתה אמור לספק לכל המדינה את נתוני המודל שלך. תסביר לנו איך המודל עובד ואיך הוא מצליח לקלוע פעם אחר פעם.
"החוזקה של המודל היא גם במידה מסוימת חולשתו. הוא מסתכל אחורה בטווח המאוד קצר, בוחן את המקרים החדשים לבין המקרים הקשים, משליך את הקשר הזה קדימה לעתיד הקרוב. 

יוכפז: בשפה פשוטה מדובר בנוסה מתמטית?
"נכון, אבל משהו מאוד פשוט, מאוד בסיסי".

יוכפז: אין מחשבי על ועיבוד וקליטה וכו'.
"נכון".

יוכפז: מידע שמסונכרן בענן וכו'?
"ממש לא, משהו מאוד פשוט, לכן גם בניגוד למודלים מאוד מתוחכמים הוא לא רואה רחוק".

יוכפז: לא רואה רחוק זה אומר שבועיים-שלושה?
"משהו כזה. המודל נבנה על מנת לתת לבית החולים אמות מידה איך להיערך, מול מה אנחנו צפויים לעמוד בעוד זמן קצר, זה מאפשר לנו לפתוח מחלקות, לסגור מחלקות. זה אחד הכלים, יש עוד כלים שמשמשים אותנו לקבלת החלטות".

דוידוב: כל שבועיים אתם מחשבים את מספר החולים קשה והמונשמים ועל פי זה אתם עובדים?
"כן. אנחנו בגל הזה מתרכזים במספר החולים הקשים. הם אלה שמהווים את עיקר העומס על המערכת, מולם אנחנו צריכים להיערך. מספר המונשמים ירד מאוד לעומת הגל הראשון, בגלל שינוי במדיניות הטיפול בחולים".

יוכפז: תחילת-אמצע אוגוסט, איפה נעמוד?
"כרגע אנחנו מדברים על מודל, למעשה לא מדובר במודל אחד אלא משתמשים בכמה מודלים. אנחנו מנסים לגזור את התחזית מהמקומות איפה שכל המודלים מצביעים על אותו מספר. למשל, באמצע אוגוסט אנחנו אמורים להיות במקרה הטוב סביב 300 חולים קשים, ובמקרה הפחות טוב עם 500 חולים קשים".

יוכפז: זה הבדל גדול.
"הבדל גדול אבל מבחינת בית החולים פחות משמעותי, משום שבסך הכל אנחנו בדרך כלל מקבלים 15-10%, אנחנו בדרך כלל לא נמצאים בקצוות האלה".

יוכפז: עכשיו זה לא נוגע רק לבית החולים, אלא לכל המדינה.
"אתה צודק.  יש גבולות, בגבולות האלה אנחנו נמצא עבור כל מרכז רפואי. נגיד הטווח הזה - באיכילוב הוא בין 15-10% - טווח קטן יותר שמאפשר בהחלט לבית החולים להיערך בצורה נכונה".

דוידוב: אילו כלים נוספים יש לכם? כלים חדשים?
"אני מניח שמה שאנחנו עושים הרבה עושים. אחד הדברים שמאוד חשובים לנו זה הגיל של הנדבקים החדשים, הוא במידה מסוימת קובע את מה שבעצם צפוי מבחינת תחלואה קשה. אנחנו יודעים שאנשים צעירים יותר נוטים לפתח מחלה פחות קשה, או בכלל לא לפתח את המחלה. כרגע אנחנו יודעים שמספר הנדבקים המבוגרים, אלה שמעל גיל 60, הוא בערך פי שתיים פחות ממה שהיה בגל הראשון. זה מספר שאנחנו עוקבים אחריו ממש בדריכות. אם זה ישתנה גם המודל יצטרך להשתנות".

פרופ' רוני גמזו (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)פרופ' רוני גמזו (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

יוכפז: יש בגל השני הרבה יותר צעירים, פחות מבוגרים, פחות תמותה, פחות הנשמה – תסביר.
"יש כמובן תופעות שהן נובעות גם מהמודעות, התודעה הציבורית. אנשים, לקח להם זמן להבין מול מה אנחנו עומדים, אני חושב שלא רק הציבור - לכולנו לקח קצת זמן להבין מול מה אנחנו עומדים. אני חושב שהיום המבוגרים והצעירים שומרים על המבוגרים, והמבוגרים שומרים יותר על עצמם. הייתה התוכנית של פרופ' גמזו שהצליחה מאוד".

יוכפז: השינוי לא בנגיף אלא בהתנהגות?
"יש דרך אגב גם דיבורים על הנושא הזה".

יוכפז: של שינוי הנגיף?
"שינויים בנגיף ודאי שיש. אנחנו לא לגמרי מבינים האם חלק מהשינויים הופכים את הנגיף ליותר מדבק, בלי  לשנות את היכולת שלו לעשות מחלה יותר קשה. יש שחולקים על הקביעה הזאת".

יוכפז: מה עם סגר? זה ירד מהפרק?
"אני תמיד אומר שאני שומע את השאלה הזאת שיש בעיה ברמת הניסוח. סגר כסגר הוא כמובן כלי מצוין להוריד את התחלואה, הוא מוריד את מספר הנדבקים. אבל זה הישג חולף במידה ואין בעצם ליד הסגר משהו שאנחנו צריכים אותו הרבה יותר, והוא מערך יעיל ומהיר של חקירות אפידמיולוגיות".

דוידוב: פרופ' גמזו הציע להעביר את זה למערכת הביטחון? אתה גם חושב כך?
"בוודאי. יש פה צורך בהקמה של מערך במהירות, ביעילות. אני חושב שבאמת מערכת הביטחון יכולה לספק פה לפחות חלק משמעותי למאמץ הזה".

דוידוב: משרד הבריאות לא יכול להשתלט על כל המערך?
"אני חושב שבעתות משבר, הכוח הוא באחדות ויש צורך לשלב פה את כל הכוחות ואת כל היכולות".

דוידוב: כמה אתה חושש מהחורף?
"זו שאלה גם שמאוד מעניינת, אני חושב שאין לאף אחד תשובה מאוד ברורה. קודם כל אנחנו לא לגמרי בטוחים לאן הולכת התחלואה של הקורונה. אנחנו לא יודעים מתי יגיע החיסון, וכל הנושא של הריחוק החברתי - יכול להיות שתהיה לו גם השפעה על התחלואה בחורף".

יוכפז: זה יהיה פחות דרמטי ממה שחשבנו.
"אי אפשר ממש לדעת את זה בוודאות אבל וודאי שהדברים לא נראים באופן חד משמעי כהולכים להיות חמורים".

יוכפז: שנת הלימודים צריכה להיפתח בזמן? בקפסולות?
"גם פה יש לנתונים משמעות, אנחנו יודעים שיש תחלואה שהיא הרבה פחות גדולה בקרב הילדים. יחד עם זאת, זה באמת מערך שמתנהל בתנאי צפיפות/ נורא קשה לאכוף ריחוק חברתי מסודר וכו'. יהיה צורך לנקוט בפעולות כמו להחליף חלק מהלימודים ללימודים בצורה מקוונת. בוודאי שאין היגיון בלסגור".

דוידוב: מה שברור זה שהמסכות שהן ההגנה הטובה שלנו, ילוו אותנו עוד הרבה זמן.
"אין לי ספק".