ועדת המשנה למדיניות ואסטרטגיה, בראשות ח"כ צבי האוזר, קיימה אתמול את דיונה הראשון, אשר הוקדש לנושא היערכות צה"ל ומשרד הביטחון לסיוע במאבק בנגיף הקורונה – בדגש על סיוע רפואי והערכות לקראת חורף 2020.
בדיון, אשר היה החסוי והבוקר (שלישי) הותרו פרטיו לפרסום, פרופ' חזי לוי, מנכ"ל משרד הבריאות, התבקש על-ידי יו"ר הוועדה להתייחס לנתוני השפעת בחורף רגיל, ולאחר מכן להיערכות המשרד לחורף הקרוב בהשפעת נגיף הקורונה. פרופ' לוי השיב כי בשנה רגילה בוחרים להתחסן נגד שפעת כשני מיליון איש, אולם השנה צפויה דרישה גדולה יותר לחיסונים, והמדינה שואפת גם לתעדף את הקבוצות אשר יחוסנו. מדינת ישראל כבר הזמינה 3 מיליון מנות חיסון לשנה הקרובה, ושואפת להשיג עד 5 מיליון מנות חיסון, אך המדינה לא תקנה מיצרנים שאינה בוטחת באיכות המוצר שלהם, ויש מגבלות של קצב ייצור לחיסונים, והקצאות של מנות שלכל העולם מתחרה עליהן. פרופ' לוי הוסיף ואמר כי קופות החולים אחראיות לביצוע זריקות חיסון רבות בטווח זמן קצר , וכרגע טוענות שיעמדו במשימה, אך בכל מקרה הסיכום שהושג השבוע עם משרד האוצר יביא לתגבור כמות האחיות בקהילה. הוא הוסיף ופירט כי הסיכום הוא בשורה גדולה, כאשר סך הכל יתווספו עוד 1,600 תקני אחיות לבתי החולים, עם עוד אותן 400 האחיות לקהילה. עם זאת, הודה כי מדובר בתקנים זמניים עד ליולי 2021 ולא בתקנים קבועים.
בהמשך, פרופ' לוי נשאל לגבי תרחיש הייחוס של מערכת הבריאות למערכות הנשמה לקראת החורף, ואמר כי תרחיש הייחוס קובע 4,000 מיטות עם יכולות הנשמה, מתוכן 2,000 לחולי קורונה ו-2,000 מיטות הנשמה לחולים אחרים לרבות חולי שפעת. חברי הוועדה הביעו ספקנות באשר ליכולת לעמוד במספר זה, ולכך ענה כי מיטות, בשילוב עם מכונות הנשמה ואמצעים אחרים, יצליחו לספק מענה ל-4,000 חולים, אך הפער הוא בכח האדם – בכמויות הצוותים הרפואיים אשר נדרשים בכדי לטפל במספר כזה של חולים. לטענתו אין אפשרות תקציבית מעשית לאייש את כמות התקנים הקבועה בנהלים למספר כזה של מיטות חולים, ועל כן בתי החולים ייאלצו להסיט כח אדם פנימי, על חשבון פעילויות אחרות. הכשרת רופא טיפול נמרץ דורשת כשנתיים-שנתיים וחצי, ומערכת הבריאות הגבירה את קצב הרוטציות של רופאים ממחלקות שונות, בכדי לתת להם הכשרה והיערכות לקראת אפשרות שיידרשו לסייע בחורף. עם זאת, נכון לרגע זה אין הערכות להביא כח אדם נוסף מחו"ל.
בהתייחסו למערכת הביטחון, פרופ' לוי הביע שביעות רצון משיתוף הפעולה החל מרמת שר הביטחון, מנכ"ל המשרד, חטיבת המבצעים, פיקוד העורף, מפא"ת, 8200, ועוד יחידות רבות שלוקחות חלק.
משה אדרי, עוזר שר הביטחון להתגוננות, ביקש לפתוח את חלקו בדיון בהצגת הרעיון המסדר – להיערך לשגרת חיים בנוכחות הנגיף עד סוף שנת 2021. לשם שליטה בכמויות התחלואה וצמצומה, נדרשת קטיעת שרשראות ההדבקה, על -ידי מענה קליני, חקירות אפידמיולוגיות, בידוד מהקהילה, הסברה והגבלה של התקהלויות. בנוגע לסיוע מערכת הביטחון לנושא הבדיקות, אמר אדרי כי המכון הביולוגי יודע לבצע עד 1,300 בדיקות ביום, וההחלטה היא כי אלה יוקצו רק לתכנית "מגן אבות ואימהות", כלומר לאוכלוסיית המבוגרים שהם אוכלוסיית סיכון. עוד אמר אדרי כי המכון הביולוגי גם פועל לפיתוח חיסונים ולפיתוח נוגדנים לנגיף.
אל"מ מורן עומר, ראש מחלקת מבצעים בצה"ל, אמר כי צה"ל נוקט במדיניות של אחריות מרחיבה בכל הקשור לסיוע למרחב האזרחי, אך חייב במקביל לשמור תמיד על כשירות ורציפות מבצעית. כאשר התבקש על-ידי יו"ר הוועדה להתייחס לסיוע בכח אדם רפואי, השיב כי צה"ל מטפל בכל החיילים החולים בעצמו, ולכן צריך את אנשי הקבע מתחום הרפואה, וממילא אנשי המילואים מתחום הרפואה ממלאים תפקידים במערכת הבריאות באזרחות, ולכן גם נמצאים במאבק בנגיף ולרשות מערכת הבריאות. באשר לסיוע במיטות הנשמה, אמר אל"מ עומר כי צה"ל יודע לסייע למערכת הבריאות בתוספת של עד 200 מיטות, וכן הקצה לעצמו 80 מיטות, בבי"ח 10, לטיפול בחיילים חולים. עוד הוסיף אל"מ עומר כי בכל הנוגע לסיוע לצוותי הרפואה, יש 300 אנשי מילואים המסייעים בבתי החולים, ו-100 חובשים בסדיר את מושאלים למעבדות המבצעות את הבדיקות. אל"מ עומר אמר כי בכל 4 חודשים משתחררים מצה"ל מאות חובשים, אשר ודאי ישמחו לעבוד ולסייע, ומשרד הבריאות יכול להכשיר אותם למשימות סיוע בזמן קצר יחסית.
יו"ר הוועדה הודיע בסיום כי הוועדה תקיים דיון המשך בנושא, אשר יכלול את המשך התייחסות מערכת הביטחון, לרבות התייחסות רשות החירום הלאומית לפעילותה, וכן התייחסות של נציג תיאום פעולות הממשלה בשטחים לנושא ההיערכות אל מול מצב הקורונה ביו"ש ובעזה בחורף.