החוקרים הצליחו לכמת את המידע שנאסף ולתאר במדויק את הממצאים האפידמיולוגיים והסביבתיים. הממצאים סייעו במיקוד אזור ההתפרצות לכדי שכונה מסוימת ואף רחובות בודדים, יספקו לרשויות יכולת זיהוי מוקדם של מוקדי התפרצות, יאפשרו טיפול מדויק בהרבה וימנעו סגרים נרחבים.
"זיהוי שאריות קורונה במי ביוב הוא מאתגר ביותר, בשל החומרים הרבים הקיימים במים, כגון פסולת תעשייתית, העשויים לדלל ואף להרוס את שאריות הווירוס", הסביר פרופסור נדב דוידוביץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "המתודולוגיה הייחודית שלנו אפשרה לנו לגלות ולאתר את הווירוס ולחשב את הריכוז שלו תוך התחשבות בחומרים שהזכרתי. באמצעות אינטגרציה עם ממצאים אפידמיולוגיים, הצלחנו לאתר במדויק את מוקדי ההתפרצות. הממצאים שלנו יאפשרו לרשויות לנקוט בפעולות לצמצום התפרצויות בעתיד. הגישה המדעית-בינתחומית בה נקטנו תמשיך לסייע במיגור הקורונה ומחלות אחרות".
"ניטור מי הביוב הוא כמו בדיקת דם לעיר שלמה", אמר מנכ"ל KANDO, ארי גולדפרב. "הממצאים הראשוניים והמבטיחים מהפיילוט שלנו, מראים שהמערכות המתקדמות שלנו לניטור שפכים יכולות לסייע באיתור מוקדם של התפרצויות ואף לגלות את חומרתן. ביחד עם שותפינו המכובדים מאוניברסיטת בן גוריון והטכניון, הדגמנו שביכולתנו לספק לרשויות תובנות שעל-פיהן ניתן לפעול ולהתריע על מוקדי התפרצות - אפילו לפני שתושביהם מפתחים תסמינים. התקווה שלנו היא שנצליח לסייע לערים ברחבי העולם למנוע סגרים נרחבים ולסייע בטיפול של התפרצויות בעתיד".
KANDO, ביחד עם שותפיה, בהם ניתן למצוא מומחים בעלי שם עולמי מאוניברסיטת בן גוריון ומהטכניון, המגיעים משלל תחומים, כגון וירולוגיה, הנדסת מים, רפואה, אפידמיולוגיה, ביוסטטיסטיקה ומומחים לבריאות הציבור, פיתחו שיטה וטכנולוגיית בינתחומית לניטור רשת הביוב, שהתחילה בבדיקות במפעל טיפול השפכים והתקדמה "במעלה הזרם" לכיוון העיר עצמה. הטכנולוגיה עושה שימוש במערך חיישנים, שהוצבו בשוחות ביוב רבות בעיר, לצד שימוש באלגוריתמים מתקדמים ובינה מלאכותית.
במהלך הפיילוט, החברה עשתה שימוש בניסיון הרב שיש לה בניתוח מי שפכים תעשייתיים וביחד עם החוקרים, הצליחה להסיק מה שיעור האוכלוסיה שנדבקה בקורונה על ידי שימוש במידע הזמין, כולל לקיחה בחשבון של גורמים כמו רכיבים במי הביוב העשויים להשמיד את הווירוס וקצב הזרימה שמדלל את ריכוזו במים.
התרעות פיקוד העורף