"המטה הוקם במטרה לפתור בעיות שונות במוסדות הגריאטריים", סיפר יצחק. "למרות זאת, הוא הפך לגורם ללא סמכויות, וללא כל יכולת ממשית לפתור מצוקות קריטיות ומשמעותיות. בתי האבות, שהשקיעו מכספם במיגור התפרצות המגיפה - בציוד ובכוח אדם, מעולם לא שופו על ידי המדינה. כעת מוסדות אלה קורסים לנגד עינינו. אין לנו פתרון גם לבעיית כוח האדם במחלקות הסיעודיות, שכבר עכשיו הגיעו למקסימום האפשרי. חלק גדול מהמוסדות לא יכולים לעמוד בתנאי משרד הבריאות ולספק לקרובים שלנו שירותים בסיסיים כמו פיזיותרפיה או פסיכוגריאטריה".
בחודשים האחרונים מנהלות המשפחות מאבק עיקש מול משרד הבריאות בדרישה להרחיב את הביקורים בבתי האבות. לדברי יצחק, "אם ניתן היה להוסיף מבקרים שידאגו לקשישים, אפשר היה למנוע הרבה מהמצבים שבהם חלקם נפגעים או סובלים כתוצאה מהעומס הרב על הצוותים, שהם אלה שנדבקים בנגיף ולא המאושפזים עצמם".
בימים אלה אוספות המשפחות אלפי חתימות על עצומה הקוראת למשרד הבריאות להשיב סמכויות למטה בתי האבות שהוקם בתחילת המגיפה, ולחדש את הביקורות הסדירות במוסדות הגריאטריים שהופסקו בפברואר עם פרוץ המגיפה.
אל המאבק הצטרפה לאחרונה גם עמותת דיירי הדיור המוגן. יו"ר העמותה, לאה שץ־סופר, מדגישה: "לא נרשה עוד למדינה להפוך אותנו לאסירים בביתנו. יש להתמיד בבדיקות השבועיות של הצוות בכל מוסד ולכלול באופן מחייב גם את עובדי הסיעוד מטעם הביטוח הלאומי, הנותנים שירות בדיור המוגן. בנוסף, יש ליצור תו 'זהוב' עבור הדיור המוגן כדי לאפשר המשך חיי קהילה ותרבות".