פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו קיים היום (שלישי) את התדרוך השבועי לתקשורת והתייחס למצב התחלואה בישראל, ההיערכות לפתיחת שנת הלימודים והאפשרות שנגיע לסגר כללי. 

"אתמול ראינו עלייה של רמת התחלואה המורגשת - כ-1900 מקרים מאומתים אובחנו אתמול", אמר גמזו. "כשמנתחים את המספר ולאחר שרואים עלייה והתייצבות וממוצע נע שבועי לאורך השבוע, הפעם רואים לראשונה עלייה מדאיגה, גם כי חצינו את 30 אלף הבדיקות - שזה טוב - זה לא טוב שאנשים לא נבדקים, זה אחד המאבקים הגדולים שלי מול הציבור".

"יש לנו שיעור קצת יותר נמוך של חיוביים, אנחנו רואים גם בזה ירידה יכול להיות שזה כתוצאה מהבדיקות סיקור שאנו עושים שמתרכזים באוכלוסיה החרדית, בעיקר תלמידי ישיבה, אני חושב שתהיה לנו ירידה בשיעורי החיוביים. אגב, בדיקות סקר של תלמידי ישיבה העלו בערך אחוז אחד חיוביים, שזה מעודד. ונמשיך לעקוב אחרי זה".

"המשמעות, היא שרמת התחלואה גדלה, וצריך לברר איפה זה. מה שרואים באופן ברור ומאוד מדאיג זה החברה הערבית. זה חוצה בצורה נרחבת, רהט, טירה, אום אל פחם, כפר קאסם, סכנין ונצרת. בששת היישובים האלו יש קצב הכפלה שבועי משמעותי ומדאיג".

"עדיין מתרחשות בחברה הערבית חתונות, מסיבות, ראשי הרשויות המקומית הערביות רואים זאת ומרגישים לא בנוח, כי זה יוצר מעגלי הדבקה. אנחנו רואים פתאום עלייה בחיפה. אני רוצה לבדוק שזה לא מצב שאנחנו לא יכולים לשלוט בו. אני קורא מכאן לחברה הערבית, למנהיגים הפוליטים והדתיים וראשי הרשויות לפעול - זה באמת אסון. זה מביא אותנו לגידול של מעל 50 חולים חדשים מדי יום".

"יש גם עלייה במספר החולים הקשים בבתי החולים, וגם עלייה בכמות היומית הממוצעת. ה-R, מקדם ההדבקה, מתקרב לאחד והוא מאוד שברירי", הדגיש הפרופסור. "כל הכבוד לבתי החולים שמחזיקים 424 חולים קשים, 16 באקמו ומעל 100 מונשמים. 400 איש נפטרו בחודש האחרון מקורונה, זה הקצב, בין 10 ל-14 נפטרים ביום. כואב, קשה ומורכב, זה יושב גם על המצפון שלי".

ראש הממשלה בנימין נתניהו ופרויקטור הקורונה פרופסור רוני גמזו (צילום: טל שחר)ראש הממשלה בנימין נתניהו ופרויקטור הקורונה פרופסור רוני גמזו (צילום: טל שחר)

לגבי פתיחת שנת הלימודים אמר גמזו כי "אצטרך לקבל החלטה ביחד עם שר החינוך באיזה ערים אדומות ייפסקו לימודים. כמות הסיכונים בחודש הקרוב רבים באמת, ואני אומר זאת לשרים בממשלה. ולא פשוט לפתוח את שנת הלימודים בשבוע הבא. דנים ורוצים לעשות זאת בצורה בטוחה. וכן, גם אם אנו שמרנים יותר עם קפסולות חלקיות. דנים גם על פתיחת חטיבות הביניים. אותי מעניין לא לקבל החלטות מוטות ולא להגיע ל10.9 עם החלטה על סגר בחגים. אבל אם צריך, נקבל החלטות קשות ומורכבות".

"אין לי כתב מינוי, אבל היתרון הוא שלא נאמר לי איפה הסמכות שלי נגמרת, וכדי להקטין את התחלואה במדינת ישראל כל הסמכויות נתונות לי. בינתיים שרי הממשלה בכל ישיבות קבינט הקורונה קיבלו כל דבר במתווה שלי", טען גמזו. "הם צריכים להקשיב לי כי השיקול שלי הוא רק מקצועי, אני מתייחס לתוכנית הרמזור. אפשר לראות שבמקומות בהם הרשות המקומית ניהלה את המשבר, כמו תל אביב וירושלים, המצב השתפר משמעותית".

גמזו התייחס גם לסוגיית הטיסות לאומן בראש השנה וחזר על הסתייגותו מהעניין. "עם כל המורכבות של התחלואה כאן, עם כל המורכבות שעוברים הרופאים והאחיות בגידול של המספרים שם, האם הגיוני וסביר להוציא מפה 80 טיסות?! דעתי הנחרצת היא שלא, ולא אשנה את דעתי".

לגבי המתווה שמנסים לגבש כעת בניסיון למצוא פיתרון לסוגייה אמר גמזו כי "המתווה לא רלוונטי להיקפים המדוברים. כבר אומרים שיש שם 2,000 איש, לא נוכל לשמור על בידוד של 15 אלף איש אחרי זה, על מספרים של 82 צ'רטרים פשוט לא נוכל לשלוט. זה לא נעים, אני מכבד מאוד אנשים שמאמינים ושזה חשוב להם, אבל לא חשבתי שאזכה לזרים ופרחים בתפקיד הזה". לגבי האפשרות שהחוזרים מאומן יחוייבו בבידוד אמר "אם יקרה, הבידוד צריך להיות מסודר במלוניות בלבד - לא בידוד ביתי - ושייאכף".

"הכיוון שאני לוקח הוא מורכב וקשה ומכוון להימנעות מסגר", הסביר גמזו. "יכול להיות שדווקא הימנעות מסגר גורמת לחלק מהציבור לשחרר ולומר שאין צורך מסגר. אז ממש לא. המצב שלנו מבחינת תחלואה והא מורכב מאוד, מהמורכבים ומהקשים בעולם. פשוט בחרנו לנהל אותו נכון. הקמנו כלים כדי לנהל את זה נכון קדימה. אבל שאף אחד לא יקל ראש! עדיין העלייה שלנו פר נפש היא הגבוהה בעולם".

פרופ' רוני גמזו (צילום: צילום מסך)פרופ' רוני גמזו (צילום: צילום מסך)

מורכבות נוספת אליה התייחס גמזו היא התחלואה בחברה החרדית. "לאחר תקופת רגיעה, ראיתי עלייה בימים האחרונים. זה מדאיג, מאחר שהם חזרו ללימודים בימים אלו, ועדיין לא התקבלה החלטה לגבי עצירת הלימודים ביישובים אדומים. בחורי הישיבה חזרו במתווה של קפסולות ולכן זה דווקא פחות מדאיג אותי. לגבי ישיבות קטנות נצטרך לקבל החלטה".

"לגבי אוכלוסייה כללית, אין שינוי, זה די עמידה במקום. כל רשות מקומית חייבת לקחת עצמה בידיים בהקשר זה ואני רואה תהליכי עבודה וניהול", ציין. "הדבר העיקרי שאני עושה זה מה שלא נעשה בעבר - בנייה של תשתיות לאורך זמן לקטיעת שרשראות ההדבקה. צה"ל בונה כעת את התשתית וזה לוקח זמן אך כשתוקם היא תוכיח את עצמה. הורדת התחלואה מתרחשת בצורה הדרגתית תהליכית ואיטית וקטיעת שרשראות מנוהלת על ידי התנהגות אישית של כולנו. בסוף, כל האמצעים יחד יורידו את התחלואה".