ועדת הקורונה בכנסת התכנסה היום (שני) כדי לדון בנתוני התחלואה ומדיניות הבדיקות. הדיון מגיע על רקע אישור תכנית הרמזור והכוונה להטיל מגבלות על ערים אדומות, אולי כחלק מהיערכות להטלת סגר כללי. בכירים בעולם הבריאות ומדעי הרפואה השתתפו בדיון.

יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון (הליכוד) אמרה בפתח הדיון על נתוני התחלואה: "אנחנו לא באמת רואים שינויים דרמטיים במספר החולים הקשים והמונשמים. גם העליה היום מאוד קטנה ביחס לכמות המאומתים. זה יכול להעיד משהו על המגיפה".

ח"כ שאשא ביטון המשיכה ואמרה: "בשבוע האחרון נוצרה אווירה שאנחנו לקראת קטסטרופה, לכן חשוב לי לבדוק את הדברים. העלייה במספר המאומתים נובעת בעצם מהליה במספר הבדיקות - ככל שיש יותר בדיקות יש יותר מאומתים, אבל אנחנו עדיין לא יודעים מה מדיניות המשרד. אין לנו מושג איך הדברים נדגמים כדי שנוכל להשוות את המציאות של היום למציאות של אתמול או לפני שבוע". 

פרופ' גליה רהב, ממתנגדות המודל השבדי (צילום: אלוני מור)פרופ' גליה רהב, ממתנגדות המודל השבדי (צילום: אלוני מור)

ד"ר אמיר שחר, מנהל המחלקה לרפואה דחופה בלניאדו: "אני מבקש לשאול את משרד הבריאות על בסיס איזה עובדות ונתונים מבקשים להפעיל אמצעי על מנת למנוע תחלואה. רפואה צריכה להיות מבוססת עובדות ולכן אני מבקש לשמוע איפה סגר גמר את המגיפה. אני סופר כרגע היום 131,000 וקצת מעל 1,000 מתים ואנחנו מגיעים ל 7% תמותה. זו תמותה של שפעת".

ד"ר שחר המשיך: "אז מה האיום על האוכלוסייה? ממה אנחנו פוחדים? פחות או יותר מספר החולים הקשים נע בין 500-600 כבר שבועות רבים. אני איש השטח ולכן אני חושב שבתי החולים לא קורסים לא היום ולא מחר. הנקודה האחרונה היא איום החורף, היינו באיום הזה בשפעת החזירים ב2009, המסקנות הן מוגבלות אבל סביר שגם כאן תהיה שפעת קלה כמו באוסטרליה לדוגמא. אני לא רואה את מערכת הבריאות נכנסת לשום קריסה".

פרופ' אהוד קימרון מאוניברסיטת תל אביב דיבר על המודל השוודי: "יזמנו מכתב שתומך במודל שוודי משודרג. יש חלוקה לשני מחנות. במחנה שלנו חתמו בערך 120 רופאים וחוקרים בכירים תוך יומיים ולעומת זאת במחנה השני נמצאים כבר מתחילת המגיפה האנשים שתומכים ביותר מגבלות וסגרים. אני מאמין שכולם רוצים בטובת המדינה מבחינה חברתית, כלכלית ובריאותית. המצפון שלנו לא מאפשר לתמוך במגבלות וסגרים נוספים, צריך להתסכל על מבחן המציאות. במרץ דיברו איתנו על מגיפה של פעם במאה שנה, של שפעת ספרדית והמוות השחור- לא היה ולא היה קרוב לזה! אחרי זה דיברו על 100,000 מתים- לא קרה, לא היה קרוב ולא יהיה! באמצע יוני דיברו איתנו על 6,000 מונשמים עד סוף יולי אם לא יהיו צעדים ולמרות שלא היו צעדים היה בערך 100 מונשמים בלבד!".

עוד אמר פרופ' קימרון בדיון: "מערכת הבריאות לא קורסת! מה שיפה במגיפה הזו ובדוגמאות שאנחנו יכולים לקבל ממנה זה שאנחנו מדברים על מדע- באפריל שוודיה ובריטניה ניצבו בפני דילמת הסגר או חופש הפרט ומגבלות מועטות. בריטניה אמרה שהולכים לסגר ושוודיה הלכה למודל השוודי - חזו לשוודיה 100,000 מתים אך אנו רואים ששוודיה הגיעה באמצע אפריל לפיק המגיפה והתמותה אך היום אנחנו רואים שאין כמעט מתים בשוודיה- היא המדינה הירוקה ביותר באירופה. הניסוי המבוקר הזה הוכיח שלא היה צורך בסגר, היו מספר מתים מועט למיליון למרות שלא היה סגר! צריך להפסיק את ההפחדות האלה ולהפסיק לדבר על הסגר- צריך להוריד את מסדר היום. חייב לאפשר לכל אחד לבחור אם הוא רוצה לשים מסיכה או לא, לפתוח את התחבורה הציבורית. כך נוכל לייצר שרשראות חסינות".

מחאת הכיסאות לזכר 1,019 הנפטרים מקורונה (צילום: תומר נויברג)מחאת הכיסאות לזכר 1,019 הנפטרים מקורונה (צילום: תומר נויברג)

פרופ' גליה רהב מחתה נגד הדברים בעד המודל השבדי: "אני לא מאמינה למשמע אוזני. המודל השבדי מסוכן, הוא לא מתאים למדינת ישראל. בשבדיה יש משמעת הרבה יותר גבוהה בקרב הציבור ואין צפיפות כמו בישראל. לא נראה לי שיש מומחה אחד לבריאות הציבור שתומך במודל הזה". פרופ' רהב הדגישה את העובדה כי המידע על מסוכנות המחלה הוא עדיין מועט וקשה עדיין לקבל החלטות בעניין: "יש מחקר בארה"ב שקובע כי הקורונה משפיעה על פעילות הלב של יותר מ-80% מהנדבקים הא-סימפטוטים". 

ח"כ שאשא ביטון אמרה לפרופ' גליה להב: "הדיון כאן הוא על הנתונים, האם יש הצדקה ללכת לסגר, האם יש איזה שהוא שינוי דרמטי ממה שהיה בחודשים האחרונים כשאנחנו רואים שהמשק עובד כרגיל גם אם זה במחשכים. אנחנו רואים שלא בהכרח מי שמאומת הוא חולה פעיל ואנחנו רואים מגמות בתחלואה- אי אפשר להגיד שאנחנו לא יודעים יותר ממה שידענו בגל הקודם. בסוף אנחנו צריכים להסתכל על הנתונים. מבחינת המספרים זה ברור לחלוטין שאם יש לי 135,000 מאומתים זה ברור לחלוטין שלא כולם הופכים להיות סימפטומתיים - השאלה היא האם אנחנו נמצאים במצב שיש לסגור את המשק, האם הנזק שנשלם בסגר שווה את התועלת הרפואית שנשיג".

ד"ר רעיה ליבוביץ' מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב: "יש בלבול גדול בין המושגים שחיקה וקריסה. אין קריסה במערכת הבריאות, יש שחיקה ויש דרכים רבות להתמודד עם זה. אסור לסגור את המשק, מבלי להתייחס לעניינים כלכליים וחברתיים - זה פוגע בבריאות הציבור בדרך משמעותית שקשה לכמת את רמת הפגיעה. בנוסף, חצי שנה שאין רפואה גריאטרית בארץ, דווקא בשעה שבה הקשישים זקוקים לה יותר מכל. אני תומכת במודל שלפיהם ככל שידבקו יותר אנשים כך ניתן יהיה להתמודד טוב יותר עם הקורונה". 

גיל הררי, סטטיסטיקאי ואפידמיולוג: "פרופ' רהב מתעלמת מכמות עצומה של נתונים שמחזקים את הטענות בעד המודל השבדי. אם היה חיסון באופק היינו יכולים לדון בסגר. כרגע הפתרון היחידי שעומד על הפרק הוא חיסון טבעי של הקהילה ויש לנסות לפעול להשיג אותו. מספר החולים הקשים נותר יחסית קבוע תקופה ארוכה. מניהול סיכונים פשוט אפשר להבין שאסור ללכת לכיוון של סגר". 

חברת הכנסת שאשא ביטון סיכמה את הדיון ואמרה: "ברור לנו שהדברים הם לא כמו שהם משוקפים החוצה.חשוב לי להגיד שאנחנו ממש לא מתכחשים לאירוע שאנחנו נמצאים בו, אבל יש לנו כאן בעיה שאנחנו לא יודעים מה באמת היקפי התחלואה כאן ואין שקיפות של הנתונים. הבנו כאן מספר דברים: ספירת החולים הקשים אינה לפי קריטריונים של ארגון הבריאות העולמי- יש לזה גם השלכות של איך אנו משתקפים כלפי חוץ. ככל שיש עלייה בבדיקות יש עלייה במאומתים ואין שקיפות לגביי מדיניות הבדיקות. הבנו כאן שכל נפטר שהיה חיובי לקורונה בין אם בעת המחלה או אחריה נספר בסטטיסטיקה של חולי הקורונה! אנחנו מבקשים ממשרד הבריאות תשובות ופילוח אנליזה מדויקת מי נפטר מקורונה ומי לצידה. צריך להפסיק את מסע ההפחדה, סגר הוא לא הפתרון הוא מזיק לא רק לכלכלה אלא גם לבריאות הציבור. הכי חשוב להתחיל לדבר עם הציבור בגובה העיניים, בשקיפות כדי שנוכל לגייס אותו מחדש ולהפוך אותו לשותף".