שר הבריאות יולי (יואל) אדלשטיין נכנס לבידוד אמש (שלישי) לאחר ששהה סמוך לחולה קורונה מאומת החבר ב"מגן ישראל". מלבד השר נכנסו בכירים נוספים לבידוד, ביניהם: סגן שר הבריאות ח"כ יואב קיש, מנכ״ל משרד הבריאות-פרופ׳ חזי לוי, ראש מטה שר הבריאות קובי צורף, היועמ"ש של המשרד עו"ד אורי שוורץ, פרופ׳ רן בליצר, ראש דסק חרדים אלוף במיל' רוני נומה וראש דסק חברה ערבית ב"מגן ישראל״ איימן סייף.

מוקדם יותר אתמול נכנס לבידוד הממונה על ההתמודדות עם נגיף הקורונה, פרופ' רוני גמזו, בעקבות מגע עם אותו חבר במטה "מגן ישראל" שנמצא חיובי לנגיף. במהלך חקירה אפידמיולוגית התגלה כי על אף שעטו מסיכות, הפרופ' וחברי מטה נוספים נדרשים להיכנס לבידוד.

קודם לכן נשא גמזו דברים על רקע החלטת ועדת השרים הבוקר (שלישי) לאשר את תכנית הסגר הלילי. הסגר הצפוי, על 40 ערים אדומות, הוא החלק העיקרי בתכנית הרמזור שהציג פרופ' גמזו. תכנית הסגר הייתה אמורה להיכנס לתוקף כבר אתמול בלילה, אולם נדחתה בשל ליקויים בהיערכות הרשויות.

בפתח דבריו אמר הפרויקטור: "קודם כל זה יום מאוד מורכב להרבה מאוד תושבים, מאות אלפים, שהיום אנו מתחילים עוצר לילי והגבלות מאוד משמעותיות. צריך לדעת שאנחנו במצב של יום שני מעל 3000 נדבקים עם מעל 40 אלף בדיקות. אנחנו מוצאים המון מאומתים ועושים צעדים קשים מאוד להרבה אזרחים במדינה".

"בכל החודשיים האחרונים", אמר גמזו, "אנחנו בונים תשתיות של מערכת שמנהלת את הקורונה ברחבי הארץ בכל הרשויות המקומיות. זו תשתית שלוקח הרבה זמן לבנות אותה. התהליך ארוך ומורכב. זה נעשה בליווי פיקוד העורף, במטרה לקטוע את השרשראות. מה זה אומר? אדם שנדבק בקורונה לא בהכרח ידע על כך ואנחנו נצטרך להתחקות אחר דרכו בתקופה האחרונה".

פרופ' רוני גמזו (צילום: צילום מסך יוטיוב)פרופ' רוני גמזו (צילום: צילום מסך יוטיוב)


"אתמול ראש הממשלה היה יחד עם שר הביטחון ושר הבריאות בתוך פיקוד העורף והם ראו את כל התהליך שאנחנו בונים בתקופה האחרונה. זה מתחבר לכל הניהול ברשויות המקומיות. זה ייקח זמן עד שנוכל לצאת עם מערכת משומנת שיכולה ל'קטוע את שרשראות ההדבקה. זה קשה ומורכב אבל נמשיך לעשות זאת", אמר גמזו. 

"בכל זה", המשיך גמזו, "צריך לומר שהיום 40 ערים נכנסות לעוצר לילי החל מהשעה שבע בערב בכל המדינה. אני יודע שמופנה אליי כעס ותסכול. הרבה מאוד קושי. אני מבין אותו. קשה לי אישית איתו. אני יודע שהממשלה בסופו של דבר הכריעה וקיבלה את ההחלטה הזאת. זו החלטה קשה לי אבל אננחנו צריכים לעצור התקהלויות מדביקות, בטח ובטיח בערים אדומות". 

הפרויקטור הדגיש כי "שיעור התחלואה בערים אדומות הוא מהגבוה בעולם. אני צריך להגן על התושבים למרות שזה לא נעים. זה לא רק העוצר הלילי, זו גם סגירות מערכת החינוך. זה לא נעים לי ולא נעים לילדים. ידוע בכל העולם שמערכת החינוך מפיצה את התחלואה. זה לא פשוט ובטח לא בערים אדומות. זה הימור גדול מדי. אנחנו יודעים שיש כיתות ובתי ספר שנסגרו. בערים אדומות, קל וחומר, אני מתנצל התנצלות מלאה מכל הלב מכל הערים שנמצאות כרגע בפני מגבלה. אני מתנצל בפני התושבים, בפני ראשי הערים, אני מתנצל בפני בעלי העסקים. הקורונה מחייבת אותנו לצעדים קשים". 

בהמשך התוודה הפרופ', כי הוא "אדם שרגיש לכל מי שכותב לי הודעות" והוסיף: "זה לא עובר לידי. קשה, אבל במלחמה בקורונה עושים צעדים קשים. אנחנו צריכים להסתכל הלאה. לפני כשלושה אוארבעה שבועות הנחתי את כל המתווה. המתווה מסודר - בניית תשתיות, קטיעת שרשרת, היצמדות לרמזור, סביב הראשון בספטמבר. קבלת החלטות לאחר פתיחת הלימודים ולפני החגים. זה השלב בו כולם צריכים לעצור ולראות את התמונה הרחבה ולהחליט איך אנחנו מנהלים את התקופה הזאת".

לדבריו, "זו תקופה שבה צריך להתייחס להרגלים של עם ישראל. חגי תשרי זו לא התקופה להקטנת התחלואה. צריך לזכור שיש אפשרות להגדלת התחלואה. מתכנסים לארוחות בערים רבות וזה יכול להגדיל את התחלואה. בעוד יומיים אני צריך לעמוד מול שרי הממשלה ולומר להם מה המתווה הנכון לחגי תשרי".

"יש לנו 3,000 פלוס מקרים ביום והרבה בדיקות", אמר גמזו והוסיף: "לכו להיבדק. אני פועל להגדלת מספר הבדיקות והגדלת מספר קטיעת שרשראות ההדבקה. אני מקווה מאוד שנגדיל את כמות הבדיקות עד הראשון בנובמבר לכמאה אלף".

בהמשך התייחס הפרויקטור לחקירות האפידמיוליגיות ואמר כי "מערך מתפקד של חקירות אפידמיולוגיות שמוקם כרגע במדינת ישראל יהיה הטוב בעולם. כרגע הוא מהטובים בעולם אבל הוא לא שלם כי כושר הקטיעה שלו נבנה בצורה הדרגתית. זה לא רק לחקור ולדגום ואז להכניס לבידוד, אלא לפעול מאוד מהר. כשמגיע החוקר שתוך שעתיים צריך להתחיל את החקירה, הוא צריך לאתר את כל המגעים. ללא שיתוף הפעולה של האזרחים המפקדה המשימתית לא תוכל לתפקד. הוא מאתר את כולם ולא עוצר בלשלוח אותם לבידוד, אלא שולח אותם לדיגומים. לא לוקח יום אחד לבנות את זה ולתכלל את זה, כולל מאגרי המידע ואיכוני השב"כ".

לדבריו, "אנחנו במדינת ישראל מעל מאה אלף איש בבידוד בשל פעילותם של מספר גורמים. צה"ל עושה זאת הכי טוב. אני רואה איך הם משקיעים את כל יכולתם בעניין הזה. פיקוד העורף התחבר עם הרשויות המקומיות ופועל איתם בצמוד. לפעמים אנו רואים כחמישה עשר מגעים של חולה מאומת, תכפילו את זה פי 3,000 ותבינו על מה אנחנו צריכים להשתלט".

גמזו התייחס לאחר מכן לקצב ההדבקה ואמר כי "הנתונים שאנחנו מקבלים כרגע על הדבקה בקרב צעירים הם מאוד ראשוניים. יש תחלואה, אבל אני לא יודע אם מדובר בזינוק מטאורי. אני לא רוצה לקבל החלטות פזיזות ולפגוע במערכת החינוך. לומדים את הנתונים. מתוך 40 רשויות מקומיות יש 25 רשויות ערביות. ראשי הרשויות מבינים את החשיבות למשל בעצירת החתונות. אנחנו רואים אחוזי הדבקה גבוהים בחברה הערבית, לפחות 500 איש בכל יום. זה מתבטא בכל מקומות הבילוי ויש לנו עם זה גם ניסיון בינלאומי. עוצר לילה צריך להגיע עם צעדים נוספים ועם הגבלות נוספות כולל מערכת החינוך וזה יביא לתוצאות טובות. יש לזה אפקט וברור לנו שבמקומות מסוימים האפקט גדול יותר. יש לנו קבוצה אחת של הערים האדומות ושרי הקבינט החליטו להתייחס אליהן כאל קבוצה אחת".

הפרויקטור התייחס לחששות מפני קריסת בתי החולים וציין כי הוא נפגש עם מנהלי בתי חולים רבים. "אני כל הזמן בקשר עם כל מה שקורה  ולא אחכה לקריסה בבתי החולים. כרגע אנו רחוקים משם. לא סתם אני מגיע לבתי החולים. אני מסתכל בעיניים של הרופאים וכל הצוותים הרפואיים ואומר להם תודה. ברגע שאראה שאני מתקרב למספרים שהם מורכבים להמשך הטיפול (800 חולים קשים) - אני אתריע וההתרעה הזו תהיה באמת פעמון אזהרה. אני בטוח שהממשלה תעניק לי אמון וגיבוי והם לא ימצמצו לרגע אחד וילכו אחרי ויעשו את מה שצריך לעשות".

הוא הדגיש כי "כשתחלואה גדלה באופן מהיר מאוד, ההכפלות יכולות להיות תוך שבוע או עשרה ימים. אני אתריע בזמן לפני קריסה במערכת הבריאות. אני חי כל בדיקה וכל רשימה יום יום ומנהל את זה מול שרי הממשלה וראשי הרשויות. אסור שלרגע אחד נתון מסוים יברח מאיתנו. לכן קבעתי לי אבני דרך ואני מכין את עצמי עם כל קבינט המומחים שלי וכל ההתייעצויות הנדרשות... לא רק במגזר הזה והזה אלא בכל יישוב. אני רוצה הרבה יותר בדיקות והרבה יותר מידע ולכן אני אומר לאזרחים - תנו לנו את הכלים להילחם בקורונה. לכו להיבדק כל הזמן כדי שנוכל לחקור ולקטוע ולמנוע".

מרבית הערים האדומות המופיעות ברשימה הן חרדיות או ערביות, מה שהביא לביקורת רבה בקרב ציבורים אלה. השר אריה דרעי היה היחיד מבין חברי הממשלה שהתנגד להחלטה על אישור הסגר. בשיחה עם כאן אמר: "המומחים אומרים שרק 30-40% מהחולים נמצאים באותן ערים. כולם מעריכים שבסופו של דבר יהיה סגר מלא. זה לא המהלך הנכון כרגע". הזעם בקרב אנשי הציבור החרדי נמשך וסגן השר אורי מקלב (יהדות התורה) אמר: "לצערנו בחרו בדרך הקלה והלא יעילה, בחרו שלא להתמודד עם מצב החולים ולסגור ערים שלמות - סגירת מערכת החינוך במקומות אלה מהווה פגיעה חמורה בחינוך, בכלכלה ומגבירה את התחלואה".

אתמול, בדיון בוועדת הקורונה בכנסת, מתחו חברי הוועדה ביקורת נוקבת על אופן התמודדות הממשלה עם הנגיף. לדברי בכירים רבים באקדמיה, סגר הוא לא הפתרון להתמודדות עם הנגיף, שכן הוא כבר מצוי בקרב מרבית האוכלוסייה. מרבית המשתתפים בדיון תמכו באימוץ המודל השבדי.

הרשימה שאושרה כוללת את היישובים הבאים:

(1) אבו סנאן
(2) אום אל-פחם
(3) שכונת שחמון באילת
(4) אלעד
(5) שכונות ג', ז' ו-ח' באשדוד
(6) שכונות מצפה ברנע, גני ברנע, נאות ברנע, גבעת ציון וכרמי ציון שבאשקלון
(7) בוקעאתא
(8) שכונות רמת בית שמש א', רמת בית שמש ג' ומנוחה ונחלה  בבית שמש
(9) בני ברק
(10) ביתר עילית
(11) הישוב נג'ידאת שבשטח המוניציפאלי של בעיינה נג'ידאת
(12) בקעה אל גרביה
(13) ג'וליס
(14) ג'לג'וליה
(15) ג'ת
(16) דאלית אל-כרמל
(17) הישוב אבתאן במועצה המקומית זמר
(18) טייבה
(19) טירה
(20) יפיע
(21) השכונות כפר עקב, בית חנינא, רמת שלמה, רמות, א-טור, עיסאוויה, ענתא, מחנה פליטים שועאפט וסנהדריה רבתי שבירושלים 
(22) הישוב כסרא שבמועצת כסרא-סמיע
(23) כפר ברא
(24) כפר מנדא
(25) השטח המוניציפאלי של כפר קאסם, למעט אזורי התעשייה "לב הארץ" ו"נוף הארץ"
(26) כפר קרע
(27) לקיה
(28) הישובים מושירפה וסאלם שבמועצת מעלה עירון
(29) נצרת
(30) נתיבות
(31) עין מאהל
(32) עמנואל
(33) עספיא
(34) ערערה
(35) פוריידיס
(36) קלנסווה
(37) ריינה
(38) רכסים
(39) שכונות נאות יצחק רבין ונאות הנביאים בשדרות
(40) שפרעם