"צעירים לא מבינים שגם הם עלולים לחלות קשה בקורונה", אומרת שרון קליף, 32, אישה בריאה בדרך כלל, ללא מחלות רקע, שחלתה בקורונה, פיתחה תסמינים קשים ואושפזה בבית חולים. "ראיתי בבית חולים גם אנשים צעירים מתמוטטים, ממש כמו שרואים בסרטים".
התפיסה בציבור היא שהמגיפה מאיימת בעיקר על אנשים מבוגרים או עם מחלות רקע, שעלולים לפתח תסמינים קשים ואף למות כתוצאה ממנה. אלא שסיפורם של קליף ושל צעירים נוספים ללא מחלות רקע, שהגיעו לאשפוז בגין המחלה, מבהיר כי העננה מרחפת מעל כולם. 

חיסון לנגיף הקורונה: מעבדות חברת אסטרהזנקה שנחשבת למובילה בתהליך

החמצן לא עזר

"החבר'ה הצעירים משתדלים לשמור על המבוגרים, על הוריהם, על הסבא והסבתא, אבל אי אפשר לומר שהם שומרים על עצמם", אומרת קליף, מהיישוב מעלה לבונה, מנהלת היחידה לקידום עסקים במועצה האזורית מטה בנימין. "אני כל הזמן רואה סביבי אנשים אומרים: 'אה, זה שטויות'. והנה, אני צעירה, ללא מחלות רקע, והגעתי למצב שאושפזתי במצב קשה, ונהרסו לי החיים. חודשיים מאז שחליתי החיים שלי לא חזרו לאותו מסלול. אני מרגישה שהזדקנתי ב־20 שנה. אנשים מברכים אותי 'ברוך רופא חולים', ואני אומרת שאני עדיין לא בריאה".

שרון קליף (צילום: פרטי)שרון קליף (צילום: פרטי)

כיצד נדבקת?
"נדבקתי ב־7 ביולי במפגש עסקי שהייתי בו. התחלתי להרגיש כאבים בפרק כף היד, אבל לא ייחסתי לזה משמעות. אחר כך הרגשתי עייפות, ובהמשך החלו צמרמורות בגוף, כאבי ראש, חולשה גדולה וצימאון גדול. בהתחלה הייתי בבידוד ביתי. קיבלתי מקופת חולים ערכה למדידת סטורציה (ריווי חמצן בדם: א"ש) ומדידת דופק. לאחר כמה ימים עלה לי החום, איבדתי את חוש הטעם והריח, חשתי כאבים חזקים בידיים וברגליים, צמרמורות חזקות, ומדדי הסטורציה היו מאוד נמוכים. רופא מקופת החולים אמר לי שיגיע אמבולנס לאסוף אותי לבית החולים". 

מה קרה בבית החולים?
"הגעתי להדסה עין כרם. ישר חיברו אותי לחמצן, עשו צילום חזה, בדיקת ריאות, הסבירו לי שהמצב שלי קשה, אבל שאין לי מה לדאוג, שאני צעירה ואצא מזה. הייתי עם תמיכת חמצן חמישה ימים. אחרי שלושה ימים כבר הייתי במצב בינוני, וביום האחרון כבר הוגדרתי קל ועברתי לאשפוז ביתי".

ראית צעירים נוספים שהיו במצב קשה?
"הייתי במחלקת קורונה. זו מחלקה קשה, שאת רואה בה מבוגרים, אבל גם לא מעט צעירים בני כ־40, ללא מחלות רקע. הייתה איתי בחדר אישה בת 29. ראיתי גם אישה צעירה אחרת שרעדה בכל הגוף".

איך את חשה כיום?
"אני עדיין מרגישה קושי בנשימה, כאבים בכל הגוף, חוסר טעם וריח, עייפות מאוד גדולה ותחושה של חוסר פוקוס. עשיתי שתי בדיקות שיצאו שליליות, כלומר כביכול איני חולה עוד, אבל אני עדיין מרגישה חולה. כאחת שהייתה רצה 10־15 קילומטרים, אני לא יכולה ללכת 100 מטר ברצף בלי שרמת החמצן תרד. אני מוצאת את עצמי כל הזמן מעירה לאנשים: 'שימו מסיכה על האף, שמרו מרחק'. אנשים לא מבינים שיש פה משהו לא רגיל, ואי אפשר להתייחס לקורונה כמו לשפעת". 

"אני אדם בריא, ללא מחלות רקע", מספר יוחאי אדרי, 37, מירושלים, העובד בלשכה המשפטית בכנסת. בימים אלה הוא שוהה אצל הוריו בעכו בשיקום ביתי. "נדבקתי ב־1 ביולי", הוא מספר. "בהתחלה היו תסמינים, ולאט־לאט הם הלכו והחריפו. סבלתי מקוצר נשימה, חום מאוד גבוה, שיעול. ברגע שקיבלתי את התוצאה הרשמית שאכן מדובר בקורונה, התפניתי לבית חולים באמבולנס, בעיקר כי היה לי חום של 40 מעלות במשך לילה שלם בלי שהצלחתי להורידו בעזרת כדורים. פוניתי לבית החולים רמב"ם בחיפה. הייתי שם במחלקת קורונה. בבית החולים עשו לי צילום, ראו שמתחילה להתפתח דלקת ריאות. בתוך כמה שעות קוצר הנשימה גבר, החליטו לתת לי חמצן, אבל זה לא עזר".

מה היה הצעד הבא?
"העבירו אותי בין כמה מכונות חמצן, אבל גם זה לא עזר. לאחר כמה ימים בבית החולים החליטו שהכי נכון זה להרדים ולהנשים אותי. הייתי מורדם ומונשם כעשרה ימים. שוחררתי כמעט לפני שלושה שבועות". 

מה מצבך היום?
"אומנם אני במצב הרבה יותר טוב ממה שהייתי, אבל עדיין סובל מתופעות לוואי: בעיקר חולשה, עייפות, ריאות שעדיין לא חזרו לעצמן באופן מלא. לפי הרופאים, זה אמור להיות תהליך של כמה חודשים שבסופם אני לכאורה אמור לחזור לתפקוד רגיל". 

לאחרונה פרסם אדרי פוסט בפייסבוק שבו סיפר על מחלתו והבהיר כי גם צעירים ללא מחלות רקע עלולים לחלות באופן קשה ולהגיע לאשפוז. "לא שומעים על זה הרבה, אבל יש לא מעט צעירים שמוגדרים במצב בינוני או קשה", הוא אומר כעת. "הם לא מגיעים בהכרח למכונת הנשמה, לא נספרים כמונשמים, אבל הם מאוד סובלים. לחלקם הגדול לוקח הרבה זמן להשתקם בחזרה מהקורונה. אני מסכים עם מי שאומר שהמקרה שלי אולי קצת יותר חריג, אבל אני לא היחיד. אבל הסיבה העיקרית שבגללה כתבתי את הפוסט היא שקראתי תגובות קשות לאחר שפורסם ששני חולים צעירים מתחת לגיל 40 היו לאחרונה מורדמים ומונשמים, וחולה נוסף, בן 39, נפטר. אנשים כתבו שבטח היו להם מחלות רקע ולא מפרסמים זאת, שיש אינטרס של משרד הבריאות להפחיד את הציבור. זה מאוד הכעיס אותי. רציתי להבהיר לציבור שצריך לשמור על ההנחיות ולא לזלזל. אני רואה אנשים צעירים שאומרים: 'מה צריך את המסיכה ואת הריחוק החברתי?'. צעירים גם נפגשים במסיבות מאולתרות בבתים, מבלים. ראיתי פאבים בתל אביב שמפוצצים באנשים". 

מהו המסר שלך?
"שהצעירים לא יזלזלו בהנחיות ולא יחשבו שמפני שהם צעירים לא יקרה להם כלום. גם אם הם עצמם לא יחלו בצורה קשה, הם עלולים להדביק את ההורים, הסבים וגם את החברים שלהם בני גילם, שאולי מערכת החיסון שלהם תגיב בצורה יותר קשה. אף אחד לא יודע איך הגוף שלו יגיב למחלה הזאת". 

יוחאי אדרי (צילום: פרטי)יוחאי אדרי (צילום: פרטי)

מסר בוואטסאפ

"נדבקתי ב־4 באוגוסט, אין לי מושג איך", מספר אילן עטיה, 48, גנן מנתניה, המגדיר את עצמו בריא לחלוטין וללא מחלות רקע. "בהתחלה החום עלה וירד במשך יומיים", הוא מתאר. "כשהחום עלה ל־39 מעלות התפניתי לבית החולים לניאדו, שם קיבלתי טיפול במשך יומיים. השתחררתי אחרי שהורידו לי את החום ואמרו לי להמשיך טיפול בבית". 

אלא שכאן לא הסתיים סיפורו של עטיה. "הייתי חמישה ימים בבית, שוב פעם החל חום גבוה יחד עם קשיי נשימה", הוא מספר. "הרגשתי חנק. תוך כדי שינה הרגשתי שמישהו שם לי ניילון נצמד על הפנים. אלה היו חוויות מאוד קשות. שוב התקשרתי למד"א וביקשתי להתפנות לבית חולים. הפעם התפניתי למרכז הרפואי מאיר בכפר סבא. הייתי במצב קשה. הסטורציה הייתה לא תקינה, היו חום גבוה ובעיה נשימתית. חיברו אותי לחמצן, קיבלתי מדללי דם. אחרי טיפול של חמישה ימים הרגשתי יותר טוב ושחררו אותי הביתה. עכשיו אני בבית, מסיים את הבידוד ומרגיש טוב. כשהשתחררתי מבית החולים שלחתי מסר בוואטסאפ לכל מי שאני מכיר שהמחלה הזאת היא מאוד קשה, מאוד מסוכנת. אנשים מזלזלים, הולכים למסיבות, הולכים לחתונות, ולא מבינים כמה זה קשה. כל אחד יכול לקבל את זה באופן קשה, גם אנשים צעירים. זו לא שפעת, זו מחלה מאוד קשה".

"קורונה יכולה להיות קשה גם בקרב  צעירים, ללא מחלות רקע. הם לא הרוב, אבל זה קורה", אומרת ד"ר רותי הדרי, מומחית בכירה ברפואה פנימית, סגנית מנהלת מחלקת קורונה במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא מקבוצת הכללית. "רוב חולי הקורונה הם מבוגרים, אבל אנחנו רואים גם צעירים שחוטפים קורונה, ובצורה קשה, ומגיעים לאשפוז. זה לא שהצעירים עוברים את המחלה בצורה א־סימפטומטית לחלוטין. אם נסתכל על סך כל חולי הקורונה, חלק קטן מגיע לאשפוז בבתי החולים. כ־ 1,000 חולים מאושפזים כיום בבתי החולים מתוך כ־38 אלף חולי קורונה פעילים. ההבדל העיקרי באשפוזים בין הגל הראשון לשני הוא שבגל הנוכחי, חלק גדול מהחולים המאושפזים בבתי החולים, כ־80%־90%, הם חולים קשים. לעומת זאת, בגל הראשון אשפזו גם חולים שהיו במצב יותר קל. היום מאושפזים מעט מאוד חולים כאלה. אמור, עדיין הרוב הגדול של החולים הם חולים מבוגרים, אבל יש גם צעירים שחולים באורח קשה. אנחנו בהחלט רואים אנשים צעירים המגיעים לאשפוז עם קורונה קשה שמצריכה טיפול, ותוספת חמצן".