במהלך הדיון הסוער, נרשמו חילופי האשמות בין נציגי משרד הבריאות לבין חברי הוועדה על האחריות למצב. המשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר הגיב בזעם לאחר ששאשא ביטון ציטטה נתונים שקריים על התמותה מהנגיף ואיים לעזוב את הדיון. חברת הכנסת אמרה בתגובה כי היא מוכנה להיחקר על כל מילה שהיא אומרת בוועדה.
בסיכום הדיון ביקשה שאשא ביטון לקבל מידע על היערכות מערכת הבריאות לסגר ולחורף שיבוא אחריו. "אנחנו רוצים לדעת תוך יומיים כמה מיטות חדשות נוספו למערכת למחלקות השונות. כמה רופאים ואחיות נקלטו בפועל והכי חשוב מספר התקנים שנוסף למערכת".
בפתח הדיון אמרה שאשא ביטון: "אנו רוצים לדעת איזה תוכנית יש לקראת היציאה מהסגר. כל הסיפור שאנו נמצאים בו היום מדבר על היערכות בתי החולים. היו לי שיחות רבות עם מנהלי בתי חולים. חלקם הלא קטן יצא לתקשורת ביומים האחרונים ואמר חד משמעית שהם מתנגדים לסגר. נכון שיש בתי חולים שיש בהם עומסים אבל הם עדיין לא באי ספיקה. אני אומרת את זה מהפה שלהם".
הדיון הפך סוער ונשמעו צעקות רמות, לאחר ששאשא ביטון ציטטה נתונים שקריים על התמותה מהנגיף. המשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו הגיב בזעם ואיים לעזוב את הדיון ושאשא ביטון חזרה בה מאותם נתונים. "אני לא מוכן לשיח הזה. אני לא מכיר נתון כזה ואני מכחיש אותו בכל תוקף", אמר גרוטו בזעם. "אני לא מוכן להמשיך את השיחה. אני לא מוכן שתביא לי נתון כזה. תגידי לי שם של מנהל בית חולים, מי אמר את השטות הזאת".
בהמשך הציגו נציגי משרד הבריאות את נתוניהם על החולים הקשים והנפטרים מהנגיף. מהנתונים עלה כי מחלת הרקע הנפוצה ביותר בקרב הנפטרים והחולים הקשים היא יתר לחץ דם - 42%, סוכרת במקום השני עם 29% ומחלות לב עם 27%. נתונים אלו סותרים את הטענות לפיהן התמותה מהנגיף מושפעת ממחלות קשות כמו סרטן ודיכוי המערכת החיסונית - בהן חלו רק כ-4% מהנפטרים.
"הצוותים הרפואיים עומדים כעת בקצה גבול היכולת שלהם. הסגר הוא חלק מכלי הנשק במלחמה הזאת. זה התותח שכרגע צריכים להשתמש בו כי התחלואה הולכת ועולה. זה לא דגל לבן. זה אדום!", התריעה. "אנו רואים שיש כמות גדולה של חולים צעירים במצב קשה, שהצוותים הרפואיים במחלקות הקורונה תשושים ועייפים, אנשים לא יכולים לשרוד במחלקת קורונה יותר משעתיים. זה טיפולים קשים ומורכבים. הצוותים האלה חלקם יוצאים לבידוד".
"המערכת באמת על הקצה ועדיין מסוגלת להתמודד, אבל אם אנחנו רוצים שהיא תתמודד טוב אנחנו צריכים להפחית את כמות החולים, אנחנו רוצים שרופאים מתאימים יטפלו בחולים", הוסיפה ד"ר ורד עזרא ממשרד הבריאות. "המחלה היא מחלה קשה והתוצאות שלנו בטיפול בחולים הן טובות בזכות זה שאנחנו מטפלים בהם כמו שצריך עם צוותים מאוד מיומנים. ככל שנוריד את מיומנות כוח האדם שיטפל בהם, אנחנו נוריד את רמת הטיפול. ככל שאנחנו מעלים את יכולת הקליטה שלנו לקורונה אנחנו מפחיתים את קליטת החולים האחרים. אנחנו עושים מאמצי על בשביל לא להפסיק את הטיפול".
ד"ר אלרעי ביקשה מהוועדה להירתם לצורך גיוס הציבור להישמע להנחיות. "שום תכנית ושום מודל לא יעזור אם כל אחד מהציבור יחליט מה הוא עושה ומה הוא לא. בין אם חתונות של אלף איש. בין אם לשבת בפאבים בלי מסיכות אחד על השני או כל דבר אחר", אמרה אלרעי. "לציבור קשה להרתם למה שאני אומרת אם בוועדות הכנסת מנפנפים באמירות פופליסטיות ושקריות כמו שמי שמת נפטר עם קורונה ולא מקורונה ולשקרים האלו ניתנת במה לא מאוזנת".
"יש הנחיות כבר חודשים איך הציבור צריך להתנהג. אם בדברים הפשוטים האלו, שלא לעשות חתונות של אלף איש שבסופן יש עלייה עצומה בתחלואה ובתמותה, ויש התקהלויות מסוכנות, אני יכולה לייצר את כל התקנים למערכת הבריאות ואת כל הרמזורים אבל שום דבר לא יעזור. הייתי מצפה מוועדת הקורונה להגיד את זה לציבור! אנו צריכים אתכם כאן. שום מערכת לקטיעת שרשראות הדבקה לא תעבוד מול התקהלויות של אלף איש. לא גמזו ולא אדלשטיין ידעו לנצח את הקורונה. צריך את הציבור שישים מסיכה ולא יהיה בהתקהלויות. אנו נצא מהסגר אם הציבור יהיה איתנו!".
שאשא ביטון הגיבה לדברים הקשים שהטיחה בה ד"ר אלרעי: "אני נחרדת מהדברים. תפקידנו לבדוק שהחלטות מתקבלות על בסיס מידע שניתן לבדוק אותו. כל דבר רואים את השפעתו תוך שבועיים. אנחנו מנענו חרפת רעב של הרבה אנשים במדינה. מכאן לבוא לומר שאנו אחראים זה להסיר אחריות מהמערכת".
ח"כ מרב מיכאלי התייחסה למצבה הרעוע של מערכת הבריאות עוד טרם הכניסה למשבר הקורונה. "חודשים מטרטרים את הציבור בצורה בלתי מתקבלת על הדעת, בהוראות סותרות ובצעדים שלא מצדיקים את עצמם. אין עיבוי של כוח האדם. איפה עיבוי כוח האדם במערכת הבריאות? שנים אנחנו צועקות על גבי כל במה שמערכת הבריאות קורסת. עכשיו במסגרת ההאשמות המקובלות בממשלה הזאת, אומר שר האוצר שקיבלו מיליארדים למערכת הבריאות. איפה המיליארדים האלה ולמה הם לא באים לידי ביטוי גם בכוח אדם וגם בשיפוי הצוותים האלה. יש גבול כמה הממשלה הזאת יכולה להזניח את מערכת הבריאות עצמה".
"לא מעניין כמה אנשים נדבקו, מעניין עם כמה אנשים המערכת צריכה להתמודד. אנחנו נצא מהסגר הזה בדיוק לאותו המקום כי אין צוות", הבהיר פרופ' צביקה גרנות מהאוניברסיטה העברית. "אנחנו לא רואים שום נתון מהעולם שסגר עוזר. הוא לא נותן שום דבר מעבר לפסק זמן שלאחריו חוזרים לאותה נקודה. איך אפשר לעמוד מול הציבור ולומר שאנחנו מתמודדים עם הקורונה שבעה חודשים ובהדסה יש רק 90 מיטות? במחיר של הסגר האחרון יכולנו להקים 50 בתי חולים עם 300 מיטות כל אחת! אתם לא יכולים לומר לציבור שזה אשמתם כי התקהלו, זה לא מתנהל כמו שצריך. מחיר הסגר יעלה בחיי אדם".
בסיכום הדיון אמרה שאשא ביטון: "השאלה שנשאלת זה למה סגר ולא חיזוק מערכת הבריאות. למה לא חיזוק ותגמול הצוותים שעבדו במשך תקופה מאוד ארוכה ונשחקו. ב-3 מליארד שקלים אפשר לרפד את המערכת כך שתשרת אותנו גם בעתיד. אנחנו רוצים לדעת תוך יומיים כמה מיטות חדשות נוספו למערכת למחלקות השונות. כמה רופאים ואחיות נקלטו בפועל והכי חשוב מספר התקנים שנוסף למערכת".
"הדבר השני אני רוצה לדעת מה אסטרטגיה היציאה ביום שאחרי הסגר. סוגרים את המדינה ומה אחרי? מערכת הבדיקות, מערך האכיפה. נקיים על כך דיון. בנוסף אנו מבקשים ממערכת הבריאות לא לטפל טיפולי שגרה ולעודד חולים לקבל טיפולים שוטפים, מבקשים לטפל בחולים בסיכון בבית ובקהילה כדי לרווח את מערכת הבריאות".
היא ציינה כי "גם פרופ' גמזו וגם אחרים בתוך המערכת אומרים שמשום שהם לא הצליחו ליישם את המדיניות של טיפול ממוקד הם הולכים לצעד רחב וכל מדינת ישראל הופכת להיות בת ערובה של חוסר היכולת לטפל במצב בצורה נכונה".
התרעות פיקוד העורף