בעקבות הפרסום אתמול ב"מעריב" על אופן בדיקת הקורונה המתבצעת בישראל, המוביל לכך שנרשמים מדי יום נתונים גבוהים של כמות נדבקים בנגיף בהשוואה למדינות אחרות, הסביר משרד הבריאות כי ערכי הבדיקות נקבעים בהתאם לסוג הבדיקה והניסיון בעולם.

המשרד גם הבהיר כי הוא "מקדם תהליכי בדיקה על מנת לבדוק את ערכי ה־CT ובמקביל את נוכחות נגיף הקורונה הגורם להדבקה. הבדיקה צפויה לערוך זמן מה, ובסיומה המשרד יקבל החלטות בהתאם לתוצאות וישקול אם יש לשנות את הקריטריונים. בדיקות דומות, ככל הידוע, נערכות במדינות נוספות בעולם. נכון להיום, לא התקבלו תוצאות המעידות על הקבלה בין ערכי ה־CT וכמות הנגיף ליכולת להדביק, ובהתאם לכך נדרשת התנהלות זהירה".

קורונה - פרופ' רוני גמזו בדיון בוועדת החוקה. צילום: דוברות הכנסת

כזכור, הטענות מכוונות למטוש מסוג PCR, שבו נעשה שימוש בחלק מהמעבדות בישראל. לפי הנטען, משרד הבריאות מחייב לערוך את הבדיקה 37 פעמים לפני שניתן יהיה לקבוע שהבדיקה שלילית - ולאחרונה שוקל להקל את ההגדרה.

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו התייחס אתמול במהלך דיון בוועדת הקורונה בכנסת לסוגיית הנתונים, היקפם ואמינותם. לדבריו, "לא פעם גורמים מחליטים בלית ברירה, לפי מידע חלקי או לא מדויק מספיק. זה מה שיש ולפיו צריך לפעול, הצבא ו־8200 עוסקים כל העת בטיוב הנתונים.

"סיבת הפטירה נקבעת לפי הרופא החותם על תעודת הפטירה, והוא קובע מה היה הגורם המרכזי, המוביל, שגרם לפטירה. בכל שנה נפטרים בישראל מסיבוכי שפעת בהערכה 700־1,000 איש, אבל שפעת כגורם הישיר ומיידי עומד רק על 100 נפטרים. אי אפשר להתייחס לנתונים לא מאומתים, או בעילום שם, או שלא ברור כיצד נאספו".