בשיחה שערך היום (חמישי) עם אריה אלדד ורוני בר און ב-103FM, הסביר שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, מה הולך לקרות בזמן הסגר במגזר הציבורי והדגיש כי הוא מתנגד לחל"ת. "מה שקרה בסבב הקודם הוא שמעסיקים שהחליטו לשמר את העובדים שלהם מצאו את עצמם במצב מביש, כי הפעילות ירדה, ודווקא מי שפיטר עובדים קיבל פיצוי. היום, לשמחתי, כל מעסיק שישמור על העובדים שלו יקבל פיצוי", אמר והוסיף: "אני אומר שבמקום למלא טפסים בואו נאמין לאזרחים ולהצהרות שלהם. בסוף השנה נבקש את הדוחות, ומי שרימה אנחנו נטפל בו".

תשמע, אנחנו מודאגים. המספרים לא נראים טוב, והציבור, לכאורה, מתמרד נגד תקנות הסגר. מה אתה אומר היום לציבור?
"תשמע, אני חבר בממשלה ואני באמת מחוייב לאחריות קולקטיבית. אני מגבה את ההחלטות שהתקבלו, למרות שאני הצעתי הצעות שונות. כדי להחזיר את האמון של הציבור וליצור אחידות ככל האפשר. מה שאני הצעתי זהו סגר לילי כללי שאומר שהחל מהשעה 19:00 הכל נסגר, שום דבר, אף אחד לא נע ברחובות, פשוט, בלי הרבה התרים ופניות כאלה ואחרות. כאשר במשך היום מנהלים לפי מדיניות קורונה את החיים שאנחנו צריכים להתחיל להתרגל אליהם. עם מסיכות, עם הקפסולות, עם הכללים של התווים הסגולים".

אבל השר עמיר פרץ מה טוב לנו בסגר לילי? זה סוג של מס שפתיים. הרי בתי הספר הם בשעות היום, המסחר, ההתקהלויות.
"רוני, זה נכון מה שאתה אומר אבל אנחנו רוצים למצוא את הנוסחה המתאימה שתצליח לאזן בין כלכלה שממשיכה לעבוד לבין היכולת שלנו לעצור את המגיפה ככל האפשר. הפיקוח על הפעולות שנכנסות במשך היום הוא פיקוח אפשרי. אם המסקנה של מערכת הבריאות תהיה שבתי הספר הם מקור לתחלואה אז בתי הספר יהיו סגורים. אין שום סיבה שחנות בגדים שיכולה לקבל את האנשים בצורה מסודרת לא תהיה פתוחה במשך היום עם מספר קונים ידוע מראש. אין שום סיבה שמתקנים כמו מוזיאונים ותערוכות, ועוד מקומות עם אולמות גדולים לא יהיו פתוחים, שכן שם אפשר לפקח במשך היום. אין שום סיבה שניצור מצב של בלבול בקרב הציבור, יש פה תחושה של כאלה שמקבלים התרים, וכאלה שלא מקבלים התרים, ולכן האחידות פה היא המפתח". 

אבל אמרת שקיבלתם החלטה ואתה מגבה אותה. 
"נכון". 

אבל היא נראית מחוררת לגמרי.

אם תוכל לעזור לנו להסביר את מצמצמים את הנזק לאנשים. אתה פועל בתחום הזה.
"נכון".

אז תספר לנו בלי יותר מדי אחוזים ומספרים כמה אנשים מהשירות הציבורי ימשיכו לעבוד, וכמה יעבדו מהבית.
"בסקטור הציבורי היקף הפעילות יהיה לפי דוח שיגיש כל מנכ"ל ומנכ"ל. בשום מקרה הפעילות לא תהיה יותר מ־50 אחוז. בסקטור הפרטי העקרון הוא שמי שלא מקבל קהל יכול להמשיך לפעול בסקטור הפרטי לפי תקנות קורונה". 

אז בסקטור הציבורי יש חל"ת או אין חל"ת?
"אין חל"ת".

אז זה אומר שהם לא יעבדו, אבל המשכורת דופקת.
"אז מה אתה רוצה? להשפיל את האנשים? הרי גם אם הם יצאו לחל"ת המדינה משלמת. אני מתנגד לחל"ת כפי שהוא, אני הצעתי את המודל הגרמני, שאף מעסיק בישראל לא ישלח את העובד שלו ללשכה, להפך, הוא ימשיך לשלם לו משכורת, ושהמדינה תשלם לאותו מעסיק. היינו שומרים על משק עם יכולת לפעול, זה מאוד מצליח באירופה. לעומת זאת קיבלו את ההצעה שלי שהייתה לי מאוד חשובה והיא לתת מענקים למעסיקים שהחליטו לשמור על העובדים".

"מה שקרה בסבב הקודם הוא שמעסיקים שהחליטו לשמר את העובדים שלהם מצאו את עצמם במצב מביש, כי הפעילות ירדה, ודווקא מי שפיטר עובדים קיבל פיצוי. היום, לשמחתי, כל מעסיק שישמור על העובדים שלו יקבל פיצוי, ואני שמח שזה יצא לפועל. זאת אומרת, שברגע שעסק יורד ב־25 אחוז מהפעילות שלו אז מנגנוני הפיצוי על כל מרכיביהם מתחילים לפעול. כולל פטור מארנונה, וסיוע להוצאות קבועות. אם יש לך 10 עובדים, ולצורך העניין ירדת ב־25 אחוז בפעילות אז שני עובדים שלך מסובסדים. אם ירדת בארבעים אחוז אז אתה מסובסד ביותר עובדים. מה שאומר שאם ההכנסה שלך יורד הסבסוד של העובדים הולך וגדל. אני חושב שזו נוסחה טובה כי מצד אחד היא משאירה מוטיבציה למעסיק לשמור על העובדים שלו, ומצד שני היא נותנת למעסיק פיצוי הוגן".

"זה בעיקר נכון למפעלים בגלל שהיקף הפעילות העולמית שלהם ירד, והם מתמודדים עם שאלות קשות. אני חושב שיש שיפור בדרך שבה מתייחסים לציבור, אבל אני הייתי משנה את השיטה בכלל כי אני חושב שמדינת ישראל היא כבר מספיק בוגרת בכדי להתחיל להאמין באזרחים שלה. אני אומר שבמקום למלא טפסים בואו נאמין לאזרחים ולהצהרות שלהם. בסוף השנה נבקש את הדוחות, ומי שרימה אנחנו נטפל בו. דרך אגב, אנחנו נפעיל את המנגנון הזה בחלק מהמקומות ונעשה את הניסוי הזה של לשלם לפי הצהרה ובדיקה בסוף השנה. אני מקווה שהמסקנות שלנו ילכו יתעצמו כי ללא אמון הציבור לא ננצח את הנגיף".