היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, פרסם הבוקר (חמישי) הבהרה בנוגע לסגר הכללי שיוטל בישראל החל ממחר בצהריים, ובפרט בנוגע לזכות ההפגנה.

רה"מ נתניהו בפתיחת ישיבת הממשלה. צילום: משרד ראש הממשלה

"הזכות להפגין היא זכות יסוד במדינת ישראל, המהווה חלק מליבת הערכים הדמוקרטיים של המדינה. בהתאם לפסיקת בג״ץ, הגבלת הזכות אפשרית רק בהתקיים הסתברות של קירבה לוודאי לפגיעה באינטרסים ציבוריים חיוניים. החוק המכונה "חוק הקורונה" קבע מגבלות שונות שניתן להטיל לשם התמודדות עם מגיפת הקורונה, ובצד זאת עיגן מעמד מיוחד למספר נושאים, ובתוך כך לזכות ההפגנה, בשים לב לחשיבות חופש הביטוי של הפרט, בפרט בתקופה שכזו", כתב מנדלבליט. 

"בדיונים שונים נמסר בשלבים קודמים ע"י היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו, כי קיימת אפשרות חוקית להגביל את אופן קיום ההפגנות, אך נכון יותר שהגבלות אלה ייקבעו בהתאם לחוות דעתם של דרגי מקצוע לא-פוליטיים בדבר הצורך בהגבלות המבוקשות. הממשלה קיבלה עמדה זו, ובהתאם לכך גובש בסוף השבוע האחרון מתווה לקיום הפגנות בשיתוף משרד הבריאות, משטרת ישראל והייעוץ המשפטי לממשלה. במסגרת מתווה זה גם גובשו בימים האחרונים - בשיתוף הייעוץ המשפטי לממשלה - תקנות שהותקנו על ידי הממשלה, אשר מגבירות את יכולתה של המשטרה לאכוף את כללי הריחוק החברתי והמסכות באמצעות קנסות", הוסיף.

"אתמול, לאור החמרה בתחלואה והסכנות הגלומות בכך, החלה בהנחיית הדרג המדיני בחינת אפשרות הטלתו של סגר כללי, על בסיס איזון בין הצורך להיאבק בתחלואה הגואה אל מול הפגיעה המשקית הצפויה. היועץ המשפטי לממשלה הבהיר כי במצב שכזה, אכן ניתן לאפשר גם הגבלה משמעותית ביותר של הזכות להפגין, אך לשם כך יש צורך בתיקון חקיקה. יובהר כי היועמ"ש לא קבע בשום שלב שסגירת המשק היא "תנאי" לכך שניתן יהיה מבחינה משפטית להגביל את ההפגנות. היועמ"ש עמד על כך שבמצב בו היקף התחלואה כה גדול עד כי יש צורך בסגר כללי, יהיה זה מוצדק משפטית להגביל משמעותית גם הפגנות, תפילות או כל פעילות אחרת שקשורה בהתקהלות. וזאת, על אף המעמד שהוקנה כאמור לזכות להפגין בפסיקה ובחוק הקורונה כאמור", המשיך מנדלבליט.

בנוסף, הבהיר מנדלבליט את המתווה לקיום הפגנות בתקופת הסגר: "במצב של הטלת הגבלות כלליות של ריחוק חברתי הנובעות ממצב החירום (המצב הקיים היום) - החוק הקיים מסמיך את הממשלה לקבוע את אופן קיומן של הפגנות, אבל לא למנוע אותן. בשים לב למצב התחלואה המחמיר גובשו גם תקנות חדשות המאפשרות למשטרה כלים משפטיים לאכיפת כללי הריחוק החברתי בהפגנות, לרבות הטלת קנסות. בנוסף, לפי בדיקה מבצעית-מקצועית שנערכה ע״י המשטרה, במצב דברים זה, בתא השטח הסמוך למעון רה"מ בבלפור, יוכלו להיכנס, תוך שמירה על כללי הריחוק החברתי המתחייבים, עד 2,000 מפגינים.

"במצב של הטלת הגבלות מחמירות בכלל המדינה הנובעות מ״מצב חירום מיוחד״ (מצב שיהיה אפשרי בעקבות החקיקה החדשה שאושרה הלילה בממשלה, על דעת היועמ״ש) - יתאפשר להפגין רק בהתאם למגבלות היציאה שחלות על כלל האוכלוסיה. כלומר, במרחק של עד 1,000 מטר מהבית ולא יותר מההתקהלות המותרת (כיום ב״קפסולה״ של עד 20 איש)".

מוקדם יותר היום, ד"ר גיל לימון, עוזרו של היועץ המשפטי לממשלה, אמר בראיון בכאן ב' כי יש בעייתיות בלאסור ולמנוע את קיום ההפגנות, אך יש להחיל את המגבלות החדשות שנקבעו הלילה על ידי הממשלה, לרבות שמירת מרחק של שני מטרים בין המפגינים, ואישור השתתפות באירועי מחאה במרחק של עד 1,000 ק"מ מבית המפגין. "חוק הקורונה הגדול קובע שלא ניתן למנוע את חופש ההפגנה, אבל ניתן לקבוע לו מגבלות. ההחלטה שהתקבלה היא סוג של איזון מסוים. בהפגנות בבלפור יכולים להיות גג עד 2,000 אנשים", אמר לימון.