בימי שגרה, חגי תשרי הם העונה החמה ביותר עבור בתי עסק רבים. אך השנה, הקורונה והסגר השני, שהוטל החל מערב ראש השנה, הפכו לגמרי את המציאות. "בשנה שעברה, בתקופה הזאת, כל הטיולים שלנו לחו"ל היו מלאים. לא היה אפשר למצוא אפילו מקום לבן אדם אחד, גם לא בהתראה של שבועיים־שלושה", אומר איתמר ניר, סמנכ"ל חברת פגסוס, המפעילה סוגים שונים של טיולים מאורגנים.

"חגי תשרי הם העונה הכי חזקה לתיירות יוצאת", הוא מבהיר, "זאת תקופה שאנו מחכים לה כל השנה, תקופה שבה לאנשים יש מנהג קבוע לטוס לחו"ל. בתקופה הזאת טסים לחו"ל אנשים שלא רוצים להיות בבית בחגים וכאלה שמחפשים נופש משפחתי. הרבה חברות במשק מדמימות את פעילותן בתקופה זאת, מה שמניע את העובדים לצאת לנופש בארץ או לטוס לחו"ל".

"בימי שגרה, בשבועות הללו אנחנו כבר מתעסקים בעיקר בתפעול ולא במכירה, כי הכל כבר מלא. מדובר בשלושה שבועות שיכולים לפעמים להגיע לעומס של חודשיים שלמים של עבודה. בימי שגרה, בחגי תשרי היינו מוציאים טיולים לכל העולם: לאינדונזיה, לגרמניה, לרוסיה, לארה"ב. אין מקם שלא היינו בו".

סמנכל פגסוס (צילום: מורג ביטן)סמנכל פגסוס (צילום: מורג ביטן)

מה המצב כיום?
"כלום. זה מת, ריק, לצערנו ממש אפס אחד גדול. באמצע אוגוסט, כשפתחו את השמיים, הצלחנו למכור רק שלוש קבוצות מאורגנות: טיולים לבולגריה, ליוון ולקרואטיה. שלוש קבוצות של מטיילים, וזהו. זה כלום לחברה בסדר גודל שלנו, המוציאה עשרות טיולים בתקופה זאת בשגרה".
ניר טוען שהלקוחות טרם חזרו, אף שהשמיים כבר נפתחו, בגלל הפחד שחלחל אל מרבית האנשים. "זה קורה לא בגלל חוסר כסף אצל לקוחות פוטנציאליים, אלא בעיקר בגלל החשש להידבק", הוא מסביר. "במשך חצי שנה מפמפמים פחד, אז בסופו של דבר דפוס המחשבה הוא חשש ופחד, גם אם מדובר במדינות ירוקות ובטוחות הרבה יותר מישראל".

כיצד מתמודדים עם המצב?
"ניסינו להקים חלופה של טיולים מאורגנים בארץ, ואכן נמכרו טיולים מאורגנים בארץ לתקופה של חגי תשרי, אבל בעקבות ההודעה על הסגר השני, נאלצנו לבטל את כל מה שהוזמן ולהחזיר את כל הכסף".

זה בוודאי מתסכל מאוד.
"זה מצב שבו אתה צריך לחשוב איך לייצר עבודה כשהמציאות מסביב לא נותנת לך בעצם לעשות זאת וחוסמת אותך. זה כאילו אתה נמצא במלחמה עם מציאות שלא רוצה שתעבוד. זה מביא בסופו של דבר לתחושות קשות מאוד באופן כללי. אני בטוח שכל הקולגות שלי חשים אותו הדבר".

פגסוס בבולגריה (צילום: נועם ברוך)פגסוס בבולגריה (צילום: נועם ברוך)

"כיום בקושי טסים לחו"ל, טיולים בארץ בוטלו, והמציאות לכאורה מכתיבה לי לסגור עד יעבור זעם, ואז כשיעבור זעם - תעשה מה שתרצה. אבל זה דבר שנוגד את כל התפיסה העסקית שלי ושל חברת פגסוס. אנחנו לא רואים עסק שיכול לעצור. עסק תמיד חייב להישאר בתנועה, ולכן השיח שלנו הוא איך אנחנו מתמודדים וממשיכים כשאין הכנסות".

איך עושים זאת?
"מנסים לייצר דברים שכרגע אולי לא מכניסים כסף, אבל ממשיכים את הקיום שלנו, בתקווה שכשנצא מהמשבר, הקיימות הזאת תאפשר לנו לחזור לשגרה ולצמוח מחדש. אפילו שיש הפסדים, אנחנו ממשיכים, לא סוגרים, ומנסים לשרוד ולהרים את הראש מעל למים. באפריל למשל התחלנו עם טיולים ברחבי העולם מבלי לצאת מהבית, באמצעות הרצאות בפייסבוק. אנחנו ממשיכים עם זה גם עכשיו. זה בחינם כדי לשמור על הקשר עם המדריכים ועם הלקוחות שלנו".

למרות המצב העגום בימים אלה, ניר רואה אור בקצה המנהרה: "בנינו בחודש האחרון שלושה סוגי טיולים לאיחוד האמירויות", הוא מספר, "אנחנו כבר מתחילים לשווק אותם בימים הקרובים, ומקווים שהטיולים הראשונים ייצאו בסוף נובמבר. בגלל מזג האוויר, נובמבר עד סוף מרץ זאת התקופה האידיאלית לטייל שם. המחירים נעים בין 1,500 ל־3,000 דולר לאדם לשבוע, תלוי בסוג הטיול. אין לי ספק שזה ישנה את כל הקונספט העכשווי, כי ברגע שיש 'פרי אסור', הרי שתרצה לגעת בו בכל מקרה וגם תשכח לרגע את סיכון הקורונה. כשהישראלים יחזרו מאיחוד האמירויות, הם כבר יבינו שהם יכולים לנסוע לכל מקום אחר".

פסטיבל התמר, רדיו בלה בלה (צילום: שלומי פינטו)פסטיבל התמר, רדיו בלה בלה (צילום: שלומי פינטו)

סקנדל או פסטיבל

כמדי שנה היה אמור להתקיים בחול המועד סוכות, זאת הפעם ה־21 ברציפות, "פסטיבל התמר". אולם בשל הנחיות הסגר בחגים נאלצו המועצה האזורית תמר ופורום הפקות לבטלו. עד להוראה על הסגר, ובתוך האפלה התרבותית של התקופה, עמלו המארגנים רבות כדי להציג תוכנית אומנותית מקורית ולקבל אישור ממשרד הבריאות וליצור קפסולות לפי הנהלים. מכירת הכרטיסים הייתה בעיצומה, אך הקהל הרחב יצטרך כנראה להתאזר בסבלנות לסוכות 2021. "עשינו מאמצים רבים לתמוך בעולם האירועים, התרבות והתיירות במרחב ים המלח. לצערנו, החלטות הממשלה במתווה הסגר הנוכחי - המאפשר טיסות למלונות בחו"ל אך סוגר מלונות ומתחמי אירוח בישראל - פוגעות אנושות בעולם התיירות והתרבות ועלולות להיות הרסניות", אומר ניר ונגר, ראש המועצה האזורית תמר.

ונגר מדגיש: "האביב והסתיו, כלומר תקופת פסח־יום העצמאות וחגי תשרי, בטח באזור ים המלח, הם שיא העונה שלנו. לפעמים שתי התקופות האלה מחזיקות את העסקים ומסייעות להם לעבור את התקופות הפחות טובות של הקיץ והחורף. עכשיו זאת מכה קשה מאוד לכל עסקי האירוח במרחב - למלונות, לעסקים תומכי התיירות, כמו הקניון בים המלח, לחנויות שונות, לחאנים, לצימרים, לכל מדריכי הטיולים. המועצה שלנו מארחת בחגי תשרי עשרות אלפי אנשים ביום. רק לשמורת עין גדי למשל, ביום חג, יכולים להגיע 10,000 איש, ולאזור המלונות בעין בוקק יכולים להגיע 15 אלף איש ביום".

התמר - קרדיט רון כהן (צילום: רון כהן)התמר - קרדיט רון כהן (צילום: רון כהן)

אתה חש אכזבה?
"ביטול הפסטיבל הוא רק דוגמה למה שקרה בעולם התיירות, התרבות והאירועים, שנפגעו אולי הכי קשה כלכלית בתקופת הקורונה. דווקא חודש אוגוסט, שבו הקהל הישראלי לא היה בחו"ל והייתה לו הזדמנות לגלות מחדש את הארץ שלנו, נתן לנו איזושהי תקווה שאנחנו עולים חזרה על פסי העבודה. כבר הייתה תפוסה יפה מאוד בכל הסגמנטים של תיירות ואירוח לקראת חגי תשרי. עכשיו הסגר שוב שיבש הכל. התיירות היא מקור פרנסה חשוב מאוד עבור תושבי המועצה והנגב המזרחי. בתחילת הקורונה זה נגדע באחת. בגל הראשון זאת הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שאזור מלונות ים המלח עמד פשוט שומם. כשקצת שחררו, נהייתה אופטימיות. אוגוסט כאמור היה אופטימי. הישראלים חזרו לגלות את ים המלח וליהנות ממנו, אבל, לצערי, עם כל ההכנות לקראת חגי תשרי הגיעה הבשורה המרה על הסגר. זה בהחלט מאכזב".

ונגר מספר שלפסטיבל התמר - שמסובסד מדי שנה בידי המועצה ומתקיים בארבעה מוקדים, הראשי בהם הוא למרגלות מצדה - היו מגיעים בשנים טובות כ־30 אלף איש. "השנה זה היה אמור להיות מצומצם יותר בגלל הקפסולות והתו הסגול. היו אמורים להגיע במהלך ששת ימי הפסטיבל כ־9,000 איש. אני תקווה ותפילה שבמהרה נוכל לחזור לשגרה".

עוזיאל והאתרוגים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)עוזיאל והאתרוגים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מאתרגים את השוק

אי אפשר לכתוב על חגי תשרי בלי להזכיר את ארבעת המינים. "ימי חגי תשרי הם ממש עלייה לרגל לירושלים", מתאר עוזי־אלי חזאי, המכונה "איש האתרוגים". "בימי שגרה, משפחות היו מגיעות לטייל בירושלים, אנשים היו מגיעים לסליחות בבתי הכנסת בעיר וגם באים לטייל בשוק מחנה יהודה. אפילו שהשוק נשאר פתוח בסגר (עד ההחמרה בסגר), אין ספק שזאת לא אותה כמות של מבקרים כמו בימים הרגילים. מספר המבקרים ירד מאוד, ואוטומטית גם נפגעת הפרנסה.

בגלל הסגר והגבלת המרחק עד ל־1000 מטרים מהבית, אנשים לא יכולים להגיע לירושלים מערים אחרות. בימים רגילים תמיד היו המון אנשים ליד הדוכן שלי בתקופה הזאת. גם תיירות חוץ, שהייתה 40% מהמבקרים בשוק, איננה. היו מגיעים גם חבר'ה של פרויקט 'תגלית'. בכל יום היו מגיעים לשוק חמישה אוטובוסים. היום כבר לא מגיעים. האתרוגים שלי יצטרכו כנראה לחכות לשנים טובות יותר".

חזאי (77), בעל שני דוכני אתרוגים בירושלים (בשוק מחנה יהודה וברחוב בן יהודה ליד כיכר ציון) וגם בעל דוכן אתרוגים בשוק הכרמל בתל אביב, נמצא בתחום 22 שנים. הקורונה לא היטיבה עם עסקיו. "כשהתבשרנו על הופעת הקורונה, סגרו את השווקים, והסוחרים נכנסו להפסדים כלכליים ולקשיים מורליים־נפשיים", הוא מתאר, "החנויות היו סגורות, הסתגרנו בתוך הבתים, ובמשך חודשיים השווקים שבקו חיים. כשחזרו למסלול ופתחו לאט־לאט, חלק לא עמדו בזה. בשוק מחנה יהודה, למשל, הרבה סוחרים סגרו את העסקים ועזבו אותם בגלל חוסר מימון וחוסר תפקוד, בגלל הלוואות שלקחו ולא עמדו בהן".

עוזיאל והאתרוגים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)עוזיאל והאתרוגים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

איך המצב השפיע עליך?
"אני מוכר אתרוגים ורימונים, ועושה מהם גם משקאות טריים ומוצרי קוסמטיקה. העסקים שלי ירדו בערך ב־70%, אבל שרדתי כי היה לנו אתר אינטרנט ועשיתי גם משלוחים. אחרי שפתחו את השווקים הייתה תקווה. חזרתי למסלול שלפני הקורונה - וגם הלקוחות חזרו. כשהתברר ששוב יהיה סגר, נחרדתי. זה פוגע במכירת האתרוגים לקראת סוכות, זמן שבו אני תמיד פותח דוכן מיוחד ובו גם ערבה, הדס ולולב. מיד אחרי ראש השנה הייתי פותח את הדוכן של ארבעת המינים".

"מבחינתי זאת הייתה תקופה מאוד חזקה, תקופה שבה אנשים עולים לרגל לירושלים, לכותל, ועוברים במחנה יהודה דרך הדוכן. הכל פתאום השתתק, וזה מאוד מאכזב וכואב. אנשים היו באים לשוק, לגעת, למשש, להריח ולבחור את האתרוג שלהם. להסתכל דרך זכוכית מגדלת אם הוא כשר או לא כשר. זאת הייתה חוויה בשביל אנשים ובשבילי. היו באים עם הילדים לטייל ולהריח אתרוגים. הייתה אווירה של חג, ופתאום אין כבר את האווירה הזאת. אין את ההתרגשות הזאת. אנשים עכשיו יכולים להסתגר שבועות בבית, בלי לצאת ובלי לחוות את החוויה הזאת".

מה אתה מרגיש בימים אלה?
"כואב לי שהשווקים סגורים, שההכנסות ירדו, שדווקא בימי השיא עצרו אותנו. כל הפירות של כל השנה היו אמורים להתרכז בחגי תשרי. אני שמרתי לעצמי מטמון כדי לשרוד קושי בבוא בעת, ועכשיו אני משתמש בזה". מדי שנה אפשר למצוא בדוכן שלו בערך טונה אתרוגים תימניים, במשקל כ־300־400 גרם האחד. "השנה כנראה כבר לא אמכור את כולם. לא יהיו מספיק אנשים שייקנו אותם. ממה שיישאר, אעשה ריבה", הוא אומר ומספר שביום כיפור יתפלל לגשמי ברכה, לאהבת אחים ולא לשנאת אחים ולשיפור המצב הכלכלי במדינת ישראל ובעולם כולו. "לפחות יוזמות השלום שקורות עכשיו מעודדות קצת בעידן של הקורונה", אומר חזאי, "אולי גם ימצאו חיסון לקורונה, ואז שוב כל עם ישראל יעלה לרגל לדוכן שלי".